-
ברור :) שלחי את הבעל שיביא לך לחדר וזהו
-
הסכימו!
-
גם אצלי הסכימו- אבל אז בחד פעמי ולא בכלים אמיתיים (גם ככה העדפתי)
ואם מישהי לא יכלה לרדת לחדר אוכל- העלו לה מגש
-
אהה אוקי, אז יצאתי נורמלית?
כולן ישבו בחדר האוכל...
חשבתי שאני סתם פדחנית
-
אצלי בנוסף היו תפרים ב3 הלידות ולא יכולתי לשבת על כיסא עדיין- פיזית. כאב לי.
אז העדפתי במיטה.. ברור. לא נוח לי גם ככך לאכול עם איזה 10000 נשים שאני לא מכירה ועוד לשבת אחת מול השניה.
-
לי ביום הראשון בגלל שלא קמתי ככ מהמיטה הביאו לי את האוכל לחדר,
ואחכ גם ככה לא אכלתי ( נגעלת מאוכל בחוץ) אז בעלי הביא לי מהבית:)
<a href="http://lilypie.com/"><img src="http://lpmm.lilypie.com/0LCfp3.png" width="200" height="80" border="0" alt="Lilypie Premature Baby tickers" /></a>
-
גם אצלי אותו הסיפור עם התפרים
העיקר שזה בסדר, יופי.
-
מזתומרת דפקה לך עיניים????
אני נגעלת מהאוכל של בית חולים
קיבלתי ארוחות מהבית
אני ובעלי תמיד ישבנו יחד בחדר ואכלנו בכול הסופ"ש שהייתי שם
...
-
אני גם לקחתי את האוכל והלכתי לחדר.
אם היתה מישהי שהיתי.מתחברת אליה לא היה אכפת לי חאכול איתה בחדר אוכל אבל בהלל.יפה 95% ערביות מהכפרים והן יושבות בחמולות ומדברות ערבית וזה לא ככ נעים לשבת לידם
-
הסכימו לאכול בחדרים וכמה שאת רוצה ובכלים רגילים...
מי שלא רצתה לא קמה לחדר אוכל אלא הייתה בחדר...
אני הייתי יוצאת כדי לא לשבת בחדר אלא קצת הייתי מתאווררת...נורא נעים במחלקת יולדות של איכילוב...יש עצים וספסלים וממש הרגשה נעימה...
-
ילדתי בקיסרי וביום הראשון גם ככה אכלתי רק נוזלים, אז אמא שלי הביאה לי למיטה אשל, גבינות ומעדנים... אח"כ הכרחתי את עצמי לקום ולא להישאר דבוקה למיטה.
יום למחרת קמתי והלכתי לאט לאט עד לחדר אוכל, שם פגשתי חברה מהיסודי שגם ילדה, אז יצא שכל הזמן אכלנו יחד בחדר אוכל, למרות שבכלל חשבתי שאוכל בחדר, בשקט ובשלווה שלי... אבל דווקא היה לי נחמד עם כולן... לשמוע סיפורים ולדבר.
וכן, במעייני הישועה מסכימים לאכול בחדר.
l]
-
אני זוכרת שבוקר אכלתי עם כולן בפינת אוכל כי בעלי עדין לא הגיע.
את שאר הארוחות הוא הביא לי למיטה.
יותר נוח לשבת על מיטה ומזרן מאשר על כיסא קשה.
אין איסור.