השלב הקשה.. - הריון ולידה

הי בנות,
אז לא הייתי כאן באופן מלא, הייתי בחופש בסופש. היה ממש כייף. שכחתי מהכל כמעט. רק הייתיממבועסת כל הזמן בגלל איך שאני נקאית. בגד ים עושה את זה. בחיים לא הייתי מבועסת להיות בב.ים. לא משנה איך היה המשקל. הפעם הרגשתי שאני נראית זןועה. כשחזרתי תוך כדי שאני פורקת נהייתי ממש עצובה בבת אחת. התבעסתי על איך שנראיתי. התבעסתינכי קלטתי שקצת נשרפתי מהשמש ופחדתי שאם יש משהו פגעתי בו/בה. למרות שניסיתי לקרר את הגוף כל הזמן ורק אתנול היה באמת חם. התבעסתי שאני לא יודעת ואני מרגישה שהחיים שלי על מצב המתנה כבר יותר משנתיים וחצי. התבעסתי כי לא ידעתי כמה זמן. ואז פשוט התחלתי לבכות מעצבות עך זה שהרסתי אץ הגוף שלי ולחינם. ושאני כל הזמן עוצרת את עצמי כי אני אולי בהריון אבל אני לא. ואם חלילה זה לא יקרה, אני באמת באמת לא בטוחה שאמשיך מייד. ולא אכפת לי כבר שצריך להספיק וענייני שעון ביולוגי. קשה לי. פעם הייתי עושה ספורט. היופ אני לא יכולה להתחיל כי שבועיים אני ממתינה לתוצאות.. בקיצור סורי על החפירה... מקווה שיהיה לנו שבוע טוב