ESKI - הריון ולידה

גם אני סופר מרוצה מזה שיש לי רק בנים.

יש לזה כמה וכמה סיבות (יש יתרונות בבנים ויתרונות בבנות), אבל העיקרית היא שיש לי עבר גניקולוגי עשיר שיכול להיות שהוא גנטי ולא הייתי רוצה להיות בלחץ שלבת שלי יהיה את זה.

יעל, אמא של יונתן ואיתמר

אמא אווזה
בהחלט מעניין

אני מאוד רציתי בן ראשון ושמחה שקיבלתי.....

לא מעט כתבתי זאת על דפי הפורום .
מגיל 6 עד גיל 12 (לא זכור לי בדיוק הגיל ,זה רק בערך) עברתי התעללות מינית , פיזית ורגשית על ידי אחים שלי ,בנוסף אמא עם דיכאון קליני , אונס אחד אחרי השני בגיל 18 ע"י אנשים שהכרתי ,המון סבל ,הפחד העיקרי שלי שהבת שלי תעבור את מה שעברתי , ברור שלה תהיה גורל אחרת אבל הפחד לא נותן לי את המקום להתמודד עם זה , לכן ההעדפה שלי . ואת הבנים שלי אני כמובן אחנך להיות ההפך הגמור מהאחים שלי .

OMG
אסקי יקרה
אני ללא מילים

את וודאי אישה חזקה מאוד לא רק על גבי דפי הפורום אלא בחיים בכלל
עברת המון ואני בטוחה שתחנכי היטב את בנייך לכבד נשים ובכלל את הבריות

שולחת לך חיבוקים אינסוף
תודה שנפתחת וסיפרת
יש לי מלא שאלות עכשיו אבל אחסוך אותן ממך

כל הכבוד לך שלמרות הכל הצלחת להשתקם אסקי .
גם לי יש רק בנים ואני די רציתי את זה . בחור בעלי מאוד רצה שזה יהיה בן . שני לבעלי לא היה החפט אני דווקא שוב רציתי בן.
אבל לצערי הרב אני חוששת גם על בנים שלי בנושא התוללות מינית , לצערי הרב זאת לא נחלה רק נשים , לפעמים גם בנים עוברים את זה .
Free image hosting by
htt

ESKI השארת אותי ללא מילים

מה?!
זו הפעם הראשונה שאני קוראת את הסיפור שלך אסקי!
אני בשוק טוטאלי...!

אני כל כך שמחה שיש לך משפחה יפה ונפלאה, את אשת מקצוע ובגדול - שהצלחת להתעלות על ההתעללות הנוראית הזו ושאת מצליחה בחייך.
אני בטוחה שתגדלי ותחנכי את בנייך להיות אנשי אמת זרע וקדש, אוהבי אדם.

בנות תודה על המילים החמות .
ישראלית ,אין לי שום בעיה לענות על כל שאלה שתרצי .אני כבר מזמן לא מתביישת במה שעברתי

אסקי. את לא מכירה אותי אבל אני כבר תקופה מאוד ארוכה קוראת את התגובות שלך.
ואני המומה.
אני המומה אני לא יכולה לתאר לך כמה
ילדה קטנה. זעטוטה קטנה ותמימה. עוברת כזה גהנום.
הדבר הראשון שבאלי עכשיו זה ללכת ולחבק את הבת שלי חזק חזק ולהגן עליה מכל העולם.
אני פשוט רוצה לבכות
רק אחרי שאת הופכת לאמא את לומדת להכיל ולהפנים דברים כאלה. זה כבר לא סיפורים שעוברים ליד האוזן אומרים אוי ואבוי וממשיכים הלאה
אלה סיפורים שנחרטים עמוק בלב ובנפש.

