פליזזזזזזזז מה לעשות? - הריון ולידה

אני לא יודעת לתת לך תשובה אבל קחי בחשבון שלהיות עם 2 ילדות בגילאים האלה לבד בבית זה קשה ולא קל
בעיקר אחרי לידה

לדעתי הגדולה לגן זה בטוח
לגבי הקטנה - נכון זה לא נעים לנו כהורים לשלוח לגן בגיל כזה קטן
אבל כשאין ברירה עושים זאת.
יש פה בנות שהכניסו את הקטנים לכן בגיל 3 חודשים וחזרו לעבודה.
אני הכנסתי בגיל 4 וחצי חודשים.
אל תחליטי מעכשיו מה את הולכת לעשות עם הקטנה לאחר חופשת הלידה. יש לך את כל הקיץ והחורף וחופשת הלידה לחשוב על כך.
כשתגיעי לגשר תחצי אותו.

כן ברור לי שזה הולך להיות קשה...

אבל לא הבנתי למה אמרת בכל כך בטחון שהגדולה לגן.. האם יותר חשובה ההתפתחות של הגדולה מהביטחון של הקטנה (להכניס תינוקת בת 3 חודשים וחצי למעון נשמע לי מפחיד:)

מיקמיק

סתם שאלה,למה את חושבת שגן יעזור לה בהתפתחות ? בהשרדות אולי כן ,אבל לא בהתפתחות , אפשר ללכת לגינה ויש לא מעט מטפלות בגינות ציבוריות עם ילדים בגיל שנה+ ,שעה או שעתיים ביום בהחלט מספיקים בגיל הזה ,לגבי הקטנה כמה שיותר מאוחר לגן יותר טוב, זה זמנים קריטיים להתפתחות שלה ,למערכת החיסון , לביטחון שלה . לגבי קושי להיות עם 2 תינוקות בבית אפשר לקחת עזרה בתשלום אפילו ,לכמה שעות ,זה יעלה לך פחות משני גנים זה בטוח

אני אומרת בוודאות את הגדולה לגן כי לדעתי להשאר בבית עם שני ילדים קטנים זה מאוד קשה.
בנוסף, אני באמת חושבת שילד שרואה ילדים אחרים לומד מהם דברים ובגילך הזה הוא לומד התפתחות.
יכלתי לבחור לקחת מטפלת לפעמיים בשבוע שאני לומדת אך בכל זאת החלטתי להכניס אותה לגן לשבוע מלא.
זו הדעה שלי.
ולגבי הקטנה, אני פשוט אומרת שכשתגיעי לשם, את תדעי אם היא מפותחת מספיק בשביל להכנס לגן או שיש לה צורך להיות עוד קצת בבית.
הקטנה שלי למשל יחסית מפותחת אז זה הרגיש לי קצת יותר נוח. אני מכירה ילדים שהם לא בשלים לזה בגיל 4 חודשים ויצא שהאמא האריכה חופשת לידה.

הי
נראה לי לשלןח את" הגדולה"לגן זה עדיף להיות בבית עם 2פיצים זה מחרפן
לפחות אחת בגן אפילו לחצי יום זה ממש הקלה
בכל אופן המון הצלחה

אני אישית לא מתחברת לזה ש״גן מפתח ילדים״, ילדים יכולים להתפתח יפה מאוד עם אמא בבית, בתנאי כמובן שהאמא מפעילה יוצרת ויוצרת סביבה לימודית בבית.
הגן טוב לפיתוח מיומנויות חברתיות אבל את זה ניתן להשיג גם בגינה וגם להזמין חברים הביתה.
לדעתי אם יש לך אפשרות להישאר בבית עם הילדות זו ברכה וזכות שלא כל אחת יכולה להרשות לעצמה, הגדולה עדיין תינוקת בסך הכול ותהיה בת שנה כשתיוולד אחותה, היא רק תוכל להרוויח מעוד זמן עם אמא.
תחשבי גם איזה שינוי ענק זה שגם היא תיכנס למסגרת וגם תיוולד לה אחות קטנה הכול משתנה לה בבת אחת זו הסתגלות גם בבית וגם בגן.
אני גם לא מתחברת למינוח ״קשה עם הילדות״... אנחנו החלטנו להביא את הילדים לעולם ולגדל אותם גם אם מדובר בהפרשים קטנים, אין ספק שזו תקופה מאתגרת, להגיד קשה זה צורם לי, זו הנאה גדולה ומאתגרת ( זה לא קושי), בסופו של דבר אם תקחי את הסיטואציה בקלות לא יהיה לך ״קשה ״ כל כך.
אם את יכולה לקבל עזרה מבני משפחה מה טוב אפשר גם לקחת בייביסיטר פעם ביום שתיקח את הגדולה לגינה לשעה אלו לא סכומים בשמיים.
הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }
"I see your ture colors shining through
I see your true colors and that's why I love you
So don't be afraid to let them show
Your true colors are beautiful like a rainbow"
(מילים מתוך השיר true colors של Cyndi Lauper )

תודה רבה על התגובות ...

