לא משתחררת מהעצבות הזאת .... - הריון ולידה

היי מתוקה,

גם אני כמוך. קשה לי מאוד. ואז אני מכריחה את עצמי להיות אופטימית...
אני מגיבה קשה מאוד וגם הרופא שלי אמר לי את זה, אפילו הגעתי למיון עם התקף חרדה...

מה אפשר לומר? יש ימים יותר טובים ויש ימים יותר קשים. הכל אצלך ממש טרי, הפריה ראשונה היא תמימה, אנחנו בטוחות שהיא תפתור את כל הצרות שלנו... עוד כמה ימים את תרגישי טוב יותר.

דפדפי קצת אחורה בפורום ותקראי על ההצלחות של האחיות שלנו וכמה צריך לשמור על אופטימיות כי בסוף זה קורה וזה יקרה גם לך ובגדול!!

בינתיים אנחנו פה לתמוך, וב״ה לשמוח איתך בקרוב. אמןןןןן ומעכשיו תשמעי רק חיובי!

שולחת חיבוקים

נשמה יקרה שליייייי

אם היית קוראת אתהפוסטים שלי לפניי שנה - מילה במילה בדיוק!!! לא האמנתי שזה יקרה לי!!!! שנתיים של נסיונות. הרופאה שלי הכינה אותי לגרוע מכל! בשאיבה אחת שאבו 3 ביציות ומתוכן רק אחת הופרתה, בשאיבה אחת שאבו רק ביצית אחת וב icsi היא לא הופרתה ולא היה מה להחזיר אפילו!! פדוט התמוטטתי כל חודש מחדש. היחסים עם הבעל התדרדרו ולא יכולתי כבר לראות או לשמוע על נשים בהריון במיוחד חא על כאלו שהתחתנו איתי או אחריי והיום כבר מחזיקות בייבי קטנטן. אחת מהן אפילו בהריון שני כבר
העיות והירידות... כמות הבכי... נקודות השבירה כמה פעמים בחודש. ותחטשת הבדידות והמחשהות של - למה דווקא לי זה מגיע?? מינונים של הורמונים שכשקראתי מה בנות איות מזריקות לא האמנתי שאני מזריקה פי 4 ופי 5 וכלום לא קורה....

ויום אחד.. יום בהיר אחד..... זה פשוט קרה

אל תםסיקי להאמין!!!!!!! פשוט אסור להפסיק להאמין!!!

אני זוכרת שאחריי ההפריה הראשונה גם אני עברתי משבר דומה כי הייתי בטוחה שאחריי כזו התערבות חיצונית אין מצב שזה לא קורה . וזה לא קרה. ונפלתי. פשוט נפלתי פיזית ונפשית כשהגיעה התשובה.

מאז הבנתי... צריך המון סבלנות המון אמונה והמון תמיכה. כבר לא הסתרתי את מה שאנחנו עוברים. ולמדתי לחיות עם זה. שבסוף זה יגיע וכניראה שאז זה פשוט לא היה הזמן המתאים

טני מבטיחה לך. מבטיחה לךךךךךל הכל עהיה בסדר. אלוהים יפצה אותך!!! את תיהי כלכך מאושרתתתת עוד ממש ממש ממש קצת זמן.
מבטיחההההה לךךךךלל

נשיקות. מיליון. וחיבוקים חמים....



ליטלילי

יקירה שלי הםעם הראשונה די שוברת את כולם, אני הייתי בהריון כימי אחרי הםרייה ראשונה וזה שבר אותי לכמרי, לא רציתי כלום.לא רציתי אף אחד כעסתי על בעלי.
אני ממאתי נחמה בדת.פצאום הבנתי שזה לא סתם, שכניראה לא מגיענלי בנתיים והתחלתי לעשות שינויים כדי חהרוויח את זה, לא תמיד זה פשוט אבל אני עושה את זה בשמחה ודואבת המון כוחות להתמודדות דווקא משם,
יהיה בסדר יקירתי תחסיקי מענד ואני מבטיחה לך שזה יבוא כם אליך ואני אהיה ראשונה לשמוח בשבילך, רק תאמיני חזק וזה יבוא