אני יודעת שזה אולי חוצפה מצידי וחדירה לפרט בפרט שאת לא מכירה אותי.
אבל הייתי רוצה שתספרי מה עברת. אני רוצה להשתתף בכאב שלך. מן צורךכזה של אמא לאמא.
רק אם תרצי כמובן. שוב.. סליחה על החוצפה.
אני מעריצה אותך. שמהמקום הזה הפכת לאמא מדהימה וטובה.
שלא הלכת למקומות גרועים יותר ובנית לעצמך חיים יפים וטובים.
אשרייך!
הילדים שלך צריכיפ ליהיות גאים באמא שלהם!
ועוד שאלה.. את תשתפי את הבנים שלך כשיגדלו במה שעברת?

אסקי יקירתי, אנחנו כבר מכירות דרך הפורום לא מעט זמן
הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }
"I see your ture colors shining through
I see your true colors and that's why I love you
So don't be afraid to let them show
Your true colors are beautiful like a rainbow"
(מילים מתוך השיר true colors של Cyndi Lauper )

נונילה_פנונילה ,תודה לך
תראי ,הייתי כותבת כאן בדיוק מה עברתי ,אבל גם 20 דפים של פורום לא יספיקו להכיל את כל מה שעברתי , בואי נסכם את זה כך שהייתה לי ילדות קשה , עוני ,הזנחה רגשית מאוווד קשה מצד אמא שלי ,אבא שעבד ימים ולילות כדי לפרנס 5 ילדים , הרגשה בעיקר שלאף אחד לא אכפת ממך בעולם ,בנוסף התנכלו לי בבית ספר כי היינו יהודים וגם משפחה מאוד ענייה בשכונה שגרתי בה . לא היה לי בגדים ללבוש ,לא היה לי נעליים , לא היה אוכל בבית ,לא הייתי חוזרת הביתה מבית הספר כי ברגע שהייתי מתקרבת לדלת ושומעת את אמא שלי צועקת בהיסטריה הייתי עושה אחורה פנה וחוזרת להסתובב ברחובות בלי אוכל ובלי להכין שיעורי בית .
ולכל זה הייתי חוזרת לבית עם אח שהיה מרביץ לי ומשפיל אותי ומבקש ממני לעשות דברים שאני לא רוצה ,אם לא הייתי מסכימה היה מרביץ לי שוב ,או פשוט עושה מה שהוא רוצה בכוח , לשמחתי חדירה ממש אף פעם לא הייתה . זה היה קורה ביום ,ובלילות הייתי לובשת 2 זוגות תחתונים ומתעטפת חזק בשמיכה ,כי אח השני היה מגיע לחדר שלי בלילה ונוגע בי ,הייתי תמיד ערה ,אבל עושה את עצמי ישנה , פחדתי ,התביישתי ,הייתי קפואה ,התנתקתי ולא הרגשתי כלום .
בגיל 12 ניסיתי להתאבד ,לא יכולתי יותר
והכי חשוב בגיל 7 בערך ניסיתי לספר לאמא שלי שמה שהיא אמרה הרג אותי סופית ,המילים שלה היו כמו סכין , תתני לו לראות זה רק סקרנות ,הבת שלך בא אליך אחרי שהיא עוזרת אומץ ומספרת לך שאחיה מציק לה ומנסה לגעת בה ומה שיש לה להגיד זה לבטל אותי ולתת לגיטימציה למעשים . מתתי באותו יום .
החיים המשיכו גם אחרי שהצילו אותי ,תודות לאחותי שהזמינה אמבולנס .
אחרי זה בעלה של אחותי ניסה לנשק אותי בכח (היא כבר התגרשה ממנו )
יש המשך ,אבל אני קצרה בזמן

