שלום אורטל,
קודם כל את לא נענשת על שום דבר. דברים כאלה קורים והכי חשוב זה שההריון והילד יהיו רצויים.
שני ממש מבינה אותך ואת האובססיביות. אני כל חיי ה"בוגרים", כ 11 שנים, ניסיתי למנוע הריון והייתי הכי גאה בעצמי עד כמה אני אחראית וכמעט שאף פעם לא שכחתי גלולה. אבל ברגע שהחלטתי שאני רוצה (עכשיו חודש חמישי)- כלום. בקושי היו לי הפרשות חומות פעם אחת ואף לו וסת נורמלית אחת. ברור שעברו לי מחשבות בראש שהרסתי את גופי לחלוטין. אבל לאחר מפלת רוח נוראית לפני כמה שבועות החלטתי לקחת צעדים קטנים. קודם כל שתיהיה וסת. התחלתי לבדוק ביוצים, הפרשות מהנרתיק ולחשוב שעוד מעט זה יקרה. עצם המחשבה שאני לא אשמה גרמה לי להרגיש יותר טוב. אני ממש מקווה שבסוף החודש אקבל ואז אפשר יהיה לדבר בכלל על הריון.
את צריכה לאהוב את עצמך לקצת לפנק את עצמך בתקופה הזאת. תעשי שופינג, ספורט או סתם טיול בפארק עם בן זוגך. כל מה שיגרום לך להרגיש יותר טוב וירגיע. פחות לחץ=יותר סיכוי להריון.
בהצלחה
