איך אתן מצליחות? - הריון ולידה

לומדים לשחרר קצת :)
תני לו לנסות להתנסות בסך הכל זה אבא שלה והוא יצטרך ללמוד במוקדם או במאוחר
נסי להשאיר אותו לשעה שעתייםואחרי שאת רואה שזה עובד תוכלי לצאת לכמה שעות

כל עוד את יכולה לשחרר ולהרגיל, זה טוב!
לא מומלץ לתת לבעל הרגשה שהוא לא מסוגל או נספח
אח"כ האישה צריכה להיות סופרוומן ואין לה אופציה אחרת...

לדעתי הכל עניין של הרגל מגיל אפס

אני גם פחדתי נורא
ביום שישי האחרון בעלי שלח אותי ליום כיף משהו כמו שלוש שעות
לפני שיצאתי התינוק לא הפסיק לבכות ובעלי לא הצליח חהרגיע אותו...פה ממש נלחצתי.
אז לקחתי אותו הרגעתי בעצמי ויצאתי....
הוא הסתדר מצוין כל הזמן שלח לי תמונות שהם משחקים והוא מחייך...
והיום כיף שלי התארך לשבע שעות (לא היה מתוכנן)
אני לא מצליחה לשאוב אז הוא אכל תמל. שחזרתי הרגשתי קצת אשמה שאכל פעמיים ולא ינק אבל אין מה לעשות..גם אנחני צריכות קצת לצאת להתאוורר
שחררי....שבעלך יהיה לבד עם התינוק לא תהיה לו ברירה והוא יסתדר



בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!!

אני גם פחדתי נורא
ביום שישי האחרון בעלי שלח אותי ליום כיף משהו כמו שלוש שעות
לפני שיצאתי התינוק לא הפסיק לבכות ובעלי לא הצליח חהרגיע אותו...פה ממש נלחצתי.
אז לקחתי אותו הרגעתי בעצמי ויצאתי....
הוא הסתדר מצוין כל הזמן שלח לי תמונות שהם משחקים והוא מחייך...
והיום כיף שלי התארך לשבע שעות (לא היה מתוכנן)
אני לא מצליחה לשאוב אז הוא אכל תמל. שחזרתי הרגשתי קצת אשמה שאכל פעמיים ולא ינק אבל אין מה לעשות..גם אנחני צריכות קצת לצאת להתאוורר
שחררי....שבעלך יהיה לבד עם התינוק לא תהיה לו ברירה והוא יסתדר



בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!!

אני חייבת לספר לך משהו,
עם נהוראי חזרתי לחפיפה שהוא היה בן חודשיים
וכבר בשלושה חודשים נכנסתי לעבודה.
הייתי עובדת משמרות בחנות וגם סטודנטית פעם בשבוע
מתן הצטרך בסופו של דבר להיות עם נהוראי בערבים שעבדתי
הוא היה חוזר מהעבודה ואני הייתי יוצאת.
היה מקלח אותו, נותן בקבוק ומשכיב אותו לישון.
היה לומד את התנוחות והעיסויים גם בתקופת הגזים ומתמודד
ואני הייתי מתקשרת כל שעה לבדוק שהכל בסדר עד שכבר סמכתי עליו.

פעם אחת בחיי חזרתי מהעבודה
וראיתי בקבוק עארק על השולחן פתוח

חחחחחח עראק בבקבוק. הגברים האלה.....

תאמת אני ממש לא מנוסה אבל מתארת לעצמי שזה קשה...
צריך מתישהו פשוט לשחרר ולהאמין שגם האבא מסוגל (כמובן עם המון הדרכה והכוונה) לשמור על הילד ולעשות את זה טוב.

גם אנחנו צריכות זמן לעצמנו
רציתי ללכת לקוסמטיקאית
אז הבן זוג נשאר איתו
שאבתי חלב וכך היה
ברור שהתקשרתי לוודא שהכל בסדר וכמובן שהתגעגעתי לאוצר
אבל חשוב מאוד שהאבא ירגיש אבא ושותף לגידול הילד
אני חושבת שלנו הנשים הכל בא יותר בטבעיות בגלל ההריון והלידה והאמהות שפורצת לרוב הנשים עוד בילדות כשישחקנו בבובות אז לגברים לוקח מעט יותר זמן אבל חשוב לתרגל עוד בבית
בן זוגי נהנה להחליף טיטול ולקלח ומה שצריך כי זה מבחינתו זמן האיכות עם הבייבי

אני לא כל כך מבינה למה את צריכה לחמם את החלב?
ברור שלא תתני אותו קר מהמקרר אבל גם לא צריך לחמם....
אם תרגילי לאוכל בחום החדר לא תצטרכי לחפש איפה לחמם כשאת יוצאת...
ואם את לא סומכת, יש דרך פשוטה לתרגל את העניין.
כשאת בבית, תתני לו לעשות הכל, כאילו שאת לא שם. למשך שעתיים נגיד. שהוא יחליף, שהוא יתן בקבוק ושהוא יקלח אם זה בשעת המקלחת. כך תוכלי לראות איך הוא מתמודד וכך תראי שהוא מתמודד ושהשד לא כזה נוראי כמו שאת חושבת.
יש לך נייד, אם חלילה משהו קורה הוא מעדכן.
זה בעלך, הוא יצר איתך את הילד, זה גם שלו!
קחי נשימה עמוקה ושחררי.
זה לא אדם זר

כמו שאמרה שירה,
זה עניין של גישה, לומדים לשחרר... וזהו.

אצלנו, מהיום הראשון (!) בעלי היה אחראי על הילדה בערבים.
כיוון שחזרתי לעבוד שבוע אחרי הלידה,
וכיוון שהייתי סטודנטית במשרה מלאה והייתי זקוקה לשינה רציפה,
בעלי היה האחראי על התינוקת, באופן בלעדי.

לנו, כנשים, קשה לשחרר, וזו חלק מהבעיה.
אז לא הכל יהיה מושלם לפי הספר,
אז הכלים לא יהיו פיקס,
ולא תמיד בעלך ישים את הפיג'מה הכי נוחה,
ולא תמיד החלב יהיה בטמפרטורה המתאימה... אבל זו גם הילדה שלו.
זה גם התינוק שלו, הוא האבא, והוא יודע, בדיוק כמוך, מה טוב לתינוק שלו.

אני ממליצה לך לשחרר, וכדאי לעשות את זה מהר.
לגברים מאוד קל להתרגל לעובדה שאת המבוגר האחראי,
ועד מהרה, כאשר מרחיקים אותם, מאוד קשה לקרב בחזרה.

הגדירו ביניכם חוקי יסוד וקווים אדומים,
ותלכי לך לטייל בחופשיות ובנינוחות.