ממשיכה עוד קצת , יש לי חורים בזיכרון ,הדחקתי, בגיל כמעט 15 עליתי לארץ לבד
אחי הגדול היה כבר כאן שנה שלמה , זה שהיה מגיע בלילות, אחרי שנה הגיע גם השני , עד שסיימתי תיכון פשוט הדחקתי הכל והתנהגתי כאילו לא קרה כלום , הייתי מגיעה אליהם בשבתות והיינו כאילו אחים רגילים . כשהתגייסתי התחלתי לכעוס , זה כבר היה אחרי שאנסו אותי שני אנשים שונים בהפרש של חודשיים בערך , גברים שהכרתי אותם, מבחינתי התרגלתי גם ככה שלוקחים הכל בכח ,לא שואלים אותי ושהגוף שלי לא שייך לי. הייתה לי בשלב הזה כבר חרדה חברתית קשה מאוד , ברמה שלא בצלחתי להתקשר לקבוע תור לרופא או כל טלפון היה מפחיד אותי כשהיה מצלצל. לילה אחד חלמתי שאחיי מתו
וכולם בוכים , באתי לשבעה ואני מנסה לצעוק את מה שהם עשו לי ואין לי קול. אחרי זה קמתי בדמעות וכתבתי שני מכתבים לכל אחד ושלחתי אותם , זו הייתה הפעם הראשונה שפתחתי את זה .

את כבר יודעת מה אני חושבת עלייך
בכל זאת בפעם המיליון
בא לי לחבק

אני קוראת את המילים שלך וקשה לי להאמין שאני קוראת סיפור אמיתי - חיים של ילדה קטנה! ולא סיפור דמיוני מפרי דימיונה של סופרת מוצלחת.....
יואו יואו יואו! אלוהים אדירים!
כל הגוף שלי צמרמורות!
הכל אני אתן, את החיים שלי אני אתן! בשביל שהבת שלי לא תחווה אפילו מאית האחוז מהדברים שאת חווית....
כל הכבוד
כל הכבוד לך!

אסקי. אין לי מילים
הפה פעור ודמעות בעיניים.
אני לא מאמינה.
איך האחים שלך הגיבו למכתבים?
איך היחסים איתם היום?
איך בעלך מרגיש בנוגע להכל איך ספרת לו אצזה?
לא ענית אם תשתפי את הילדים כשיגדלו.

תודה לך ששיתפת. אני חושבת שצריך להגדיל את המודעות כמה שיותר לעניין הזה. שנשים ל יתביישו לר מה שעובר עליהן!!

את פשוט גיבורה!
נשארתי בלי מילים



בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!!

בנות תודה על התמיכה ,וזה שנשארתן ללא מילים זה בסדר גמור ,אני בעצמי בקושי יכולה להכיל את עצמי ,אז בטח אנשים אחרים קשה להם .

