ויכוח אטומי- איך להרדים את הילד? - הריון ולידה

אצלי יש שקט כי השינה של איתי ממש קלה ,כל דבר קטן מעיר אותו ,לא שקט מוחלט ,אבל אני לא מרשה למשל לשים מוזיקה שפול ווליום או לצרוח ליד החדר (זה מתיחס לאיתמר כמובן ) אני משתדלת שיהיה קצת יותר חושך בחדר כי זה עוזר לו להרדם ,אני אוהבת להוריד את הגירויים .
אגב בעלי אף פעם לא ניסה להתערב לי בהרדמות כי זה מעצבן אותי ואם אני מתעצבנת אני מודיעה לו חגיגית שאם הוא חושב שהוא יודע יותר טוב ממני שירדים לבד ,אחרי 5 דקות הוא מתייאש ולא מתערב יותר . וזה ממש לא בקטע הטוב ,זה בקטע של פריק קונטרול ,ושהכל חייב להיות בדרך שלי ...תנסי למצוא את האמצע -אני משערת שהבן זוג חושב שצריך לטרוק דלתות ולדפוק בסירים ולהגביר את הטלוויזיה כשהילד ישן כדי שיתרגל ,ולנשוף בחצוצרה באוזן

מאז שהבן שלי נולד הוא ישן בחושךך, בשקט מוחלט.
אני רואה טת זה כך:
אם אני כבוגרת לא אוהבת להרדם ברעש כי זה מפריע לי והורס את איכות השינה שלי
אותו דבר לילד שלי.הוא בדיוק כמו מבוגר רק בגרסא קטנה:)

בעלי ממש לא מתערב לי בזה
אופיר רגיל לרעש
אין לו בעיה להירדם ברעש כמו אתמול היינו באירוע ואם כול הרעש הוא נירדם
אין לי בעיה עם טלוויזיה בערב אני בכוונה משאירה אותה פתוחה
מכבה אור
ודיבורים וכאלו גם אין בעיה

גיסתי היא ספרית ויש לה מספרה.
אז אחיין שלי מגיל קטן לא נרדם בלי רעש של פן חחחחח
הוא בן שנה ו4
אני אישית בע"ה ירגיל את התינוקת לאיך שאני רגילה ואוהבת לישון
לישון בחושך ושיהיה שקט מוחלט.

אנחנו הרגלנו את מיקה לישון לבד בחדר,
אבל אף פעם אין אצלנו שקט מוחלט.
אחרי שהבנות נרדמות אנחנו אוהבים לדבר, לראות סרטים (בווליום מהנה...)
לנשנש, לצחוק בקולי קולות...

גם כשבאים אלינו חברים ואנחנו עושים רעש,
הבנות עדיין נוחרות בחדר שלהן.

בנוסף, בגלל שהבנות יחד באותו החדר מגיל 3 שבועות של מיכלי,
הן רגילות לישון אחת לצלילי הצעקות של השנייה

בארי ישן בחדר שלו, בחושך עם מנורת לילה
אנחנו מנמיכים מעט את הטלוויזיה אבל לא ברמה שיהייה שקט מוחלט
אלא טיפה יותר שקט ממה שמתנהל במשך יום
ככה גם מצד אחד יש שקט אבל מצד שני לא ברמה שהולכים על האצבעות בבית

בדיוק התלבטתי בזה השבוע..
האם ילדים שלא מצליחים לישון ברעש זה אופי או כי ככה אנחנו מרגילים..

אצלנו היא מתעוררת מכל פיפס קטן במיוחד במשך היום..
בלילות קצת פחות אבל עדיין צריך להיות שקט באזור החדר שלנו כי אחרת זה מפריע לה..
מצד שני גם אני השינה שלי מאוד קלה ומתעוררת בכל רעש קטן.. אז אולי זה באמת אופי..

בלילה אני משאירה מנורה עם אור ממש ממש חלש, וביום משתדלת לא להחשיך לגמרי את החדר כדי שתדע שיש הבדל בין יום ללילה..

בעלי לא מתווכח אבל מידי פעם פשוט לא שם לב ואני מעירה לו שיהיה יותר בשקט..

אני חושבת שזה גם אופי וגם איך שמרגילים את הילד.
יש ילדים שרגישים יותר לרעשים ויש כאלו שפחות.
אצלנו למשל אני מרדימה אותה עם מנורת לילה שרחוקה ממנה, כך שיש מעט אור בחדר אבל לא עליה. בנוסף, אנחנו מנמיכים את הטלוויזיה ומשתדלים לא לצעוק. אבל עדין יש ווליום ועדין אנחנו לא לוחשים.
אנחנו לא מאלו שמפחדים להוריד את המים בשירותים כשהילדה ישנה...
חחחח ואיך שאני כותבת את זה בעלי מוריד את המים.....

היי בובה, לא צריך לריב
יש המון דרכים וגישות, זה גם מאד תלוי באופי הילד
אנחנו עם נהוראי לא הנמכנו קולות תאורה ורעש
רצינו שירדם בכל מצב. וזה באמת היה כך.
כיום אני דווקא חושבת שילד כן צריך את השקט והפינה האפלה
משתדלת להיות בשעות הצהריים בבית עם הקניית הרגלי שינה לכל דבר
טקס שינה, בקבוק חם, הגפת תריסים ושקט...
כמו שאני הייתי רוצה לנוח.
אם פתאום חברה או אחותי באה, אני גם מבקשת מראש שקט.

מצחיק לקרוא את התגובות של כולן
כל אחת בביתה שלה בדרכה שלה ושונה מאוד האחת מן השנייה
זה יפה בעיניי ורק מחדד לי שכל אחד צריך לגדל את ילדיו כראות עיניו

מה שעשינו זה להתפשר.....
על רעש בינוני שבו ניתן לישון(תינוקי) וגם לחיות (הורים)

תודה על כל התגובות- עזרתן ל מאוד ומצאנו פשרה