סקר: ביקורים אחרי לידה - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
נראה לי כבר שאלתי פה מתישהו... אבל בכל זאת.
רק כי אני ממש מתלבטת מה לעשות.
איך אתן?
מקבלות אורחים בשמחה אחרי הלידה?
או מעדיפות את השקט שלכן?
הלידה של נהוראי שלי ארכה 32 שעות ואני לא אשכח את היום שילדתי.
חברים ומשפחה, כולם הגיעו עוד שהייתי בהתאוששות
אמא שלי... אבא שלי... סבבה.
אבל חמי וחמותי? חברים שלנו?
אני טיפוס מאד פדנט בעניין החיצוניות שלי ופשוט הרגשתי נורא.
כולם חיכו מאחורי הוילון בזמן שהאחיות מתחננות לשטוף אותי מהלידה
בחייאת, למה נראה להן שאסכים?!?!
נראיתי זוועה והרגשתי זוועה, מלאה תפרים ואנמית כרגיל.
עם תהל כולם באו יום אחרי, תודה רבה
אבל דפקו התנחלות של שלוש שעות ויותר... לא מבינים רמזים.
חמי הגיע עם מגש של עוף שלם התנור, האכיל את כל המחלקה ואחותה
ואני מחכה שיסיימו לאכול כדי להכניס משהו לפה!
האוכל כבר היה קר, הבגדים כולם דם כי לא החלפתי פד והגב שלי גמור
ובכלל, כמה אפשר לשבת 24 שעות אחרי לידה עם תפר וחוסר שינה?
ומתן כל כך עיצבן אותי שאני מנסה לרמוז לו לקפל את המאחז
עושה לו פרצופים מאיימים וגם פותחת עליו עיניים
והוא בשלו צוחק מבסוט כאילו כלום.
הכנסתי בו אח"כ, יצאתי עליו שהוא לא דואג לי לשקט ומנוחה.
הפעם כבר הבהרתי לו שאני לא רוצה ביקורים לביה"ח
אלא רק הביתה אח"כ.
השאלה אם אני מגזימה או שזה לגיטימי? זה לא יעליב אנשים?
מצד שני מה אעשה עם ההגזמה הזו?
19 תגובות
עמוד 1
-
לפי דעתי זה לגיטימי לגמרי.
שנאתי את הביקורים האלה!
כל המשפחה של בעלי כבר התנחלה עוד לפני שהעבירו אותי למחלקה..
רציתי למות!!!
שלא נדבר על גיסתי החיה בסרט שנכנסה לי לחדר לידה. עד היום בקושי יכולה להסתכל עליה בגלל זה.
ואז מרגישים לא נעים שבאים עד אליך ופתאום את צריכה להניק ומבקשים לצאת..
קיצור- מיותר!
לפי דעתי זה זמן מנוחה ליולדת.
אם זה היה תלוי בי חוץ מאמא שלי ובעלי אף אחד לא היה נכנס.
בעז״ה (בעיות ובזמנו) לידה הבאה אני עושה תיקון.
לא רוצה לראות אף אחד לפחות 24 שעות אחרי הלידה.
אם לא מרגיש לך שייך, תעמדי על שלך..
הלוואי ויהיה הכי בקלות ובידיים מלאות -
שירה אני כל כך מזדהה!
אצלי כולם הגיעו כשעוד הייתי בחדר לידה!!
עברה פחות משעה מאז שהתינוקת יצאה וכולם כבר נכנסו...
אבא שלי,אחיות,גיסי,גיסתי וכמובן חמי וחמתי...
רציתי למות באותו רגע מבושה... -
אני זוכרת שאחרי הלידה הייתי על הפנים ולא הסכמתי לראות אף אחד
אמרתי לבעלי שלא יכניס אף אחד לחדר התאוששות וברור שלא לחדר הלידה כשעוד תפרו אותי
ההורים שלי היו חצי לידי וחצי עם התינוקת ובעלי אותו הדבר. ממש עשו עלי משמרות מרוב שהייתי על הפנים.
ההורים שלו היו וגם אחותו ובת דודה שלו.
לא הסכמתי שהם יגיעו אל הוילון אפילו.
למחרת, כשעשיתי את המקלחת הראשונה, חבר של בעלי כבר היה שם...
אני חושבת לעצמי - אין לכם בושה???
עברתי עכשיו מעל 15 שעות של צירים, תנו לי להתאושש!
לפחות ההורים שלו באו למחרת רק בשעות הערב, כך שעברו מעל 24 שעות מהלידה והתאוששתי קצת.
אני חושבת שזו לא לידה ראשונה, חברים יכולים לא להגיע לבית החולים. משפחה אמורה להבין כבר שיש לתת ליולדת לפחות 12 שעות התאוששות.
תגידי מפורשות - אל תתביישי. -
שונאת ביקורים בבית חולים!!! רק בעלי צריך להיות שם וזהו. למזלי כשילדתי הייתה מגפה של שפעת החזירים והמחלקה הייתה סגורה לביקורים
-
אני ילדתי בשישי ב12 בלילה
בעלי הודיע לכולם ועשר דק אחכ חברה טובה שלי באה כבר לבקר...מוגזם ! עוד לפני שתפרו אותי!!
העבירו אותי ךמחלקה רק בחמש בבוקר וכבר באחת עשרה המשפחה של בעלי התייצבה.
במטרה לראןת את התינוק כמובן אבל הם לא ראו כי היה בפיגייה כל כך שמחתי!
לכל שאר המשפחה שלח בקשתי שלא יבואו חוץ מההורים ואחותי
וגם שהשתחחרתי הבייתה לקח לי המון זמן לקבל אורחים שלא נדבר על סינון שיחות חופשי!
כל אחת מקבלת אחרת אני הייתי חייבת את השקט שלי
בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!! -
אני ילדתי בשישי ב12 בלילה
בעלי הודיע לכולם ועשר דק אחכ חברה טובה שלי באה כבר לבקר...מוגזם ! עוד לפני שתפרו אותי!!
העבירו אותי ךמחלקה רק בחמש בבוקר וכבר באחת עשרה המשפחה של בעלי התייצבה.
במטרה לראןת את התינוק כמובן אבל הם לא ראו כי היה בפיגייה כל כך שמחתי!
לכל שאר המשפחה שלח בקשתי שלא יבואו חוץ מההורים ואחותי
וגם שהשתחחרתי הבייתה לקח לי המון זמן לקבל אורחים שלא נדבר על סינון שיחות חופשי!
כל אחת מקבלת אחרת אני הייתי חייבת את השקט שלי
בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!! -
וואי נראה לי חודש שלם לא עניתי לשיחות....
-
אני חושבת שצריך לשנות את כל הקונספט של ביקורים אחרי לידה.
שיהיה על זה יותר פיקוח.
נגיד 2 אישורים ליולדת שרק אם מראים אותם אפשר להיכנס..
שלא יבואו חמולות.
הרי הביקורים זה בשביל המבקרים.
סתם מכביד על היולדת.
חייבת לציין שהמשפחה שלי ממש כיבדו ולא הגיעו..
רק גיסתי שרציתי שתבוא.
המשפחה של בעלי?
בהמוניהם!
מי רוצה לראות את דוד של בעלי יום אחרי לידה!
ממש מיותר -
נראה לי אני היחידה פה שזה לא הפריעה לה
אני איך שסיימתי תלידה ושמעו את התינוק בוכה נכנסו סבתא שלי וחמתי
ואחר כך שירדתי לחדר בערך שעתיים אחרי הלידה כולם כבר הגיעו לבקר
אבל הייתי ממש בסדר
הספקתי להתקלח להחליף בגדים לסדר תשיער ואפילו להיתאפר ואז הם באו
ממש לא הפריעה לי הרגשתי סבבה לגמרי -
האמת שבלניאדו השעות ביקור מאוד נוחות ליולדת
הביקורים מתחילים ב11 בבוקר
וזה שעה אחת של ביקור כל פעם (בוקר צהריים וערב) -
ילדתי בשישי בלילה בניתוח קיסרי.
במוצאי שבת (!!!!!) חמי וחמותי וגיסתי הגיעו... בקשתי כ"כ שלא יגיעו... ואם כן אז רק לזמן קצר, כי אין לי כוח להתייחס ולחייך.
הייתי פחות מ24 שעות אחרי הניתוח והיה לי עדיין כואב.
הם באו. נשיקה. קוצי מוצי. מתנה. תודה. רבע שעה. ביי.
לדעתי זו ממש חוצפה!
אפילו אמא שלי לא הבינה מה הקטע... מילא היו באים בראשון, שני, אבל במוצא"ש?!!! שרוטים על המוח.
למזלי זה היה שבוע לפני פסח ואחיות של אמא שלי וכל מיני קרובי משפחה התקשרו להתנצל שהם עמוסים עם ההכנות לחג ושיבואו לבקר בחול המועד-אצלי בבית.
שמחתי.
סוף סוף מנוחה אמיתית בלי מבקרים!
חמישה ימים של שקט!
רק אמא שלי באה (כי ממש הייתי צריכה אותה
l] -
אני חושבת שכל עוד יודעים לשים גבולות אז אין בעיה שיבואו לבקר בבית חולים...
אני ילדתי ביום שישי בערב, אחרי 12.5 שעות ללא אפידורל
והכניסו אותי למחלקת יולדות ב 1:00 בלילה
יום למחרת כל היי ומי הגיעו אבל ב 13:30 בצהריים
אמרתי לבעלי קדימה תגיד לכולם ללכת אני רוצה לנוח
ובאמת כולם בשניה התקפלו ואני נחתי עד הערב...
מאוד נהנתי שבאו... -
האמת גם לי ממש לא הפריע, ילדתי בחמישי בלילה, בשישי בבוקר באו חמותי וגיסי שהביא אותה, אח"כ באו גם אמא שלי בעלה וילדיהם, סבא וסבתא שלי וכמה חברות. שבת רק אמא שלי ובעלי שבאו ברגל. מוצש אבא שלי אשתו וילדיהם, גיסי וגיסתי עם האחיינים, גם מהצד של אמא שלי באו שוב,החגיגות המשיכו גם ליום ראשון כמובן... אני לא מסוגלת בכל מקרה לנוח במקומות כאלה, והייתי כבר מאושפזת לפני הלידה, כך ששמחתי לראות אנשים, האורחים היו עם טאקט (ובכללי, למי שאין טאקט אני מרשה לעצמי להיות חסרת טאקט בחזרה), וגם בשערי צדק מאד מקפידים על השעות (אולי קצת מדי בנוקשות).