נונילה_פנונילה ממשיכה את הסיפור בשבילך
כשחלמתי את החלום, כתבתי אותי באחד מהפורום לנפגעי תקיפה מינית ,שמרתי את מה שכתבתי ונתתי לבעלי לקרוא (אז עוד חבר שלי ) הייתי ממש כמה חודשים אחרי הצבא ,התחלתי לחפש בשבילי מסגרת לטיפול ,ומצאתי מקום לנגעות גילוי עריות וקיבלתי טיפול חינם במשך שנה !
התגובות של האחים למכתבים הגיעו יחסית מיד ,הגדול מבין האחים שהיה מגיע בלילות ,התקשר אלי מיד ודיברנו שעות בטלפון ,בכיתי בהיסטריה ,והוא מצידו גם בכה והתנצל עמוקות על מה שהוא עשה לי , אמר למה שתקתי כל כך הרבה שנים , אמר שבעצמו היה מוזנח רגשית ופיזית בגלל אמא שלי ,ושגם הוא בלי לפרט עבר דברים קשים ,כמובן שלא ניסה לתת תירוץ למעשים שלו ואמר סליחה כנה ,אני סלחתי ,אבל לא שכחתי ,הוא אגב תמיד היה החכם והרגיש מבין שניהם .
השני לקח לו יותר זמן לענות לי, לא היה שום טלפון ושום דבר ,רק האשמות כלפי ,שאני הייתי אחות רעה ,שהוא לא אשם בכלום ומה שהיה זה אשמתי ואשמת אמא שלי ,לא הודה בכלום ,ממנו גם לא ציפיתי לתגובה אחרת . כמובן הקטין מאוד מהסבל שלי ומהכאב שלי ,וכל מה שהיה לו לכתוב על הנושא שזה היה סה"כ הסקרנות של שנינו ,בדיוק מה שאמא שלי גרמה לו לחשוב שכל מה שהוא עשה היה בסדר וכשר.
כמובן שאני עניתי לו על המכתב הזה בצורה מאוד חריפה והבהרתי לו שהאשמה היא רק שלו ולא היה לי אפילו טיפה במעשים שלו . הוא לא קיבל בהתחלה את מה שרשמתי לו , אחרי שנה בערך הוא רשם לי הודעה שהוא מבין שהוא היה דפוק ושהוא מצטער על הכל . היה לי קשה מאוד לסלוח לו , היחסים היו תמיד מאוד קרים , אף פעם לא התקשרתי מיוזמתי ,תמיד כעסתי ,אף פעם לא התקרבתי פיזית אליהם . המשכתי באותם יחסים עד שהיו עוד כמה דברים ששברו סופית את האפשרות שנשקם את היחסים ואת האפשרות שאסלח לו ,ניתקתי את הקשר איתו ואני לא מדברת איתו כבר יותר משנה .,למאן האמת גם עם האח השני אני לא בקשר ולא מתקשרת וגם הוא לא .
בעלי כמובן שונא את כל המשפחה שלי , כועס על מה שהם עשו לי ,אבל גם אם אני אחליט לסלוח להם ולחזור להיות איתם בקשר הוא ילך איתי .
ולבנים שלי ...כשיגיע הזמן ויהיה רגע מתאים אני אספר להם שהיו צריכים להיות להם דודים ,שאני לא בקשר איתם בגלל מה שהם עשו לי .

וואו... נכנסתי לפורום לשניה ו...
עצוב וכואב, למרות שאין מילים שיכולות לסכם ככה בפשוט את כל מה שכתבת.
החזרת אותי לרגע הרבה הרבה שנים אחורה... גם אני עברתי 'חוויה' מינית טראומטית מאוד בסביבות גיל 10. נראה לי שבערך שם הילדות שלי נגמרה סופית. זוכרת את המחשבה הזאת, שאולי הכי קל פשוט לקפוץ מהמרפסת ולגמור עם כל הסלב הזה...
לא מאחלת לאף אחד בעולם הזה לעבור דברים כ"כ קשים.
לא רוצה אפילו לחשוב על זה בהקשר של הילדים...
בא לי להגיד עוד הרבה דברים, אבל לא מצליחה. אז פשוט

חיבוק ענק לכם

אוי אסקי. פשוט נחנקתי.

אם זה היה אפשרי הייתי תולה את אחיםהשלך על עץ .
את אישה גדולה! תמיד תעריכי את כוחות הנפש שלך.
לא כל אחד יכול לצמוח מתוך הזבל הזה

מה לכתוב לך אסקי יקרה
איך מחבקים דרך מחשב??
במרחק של אלפי ק"מ פיזית

maybebaby ,אני מצטערת לקרוא שגם לך קרה דבר מזעזע שכזה בילדות ,בגלל שאני בן אדם מאוד אופטימי ,איך לא ,אחרת אי אפשר לשרוד , אני מאמינה שמכל מה שעברנו אפשר לצמוח ולגדול ,מה שהכי עזר לי זה לשתף עוד אנשים במה שעברתי ולהפסיק לשמור על הסוד כדי שלא אתפוצץ כמו הר געש ,לפני חודשיים בערך פגשתי אם בית שלי מפנימיה שהייתי בה כשעליתי לארץ והיא מייד ציינה שפשוט נרגעתי ,וזו אכן התחושה , פשוט נרגעתי כי הכל כל כך הרבה יותר ברור לי , ההתנהגות שלי וההרס עצמי ותובנות איך אני מונעת מעצמי להרוס לי את החיים ,זה מאבק יומיומי ,אבל אני מתחילה לחיות ולא לשרוד ,אני חיה לצד מה שעברתי ולא בתוך מה שעברתי , מאחלת לך שלווה פנימית וחיים .