אצלי היה שלילי ראשון חודש שעבר אחרי הזרעה.. אחרי שכל הזמן הייתי בטוחה שזה יקרה. הרופא טען שיש 30% הצלחה ולכאורה כל הנתונים מצויינים אבל מה ? זה לא קרה! הייתי בדאון, בכיתי, כעסתי על העולם. ותתפלאי גם אצלנו רוב החברים כבר עם לפחות ילד (שלא לדבר על 3).
אבל החלטתי שאסור להיות עצובים ואף לא מיואשים! צריך להאמין בכל הכוח ולהתפלל כי כמו שאמר לי הרופא זה יקרה! רק חייבים סבלנות...
אז קחי נשימה עמוקה ,כי לפעמים יש אכזבות . אבל בעה כשזה יבוא זה יהיה ה-כי מושלם.

שבת שלום

אוי בנות מדהימות שלי .... אני קוראת את מה שכל אחת ואחת כתבה לי, ואני כותבת לכן את ההודעה הזאת עם בכי גדול , כמה דמעות .... לא יאמן .... כמה כאב ...

קל לי יותר לקבל את המועקה הזאת שבתוכי כשאני מבינה שזה לא חריג או מטורף להרגיש ככה .... אני כל כך מאוכזבת ... ואם תשאלו ממי וממה אני אומר לכן שמהכל ומכולם ... בעיקר מהגוף שלי .

אולי באמת עדיף לא להסתיר את כל מה שאנחנו עוברים, אבל ... אני מרגישה הרבה יותר חזקה כשאני מתמודדת עם זה לבד. יש לי משפחה שעוטפת אותי...מידי... ואם אני אספר להם הם שוב יעטפו...וזה יביא אותי למקום חלש ולא מסוגל... אז עדיף בסתר מבחינתי .

אני מאוד מקווה שהאופטימיות שכל כך מאפיינת אותי תחזור , ומהר. עכשיו אחרי מה שכתבתן, אני יודעת שהיא תחזור ושאולי צריך לאפשר לעצמי להיות עצובה, שזה בסדר להתאכזב.אולי זה יקים אותי מהמקום הזה.

תודה ושבת שלום לכולן.

תן לאהבה שלך להוביל אותך

ג'ירפה מתוקה מותר להיות עצובה, וזה מובן - למשך זמן מסויים אבל אסור לשקוע ולאבד תקווה. אל תחשבי על דברים שאין לך השפעה עלייהם, אל תקשי על עצמך. אני תמיד אומרת שלא משנה מה, מה שצריך לקרות יקרה.

אני בטוחה שתמצאי בך את הכוחות להמשיך לעבר הטיפול המנצח.
שולחת לך חיבוק ענק, ואנחנו תמיד פה כדי לתמוך

אני אמצא , אני מבטיחה , זה רק כל כך קשה ... ומעייף



תן לאהבה שלך להוביל אותך

כמו שכתבתי לך הפוסט הקודם זה ממש דפוס שמוכר לי מעצמי בחודש שלאחר ההורמונים. זה קרה לי כמה פעמים. אני ממש בטוחה שתרגישי טוב יותר

יואו קרן אור .... זה גם קרה לך בחודשי ההפסקה ?

 

תן לאהבה שלך להוביל אותך

כל כך מבינה אותך.

זה מה שאני מרגישה ועוברת מאז שקיבלתי את התשובה השלילית.

שולחת לך חיבוק ענקי

גירפה אצלי הרגשתי את זה הכי חזק פעמיים- בשתי הפעמים זה היה בהפסקה שאחרי מחזור הורמונים..
מקווה שאת מרגישה כבר יותר טוב

