:( סיכום טרומולדתק - הריון ולידה

היי בנות.אני בעיקר קוראת פה... נוסעת סמויה מה שנקרא... ביום ראשון איהיה בת 26. (תצחקו אבל לא קל לי עם זה. ) לכאורה נראה שיש לי הכל. אני עובדת בעבודה שאני אוהבת לקום אליה כל בוקר, קנינו דירה ובבית יש לי נסיכה בת חמש וטיפה. ענקית ומדהימה. לא הייתי מעזה לבקש משהו אחר :) כבר שבעה חודשים בערך מנסים להכנס שוב, לא כל כך מצליח. . לפני חודש וחצי ה1 לאפריל הייתה הפלה טבעית.. שבוע 7 בערך.. שבועיים אחרי גיסתי סיפרה לי שהיא בהריון.. בערך באותו שבוע שאני הייתי צריכה להיות בו:( ממש שמחתי בשבילה אבל נקרעתי בשבילי. מאז ההפלה לא קיבלתי מחזור עדיין, היה רק דימום קטן וקצר.. מפחדת לבדוק, מפחדת להתאכזב, מצד שני מרגישה ריקה, ההגיון אומר שאין סיכוי להריון.
בעלול לא מעורב יותר מידי. לטענתו אין לו כח לחפירות האלו והוא לא יודע להקשיב. לא יודע להכיל אותי כאשר אני צריכה. רק רוצה ודורש שיכילו אותו. מרגישה שאין לי עם מי לדבר. חברות זה נפלא, אבל לפעמים לא מספיק.
מרגישה לבד במלחמה הזאת. זאת בכלל לא מלחמה אבל ככה זה מרגיש לי. כל הריונית שעוברת ברחוב קורעת לי את הלב עוד טיפה. כל כך רוצה עוד בייבי. מרגישה שאני לא ממצה את עצמי כאמא. שיש לי יותר לתת ואין מי שיקבל. זה נורא להסתכל על חצי הכוס הריקה, אבל נגמרו לי העוחות להיות אופטימית. עצוב לי. ורע לי. ותודה שיש הפורום הזה, שיקשיב:(