היו שיחות שסננתי, אבל השתדלתי לחזור לכולם אחר כך, אם לא שיחה לפחות בסמס.. -
שירוש! אני זוכרת את הסיפור מהלידה של נהוראי!!!
ועדיין מזועזעת.. -
תראי עדייף אנשים שלא מחבבים שלא יגיעו
ותלוי במצב שלך
אבל העדיפות שלי הייתה לביהח ושלא ישגעו אותי אחכ בבית
ומי שרצה בבית כי ילדתי סמוך לראש השנה הגיעה ולא להרבה זמן וגם לא ישר בהתחלה סיננתי הרבה -
לשמחתי הרבה ילדתי באיכילוב שם מאוד מקפידים על זמני ביקורים.
כל יום שעתייים בלבד וזה יתרון.
קצת העיק הביקורים אבל נכדה ראשונה ובת בכורה אני מבינה את ההתרגשות
היתה לי לידה נוראית היתי שלושה ימים עם ירידת מים מתוכם 28 שעות בחדר לידה היתי מותשת! -
מסכימה לחלוטין!
אצלי רק זוג חברים אחד בא לבקר בבית יולדות (הייתי שם רק חצי יום)
וזה גם היה יותר מידי
עם כל הדם וההרגשת חולשה המטורפת- מה קשור?!
הבטחתי לעצמי שחוץ מאחותי אולי - לעולם לא אבוא לבקר בבית יולדות
חוסר טאקט משווע
עם הביקורים בבית כבר הרגשתי בסדר
אני לא גרה בארץ אז אין הרבה אנשים וגם התחשבו בי ובאו בנגלות.
נראה לי לגיטימי שתדרשי את זה מכולם- ביקורים רק בבית. נהדר שרוצים לבקר אבל שיתחשבו. -
אני התנגדתי לכל ביקור בבית חולים,
ביקשתי יפה מכולם לא להגיע,
משום שאיני מרגישה עם זה בנוח.
בלידה של מיקה - כל העולם ואשתו הגיעו...
למרות שביקשתי לא להגיע.
הגיעו החברים של בעלי, בזמן שדיממתי על המיטה,
וישבו מאחורי הווילון בזמן שרציתי להניק - חוצפה!
ביניהם ישבה בחורה אחת מעצבנת במיוחד, חברה של אחד החברים,
שלא סתמה את הפה לרגע אחד ועשתה לי כאב ראש.
למדתי לקח, ובלידה של מיכלי פשוט לא הודעתי לאף אחד על הלידה.
אפילו את בעלי שלחתי הביתה אחרי הלידה, והוא רק הגיע לאסוף אותי יומיים אחרי כן.
נחתי, התאוששתי, ראיתי סדרות באייפד...
היה תענוג!!!
עכשיו גם ביקשתי מכולם שלא יגיעו,
ובאמת הניחו לי לנפשי.
משום שאחרי שבוע חזרתי כבר ללימודים,
כבר הגעתי בעצמי והודעתי לכולם שילדתי.
אני מציעה להיות ישירה,
לומר שזה הזמן שלך לנוח ולהתאושש,
ושאת לא מרגישה בנוח עם ביקורים בבית החולים.
האמת פה עדיפה על פני חצי אמת וחוסר נוחות.
תציגי את זה כפי שזה - מצב לא נוח. אני בטוחה שכל הנעלבים יעלבו,
אבל לפחות את תנוחי ותדממי לך בשקט. -
הלידה הראשונה הייתה ארוכה והיה לי זיהום הייתי מאוד חלשה קיבלתי אנטיביוטיקה וגם התינוק ובנוסף לכול הוא נולד בשבוע 35 (הכול היה בסדר אז הוא היה איתי במחלקת יולדות).
מי שהייתה לידי קיבלה מבקרים כל הזמן!! בחמולות!! נראה לי שהיא לא שמחה במיוחד זה גם מאוד מפריע ליולדות האחרות....
בלידה הראשונה ביקרו אותי מהמשפחה אבל זה היה ממש מיותר, מעצבן, אני הייתי צריכה את המרחב שלי, כל הזמן זרקו הערות מטומטמות, רציתי להניק וביקשתי שיצאו ובת משפחה אחת אמרה לי מה את מתביישת גם אני הנקתי...
בלידה השניה הודעתי לכולם שאין מבקרים!!! רק אמא והאבות שלי בעלי ואחיות שלי, שרק עזרו לי, שמרו על השקט ופינקו אותי
הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }
"I see your ture colors shining through
I see your true colors and that's why I love you
So don't be afraid to let them show
Your true colors are beautiful like a rainbow"
(מילים מתוך השיר true colors של Cyndi Lauper )