ישראלית אחרי העבודה אענה לך על הכל ,עכשיו 6 בבוקר וצריך להתארגן לצאת לעבודה

מחכה לקרוא
בינתיים

וואו - Eski יקרה - אני יושבת פה וקוראת ודמעות זולגות מעיניי!
הסבל שעברת אינו ניתן לתיאור. זה ממש שם את החיים שלי בפרופורציה.
פשוט לא להאמין כמה כוחות יש בך. איך הצלחת להתגבר על הכל ולבנות לעצמך חיים.
את פשוט מופלאה!

הרסת אותי פשוט
אין לי אוויר

כבר המון זמן שאני רוצה לשתף אתכן..ולא בא לי לפתוח שירשור חדש אז ברשותכן אצטרףצלפה.
אז ככה שהייתי ממש קטנה 4-5 היו לנו שכנים ממש ממש טובים, האמא הייתה כמו אמא שנייה בשבילנו וההבת ממש כמו אחותי...אנחנו בקשר יומ יומי עד היום כבר הפכנו למשפחה לכל דבר. היה להם גם בן נראה לי שהוא גדול ממני בעשר שנים..הוא גם היה משחק איתנו מלמד אותנו על המחשב וכל מיני כאלה אבל חש לי ממנו גם חוויה ממש לא נעימה...זה לא היה אונס חלילה וזה מתגמד למה שעברתן אבל בכל זאת זה חרוט אצלי בלב ואני פשוט לא יכולה לראות אותו ואמא שלי לא מהינה למה...רק בעלי יודע מהסיפור עוד שהיינו חברעם סיפרתי לו.
אני לא מתכוונת לספר לאמא שלי כי זה יהרוס את החברות בינהן.לא הייתי מוכנה להזמין אותו לחתונה שלי והיא לא הבינה למה. ויש לי הרגשה שגם לאחותו הוא עשה משהו בילדות ...כי הם לא מדברים כבר שנים !



בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!!

כבר המון זמן שאני רוצה לשתף אתכן..ולא בא לי לפתוח שירשור חדש אז ברשותכן אצטרףצלפה.
אז ככה שהייתי ממש קטנה 4-5 היו לנו שכנים ממש ממש טובים, האמא הייתה כמו אמא שנייה בשבילנו וההבת ממש כמו אחותי...אנחנו בקשר יומ יומי עד היום כבר הפכנו למשפחה לכל דבר. היה להם גם בן נראה לי שהוא גדול ממני בעשר שנים..הוא גם היה משחק איתנו מלמד אותנו על המחשב וכל מיני כאלה אבל חש לי ממנו גם חוויה ממש לא נעימה...זה לא היה אונס חלילה וזה מתגמד למה שעברתן אבל בכל זאת זה חרוט אצלי בלב ואני פשוט לא יכולה לראות אותו ואמא שלי לא מהינה למה...רק בעלי יודע מהסיפור עוד שהיינו חברעם סיפרתי לו.
אני לא מתכוונת לספר לאמא שלי כי זה יהרוס את החברות בינהן.לא הייתי מוכנה להזמין אותו לחתונה שלי והיא לא הבינה למה. ויש לי הרגשה שגם לאחותו הוא עשה משהו בילדות ...כי הם לא מדברים כבר שנים !



בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!!