לגבי שאלת הזמן אני חייבת להחליט עכשיו כי אם אני שולחת את הגדולה לגן אז הגן שאני מעוניינת בו הוא מאד מבוקש ואם לא ארשום בימים אלו כנראה שכבר לא ישאר לה מקום...

פלפלת בתוך תוכי אני מרגישה שאת ממש צודקת אבל אני עדיין מפחדת שפתאום לא אסתדר ... חיזקת את הרגשתי וכנראה שזה יכול לעבוד..

בינתיים לפחות כנראה שלא ארשום את הגדולה לגן ואבחר ששתיהן תשארנה איתי בחופשת לידה (וגם אאריך אותה) ..

תודה לכולן :)

מיקמיק

אני רוצה להתייחס לעניין של אמא במשרה מלאה
ולהרגיע אותך. אני יכולה לספר לך מניסיוני,
נהוראי היה בן שנה וארבעה חודשים שתהל שלי נולדה
ולא. אני לא רשמתי אותו למסגרת כי בעיניי הוא היה מאד קטן
עם זאת לא רציתי להעביר אליו תחושה שהנה - תינוקת באה ואותי "זורקים"
גם ככה מדובר בהתחלה חדשה, התרגלות, שינוי שיגרה וסטטוס מילד יחיד לאח בכור
ולי זה פשוט היה נראה יותר מדי עבורו.
ובנוסף לכל זה, אני באידיאולוגיה שלי מאד רציתי שיהיו איתי בבית עד גיל שנתיים.

בכל אופן החלטתי להשאיר אותו איתי בבית.
מי שיגיד לך שלגדל 2 תינוקות ביחד זה קשה, טועה, זה לא קשה אלא מאתגר.
הכל תלוי איך לוקחים את זה... ואני עשיתי זאת באהבה והשקעה מירבית
בחודש הראשון להולדת תהל גם ככה היינו אצל הורי
כך שהחלמתי, נעזרתי, ההקות והלילות לא היו קלים אבל אחרי חודש הכל התאזן
והחלטנו לחזור הביתה. אני התחלתי פרק חדש בחיי - אמא לשניים במשרה מלאה.

אני יכולה לומר לך שמאד מאד נהניתי.
הקדשתי את כל כולי לנהוראי, שבינתיים הסתגל לאחותו החדשה
למד לעזור לי, להשתתף, להגן ולדאוג לה, לחלוק ולוותר, שניהם נקשרו מאד.
8 חודשים היינו ביחד בבית עד שחזרתי לעבוד וללמוד
ונהוראי נכנס למסגרת.
8 חודשים בהם הספקתי המון, גם לנוח ולסגל להם סדר יום נהדר.

החזרה הייתה לי מאד קשה! רציתי להמשיך ולהיות איתם בבית.
(עזבי שבסופו של דבר תהל עשתה לי באלגן רציני עם ההנקות והמשקל ונאלצתי להתפטר...)

אבל אני בכנות, גם הפעם, הייתי חוזרת על אותה המנטרה בשמחה!
ומשאירה את תהל איתי עם הבייבי בע"ה עד גיל שנתיים.
מה שלא אפשרי כי היא כבר גדולה ותכנס למסגרת בתחילת שנת הלימודים (תהיה בת שנה ושמונה)

לדעתי זו הייתה הזדמנות נהדרת ללמד ולסגל גם אותה
בהשקעה והקדשה מירבית, לבואו של אחיה הקטן.

כך שאם חששת מגידול שתיהן, אל תחששי ואל תפחדי, האמיני בכוחותייך כאמא.
לכי עם הלב שלך...

תקשיבי אני יודעת שזה קשה להכניס ילד למעון במיוחד כשהוא כזה קטן.
את הגדולה שלי הכנסתי למעון בגיל 5.5 חודשים, את האמצעית בגיל 4.5 חודשים ואת הקטנה בגיל 3.5 חודשים והיה לי ממש קשה אבל מבחינה כלכלית כבר לא יכולתי להשאר בבית. את צריכה לחשוב קודם כל על הבנות ועל מה שלך נראה שיהיה להן הכי טוב ואחר כך על כל השאר. שיהיה בהצלחה והמשך הריון קל ותקין
בחיים צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

באהבה, ליאת!

היי
אומנם ההפרשים אצלי גדולים יותר אבל בכל זאת אכתוב
כשהקטן נולד הגדול היה בן 2.5 ואיתי בבית
היתי עם שניהם בבית עד שהגדול היה בן 3 ואז הלך לגן לחצי יום
להגיד שהיה קל, לא אגיד
אבל היה בסדר לגמרי ואפילו כיף ??
ודרך אגב הילדים התפתחו גם בבית בסדר גמור
לא מאמינה שבגילאים קטנים הגן עוזר בהתפתחות
ודרך אגב לא נעזרתי באף אחד לא היתה אפשרות כזאת

בהצלחה !!