אז כבר שנה עברה... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • שנה של ניסיונות להריון המיוחל.. משתדלת להישאר אופטימית. אבל זה ממש קשה.. כולן מסביבי נקלטות, כל יום חברה אחרת מעדכנת אותי שהיא בהריון "והיא בכלל לא רצתה"... אני שמחה בשבילן.. אבל זה גורם לי עוד יותר להיכנס למחשבות שליליות.

    ובכלל, הכל בסדר אצלנו, אז מה הבעיה? למה רק לי!!! זה כ"כ קשה?! סתם שאלה רטורית...

    לפני שבוע היתה הזרעה ראשונה אצל פרופסור, הגעתי אליו אחרי שעשיתי כבר את כל הבדיקות האפשריות.. (צילום רחם, בדיקות דם, בדיקת זרע, פרופיל הורמונלי וכו')

    עכשיו נותר רק לחכות.. ואין לי כח ליום הזה שיגיע המחזור, פשוט אין לי כח.

    טוב עכשיו אני בוכה באמצע העבודה..

    זהו. בא לי לישון שבוע ויומיים.

    חסידה בואי כבר!!!
4 תגובות
עמוד 1
  • היי, גם אצלנו בדיוק סוגרים שנה... וכנ"ל הבדיקות תקינות.
    עשיתי הזרעה עם הורמונים לפני חודשיים שלא נקלטה לצערי.. אבל ממשיכים וחייבים להיות אופטימיים.

    בהצלחה .
  • קחי קצת חופש. תנקי את הראש. אסור כל הזמן לחשוב על זה. אסור לך להיות לחוצה ולבכות כי אם אכן נקלטת הסטרס עלול להפריע להשרשה.
    לחשבי שעוד חצי שנה תסתכלי על זה כעל חלום רע.
  • וואי אני הכי מבינה אותך. גם אנחנו מנסים כבר שנה ולא הולך :( שבוע שעבר הייתי אצל רופא נשים והוא נתן לי בדיקות דם וקבע לנו תור לעוד חודש לטיפולי פוריות :( כל השבת בכיתי. כמו שאמרת יש אנשים שמנסים חודשיים שלוש וכבר בהריון זה ממש מתסכל. מקווה ומאחלת לכולנו שניקלט בקרוב מאוד!! שיהיה לנו בצלחה!
  • שלום לכן, כל המנסות...
    גם אני נכללת איתכם, מנסה כבר הרבה הרבה זמן ( כמעט שנתיים) -
    כשרק התחתנתי, אני ובעלי רצינו ילד כל כך אבל לא היינו כל כך נעורים לגבי כל הביוץ ופוריות וכו
    כשהתחלתי לחפור את הנושא דברים התבהרו קצת יותר, ואחרי 7 חודשים- נכנסתי להריון.
    במהלך אותה תקופה כל חודש שקיבלתי את הווסת הייתי בוכה!!
    כולן מסביבי בהריון- ואני לא!!
    כבר התחלתי לחשוב כמו משוגעת ואמרתי לבעלי שיתחיל לחשוב על אימוץ..?!?!?!?
    הייתי בלחץ מטורף כל היום בדיקות ופורומים והייתי מתייחסת ליחסי מין כמו לעבודה!! זה היה זוועה.
    יום אחד אחרי שלא ישנתי כל הלילה מבכי, כי קיבלתי מחזור- החלטתי שדי, שאני עכשיו עושה לעצמי פסיכולוגיה- לא רוצה ילד, או לפחות מורידה את כל הלחץ הזה.
    לא עושה מקלות ביוץ ולא מעקב זקיקים ולא הולכת לרופא ואם לא זורם אז גם לא עושים סקס!!!

    חודש למחרת נקלטתי, אבל לצערי החזיק לי רק 13 שבועות, ועל זה אין לי תשובה....

    בנות, בשבילכן, בשביל הבריאות הפיזית נפשית ומנטלית, בשביל הבעלים שלכן, בשביל השקט- תורידו לחץ!!! לא רק כלפי הסביבה

    ברגע שתצפו פחות זה יבוא!!
    תלמדו מטעויות של אחרים ואני מדברת מניסיון....

    מאחלת לכולן בטן גדולה ופרי בתוכה!!

    שני
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה