אני קצת חוששת... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • שהמצב הרגשי והנפשי שלי לא משהו... או במילים אחרות - מרגיש לי שאני עם רגל אחת בתוך דיכאון אחרי לידה.
    בהתחלה היו הרבה ימים של בכי ויאוש, אבל הנחתי שזה טבעי וזמני. עכשיו יש קצת שיפור אבל עדיין, מדי פעם משתלטת עליי תחושה של מועקה, יאוש, חוסר עונים, חוסר חשק לעשות משהו. ובעיקר בא לי לברוח מהבית.
    שלא תבינו, הקטנה היא אוצר ואהבת חיי... אבל לפעמים אני מריגשה שאני לא נהנת ממנה. פועלת על אוטומט. מיותר לציין שבגלל זה אני מרגישה עוד יותר רע עם עצמי.
    תפסתי את עצמי חושבת על כך שאני ממש מתאבלת על החיים היו לי...
    רע לי...
    אני משתפת את הסביבה הקרובה בכל התחושות האלו, ולא אכפת לי שחלקן כאילו "לא לגיטימיות". אני רוצה שידעו איך אני מרגישה ומה אני מרגישה, כדי שיעזרו לי אם יהיה צורך.
    והנה ב-24 שעות האחרונות שמעתי גם מבעלי וגם מחברה הכי טובה שאני צריכה לפנות למישהו מקצועי. ואני מתחילה להשתכנע שאולי באמת כדאי לי לעשות את זה...
    מישהי הייתה במצב כזה? למי פונים? מאיפה מתחילים?
    (בטיפת חלב הציעו לי לקבוע תור לעובדת סוציאלית... רק שהתור הקרוב רק בעוד חודשיים).

    ~~ענת~~
    על ידי maybebaby 28/03/2014  23:22:59
8 תגובות
עמוד 1
  • היי יקירה,
    אני אומנם מחכה ללידה הראשונה שלי, כך שאני לא יודעת איך אמורים להרגיש ובטח שלא יודעת למי פונים, אבל אני מקווה שהבנות היותר מנוסות יוכלו לעזור לך כאן.
    היה לי חשוב להגיד שאני ממש גאה בך ומתפעלת מהשיתוף- גם כאן וגם למול האנשים הקרובים אלייך, זה חשוב ומראה שאת בהחלט דואגת לקטנה שלך, אחרת לא היית פועלת כך... ואני לומדת ממך לקראת ההתמודדות שלי!
    על ידי ויקי_87 28/03/2014  23:22:59

  • על ידי SK29 28/03/2014  23:22:59
  • כל הכבוד לך על הנכונות לשתף ולטפל! לדעתי אם יש לך את האפשרות, כדאי לך מאד לפנות לטיפול באופן פרטי, כדי שזה לא יימשך והרגשתך תחריף. עם זאת, חייבת לציין שחלקים נרחבים ממה שתיארת גם אני הרגשתי/מרגישה לפעמים, ונראה לי שכולן (כמעט) מרגישות, כך שאת לגמרי נורמאלית...
    על ידי tamara678 28/03/2014  23:22:59
  • גם לי היו בכי וקשיים לאחר הלידה ועדיין יש
    מה שבאמת משותף להרבה נשים ונורמלי לחלוטין. אישה עוברת הרבה בהריון, לידה ולאחר מכן
    איני יודעת מתי זה הגבול ואישה צריכה לפנות לייעוץ אבל כן יודעת שדכאון אחרי לידה הוא נפוץ וניתן לטפל בו בהמון דרכים
    הכי חשוב שאת מרגישה ומזהה ורוצה לטפל
    לדעתי אל תחכי לעובדת סוציאלית, יש בקופות החולים אופציה לייעוץ נפשי, יש פורומים והמון מידע באינטרנט
    וכמו כן, כפי שכתבו לך, תני לעצמך אהבה
    לכי לטחיל עם חברה, הליכה או בית קפה, קניון או מה שאת אוהבת, בטוחה שספורט יכול לעזור או זמן איכות עם הבן זוג כשמישהו שומר על התינוקת
    מניקור, פדיקור וכיו"ב
    זמן לעצמך.
    המון בהצלחה , תרגישי טוב יקירה
    על ידי ישראלית30 28/03/2014  23:22:59
  • עובד סוציאלי עתיר זכויות
    לא בעד לפנות בכלל
    מילה לא במקום יכולה להתפרש לא טוב
    ויקחו את הילד.

    אני בעד פסיכולוג...


    על ידי גברת וקנין 28/03/2014  23:22:59
  • אולי אפילו פסיכיאטר..
    לפעמים דרוש טיפול בכדורים

    תקגישי טוב וכל הכבוד שאת לא מתכחשת לעיניין

    על ידי גברת וקנין 28/03/2014  23:22:59
  • כמעט כל מה שתיארת זה בדיוק מה שעברתי אחרי שנהוראי נולד.
    ככל שחיים "טוב" לפני (טוב במובן של הרווקות)
    ה"אבל" על העבר קשה וגדול יותר.

    יש אנשים שמרגישים כבר אחרי לידת הבכור - זה התיקון שלי
    ונהנים מכל רגע ומפיקים את המירב
    ויש שלוקח להם קצת יותר זמן לעכל.
    וזה בסדר וזה טבעי.

    אני הלכתי לשיחות אחרי הלידה של תהל
    אבל זה בעיקר בעקבות הילדות שעברתי
    חצי שנה
    הרגשתי שזה ממש חרטה והפסקתי
    שחזרתי לעבוד ולחברה ולפעילות הכל הסתדר מעצמו

    אולי את זקוקה לחברה?
    אגב, תמיד אפשר לקבוע תור לפסיכולוגית ראשית ולברר
    כך זה עובד אצלנו. היא בעצם מפנה אותך למס' פסיכו' לפי מצבך.

    חיבוקים

    על ידי שירררה 28/03/2014  23:22:59
  • הי בנות,
    תודה רבה על התמיכה וההבנה.
    אציין שאני באמת באמת משתדלת להיות פעילה - השתתפתי באיזה קורס, הכרתי כמה אמהות צעירות מהשכונה שאיתן אני נפגשת מדי פעם לכוס קפה או טיול, מדי פעם יוצא לי גם לצאת מהבית לבד לקניות או לפגוש חברה. חזרתי להתאמן פעמיים בשבוע לפני שבועיים. עושה הכל כדי להיות פעילה. ועדיין זה לא הכי עוזר... בטוחה שבלי זה היה הרבה יותר גרוע אבל.
    לא קל... נראה לי אפנה לגורם מקצועי. לא בטוחה שזה דיכאון, כי בכל זאת אני מתפקדת ומתקשרת עם אנשים, ואפילו מצליחה לשדר עסקים כרגיל. וגם בחלק מהזמן מצב הרוח שלי בסדר גמור. אבל רק אני, והקרובים באמת, יודעים כמה בקלות אני יכולה למצוא את עצמי במצוקה, בוכה ומשתגעת...
    שוב תודה לכן ולפורום הזה, שתמיד אפשר לפרוק בו ולקבל תמיכה
    על ידי maybebaby 28/03/2014  23:22:59
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה


קישורים שימושיים
קהילה
כללי