רוצה לשתף - הריון ולידה

מצטערת מראש על המצברוח אבל דיי
אני חייבת להוציא קצת!

כבר הרבה זמן שאני מרגישה שאני עושה הכל בבית
טוב, אני לא יכולה לבקש יותר מדי ממתן כי הוא עובד ב-3 עבודות
אבל קצת... משהו... להגדיל ראש.
נתחיל בזה שאני מרגישה שפשוט לא אכפת לו
בהריון ראשון הוא היה מחובר ומרוגש ומבסוט עד השמיים.
לא נתן לי להוזיז קיסם בבית, עשה הכל, דאג כל הזמן, נסע לקנות לי ב-2 בלילה שוקולדים
(טוב, הוא היה חוזר רק שבתות מהבסיס אבל עדיין)
בהריון שני כבר הרבה פחות... כבר לא היו פינוקים ושנינו עבדנו קשה.
בהריון הזה מהתחלה הוא פשוט מנותק.
שאני מספרת לו למשל שהיו לי צירים, הוא לא כל כך התייחס
וזה נורא מעליב כי גם ככה יש לי הסטוריית צירים מוקדמים ואשפוזים.
הוא רק מפציר בי שאני לא שותה או אוכלת
כועס ויורד עליי שאני צריכה לדאוג לעצמי
ועוד רבים וטובים...

שבא לי משהו מתוק זה תמיד מלווה באוך ואוף ועכשיו?!
מה, לא מגיע לי?
אני מתקתקת בית לבד, מתקתקת את הילדים מכף רגל ועד ראש
כולל מופעי בידור וג'קוזי והלבשה וארוחות השף, הכל בעצמי
כיורים אני
שטיפת בית אני
הילדים אני
אוכל אני
אני לא אגיד שאני לא נהנת כי הרי התפטרתי בשביל תהל
אבל אני מרגישה שאין שום הערכה ופירגון.

היום הוא חזר מהעבודה מוקדם יחסית (5 זה מוקדם)
ואני הייתי כרגיל מותשת, אבל פירגנתי לו ועמדתי לבשל לו פסטה שמנת ובטטה כמו שביקש.
הוא התעפץ על הספה והילדים נתלים לי על הרגל כל דקה
תהל מאמא מאמא, ונהוראי מושך אותי אמא בואי
אני קוצצת ומטגנת ומערבבת ומתחננת אליו שישחק איתם קצת
אבל וואלה, הוא נהנה מהאוכל ושתקתי והגשתי.

השכבתי אותם לישון טיטולים בקבוקים נשיקות ושירים, הכל על הברכיים
זה אחרי שאני מקלחת את שניהם ולא מפחיתה בדגדוגים והסנפות
הכל עושה שמתן יאכל בשקט.
ואחרי הכל שום מילת תודה, הערכה, וואלה אשתי אין כמוך
מה שעד עכשיו היה גם היה!
עכשיו זה רק תלונות ובקשות ולמה זה ככה ולמה זה שם.

ניסיתי, הסברתי, דיברתי וגם בכיתי לו בפרץ רגשות לא פעם
הוא מהנהן ומצטער והכל טוב בדיוק יומיים ושוב... נכנסים ללופ של הכל מובן מאליו.

יש לי בעל מדהים, באמת.
אני מקנאה בלב הרחב והחיוך התמידי והחום שלו
הוא אבא למופת ובעל נהדר, שלא תטעו.
אבל יש תקופות שקשה לי נורא להחזיק את עצמי על הרגליים.

לא רוצה להכנס בו או לריב למרות שאין לי בעיה לנער שצריך
מעריכה אותו על העבודה הקשה וכואבת את התשישות שלו
רק רוצה שיתעורר קצת לפעמים ויבין גם אותי.

תודה למי שקראה עד פה, טוב לי להוציא קצת.