גם אני מרגישה ככה, עצוב לי וקשה לי ומעצבן וכואב..
ובעלי מנסה לעזור אבל כל המילים שלו לא עוזרות, והחיבוקים לא מנחמים,
והימים עוברים ואני יודעת שגם בפסח הזה לא אהיה בהריון, ובראש השנה לא אלד, והתינוק יהיה כבר (אם בכלל...) יליד 2015, אבל כבר לא אכפת לי, רק שיהיה..
והבדיקות האלה, והתקווה הזו, והיחסים עם הבעל, והמתח, והחמות שאומרת: כמה ילדים אתם רוצים? ובעלי שעונה לה; זה לא תלוי בי..
והכעס על ה׳ שלא נותן לי את הזכות להיות בהריון וללדת תינוק בריא,
והמחזור שהופך להיות מטרד,
והמקווה שאני הולכת בלי חשק ועם חור בלב,
והרופא שאומר שמנסים ומנסים,
והבדיקות שיוצאות שליליות,
והבנות דודות שיולדות,
והבריתות,
והחנויות,
העגלות,
אז גם אני עצובה.. מאוד..
מאחלת לנו שבפסח הזה ניגאל גאולה אישית ופרטית, סגולה גדולה להתכוון בליל הסדר בשיר מה נשתנה על הריון, שיתהפך עלינו הלילה הזה ונזכה ללדת ילדים בריאים שישמחו אותנו בחגים בע״ה !!
ואל ייאוש!!

היי ג׳ירפה, אני ואת עוברות בדייוק את אותו התהליך. בחודש שעבר עברתי שאיבה של 19 ביציות מתוכם 12 הופרו הפריה תקינה, הבעיה שמשום שזה הטיפול הראשון לא יכלו להחזיר לי יותר מעובר אחד. התבאסתי ברמות!!! (אגב, החזירו לי בלסטוציסט- הרופא אמר שיש לבלסטוציסט סיכויי הקלטות גבוהים ולא הצלחתי להקלט) אחותי על החודש הראשון שניסתה הצליחה ובהריון, חברה טובה בהריון מתקדם, בת דודה בהריון חודשים ראשונים... אני מרגישה כמוך מיואשת מאוד!!!! החודש החזירו לי בלסטוציסט מוקפא, היחיד שנשאר ואני עכשיו 4 ימים אחרי ההחזרה, לא אופטימית בכלל, כי אומרים שלמוקפאים איןסיכויים גבוהים. ליבי איתך !!!

Mali

לו רק היה לי ....

אני מקווה שגם מצב הרוח שלך השתפר מעט ... אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת ... איך הצלחת להביא את הכל להודעה אחת קטנה ....

אבל אני חייבת לומר לך משהו , שלי הוא נראה חשוב...אני לא מסורתית , אבל האמונה שלי חזקה ועמוקה . אל תכעסי עליו, הוא רואה אותך, שומע אותך , ותאמיני לי , יודע בדיוק מה טוב בשבילך ... ואם הוא מעביר אותך את הדרך הזאת , קשה כמה שהיא רק תהיה .... תסמכי עליו שזו הדרך הנכונה בשבילך ...
הוא יושב שם במרומי הפירמידה ורואה תמונה רחבה הרבה יותר ממה שאנחנו פה יכולים לראות .... ויש דברים נסתרים .... ברומו של עולם .

תחבקי אותו, תאמיני בו, תדברי אליו ... הוא פה לידך אפילו קצת בתוכך , כי בכל אחד מאיתנו יש חלק ממנו .... הוא לא שכח אותך ... הוא רק עושה מה שטוב ביותר עבורך...

אל תכעסי עליו ....

תן לאהבה שלך להוביל אותך

ג׳ירפה
הכעס הוא לא כעס בלתי נסלח, זה כעס בלתי מובן..
ברור לי שבסופו של דבר הכל לטובה ובסוף אבין גם למה זה נדחה כל כך הרבה, אבל הכאן ועכשיו לפעמים זה כעס, לפעמים זה נחמה, לפעמים זה בקשה, לפעמים זה תקווה, לפעמים זה השלמה..
יש ימים מסויימים שזה אחד מכולם או הכל ביחד..

אבל בסוף היום. שנייה לפני שאני נרדמת, אני יודעת שהוא יודע מה הכי טוב בשבילי ואני סומכת עליו.. זה לא אומר שבבוקר לא אכעס מחדש :-)

חג שמח ובשורות טובות!