בטטה אני מצטערת מאוד לקרוא שגם לך יש חוויה כזו , מה שלמדתי עם השנים שכל טראומה היא אישית שלא ניתן להשוות אותה לטראומה של מישהו אחר ,גם לי היה נדמה שמה שעברתי זה כלום לעומת בנות אחרות שהכרתי דרך מרכז לנפגעות גילוי עריות ,לקח לי זמן לעבד את מה שעברתי . העלית עכשיו דילמה שגם עומדת בפני משום שאחד מהאחים כבר נשוי ומצפה לילד ,ולי יש את הפחד שיקרה משהו לילדה או ילד שלו ,שקלתי לספר לאישתו ,מצד שני זה להרוס משפחה וחיים של עובר שעוד לא נולד ,או ההפך להציל אותו .

ישראלית הבטחתי לענות
* מי האנסים? חברים לשעבר, ידידים, מפקדים בצבא??
אז האנסים אלו אחד שהיה בן זוג ,והשני הכרתי אותו כמה ימים
* מה קורה עם אמא שלך היום?
אמא שלי היום אומללה, חיה לבד ואף מילדיה לא אוהב אותה ,קשה להודות ,אבל זו האמת , הרגש שיש לי כלפיה זה בעיקר חמלה ,כי היא אשא חולה .היא לא מסוגלת נפשית להכיל מישהו חוץ ממנה ,אני מקוה שלי זה לא יקרה .
* האם אבא שלך ידע על המתרחש? בני דודים? דודים? חברים? מורה כלשהי?
אני לא זוכרת בדיוק אם גם אבא שלי היה נוכח באותה שיחה עם אמא שלי ,אבל אני מאמינה שכן ,הוא איש חסר עמוד שידרה השפוט של אמא ושק החבטות שלה ,יחסים מעוותים לגמרי ,הוא פחד לעזוב אותה וגם אותנו ,כי לא היה מי שיגדל אותנו חוץ ממנו בגלל האישפוזים שלה ונסיונות התאבדות שלה
* האם התלוננת על מישהו מהם במשטרה? על אחייך? או האנסים שהכרת?
אף פעם לא התלוננתי על אף אחד , על האחים שלי לקח לי שנים להבין מה נעשה לי וגם לא בטוחה שאני יכולה לפנות למשטרה על משהו שנעשה במדינה אחרת ,בכל מקרה אף פעם לא רציתי . על הבחורים שאנסו גם לא הלכתי ,פחדתי שהכל בדמיון שלי ושאולי עוד יאשימו אותי שאני באתי אליהם בעצמי ואולי אפילו הסכמתי ,למרות שבבירור אמרתי לא ,זו מילה נגד מילה ,הייתי רק 3 שנים בארץ .
* איך הכרת את בן זוגך? איך הצלחת לבטוח בגבר אחרי כל מה שעברת?
בן זוגי היחידי שלא ויתר עלי גם כשויתרתי על עצמי ,זה פשוט גורל ומהיום הראשון שבאתי אליו ידעתי שנתחתן , הוא היה תקופה בסביבה שלי עד שהשגתי את הטלפון שלו דרך חבר ובתירוץ מסויים באתי אליו הביתה ,ומשם הכל היסטוריה .

מאיהל'ה קבלי הרבה הרבה

גם כן מצטרפת להלם ולזעזוע.
נתפס לי שריר בלב כשקראתי את כל מה שספרת כאן.
כמה כאב ואיזו ילדות ונערות וחיים פשוט כואבים.

מדהים לראות איפה את היום ואיך הצלחת להשתקם ולקחת את הכאב וההתעללות הפיזית, המינית, הרגשית, המנטאלית למקום של בניה ושל הענקה לבעל לעצמך ולילדים.
מבינה את הרצון שלך לגדל רק בנים. יודעת אבל שאם אלוקים ישלח לך בת, את תדעי בדיוק מה לעשות ואיך לחנך ולהגן כדי שלא תעבור את מה שאת עברת.

מורידה בפניך את הכובע.
מצמידה לך נשיקה ללחי.

ענת גם לך.



[url=http://www.glittertextlive.com][img=http://img-s3-01.mytextgraphics.com/glittertextlive/2014/06/01/cfe7a67934996e037895a306bdf1ca98.gif]

איזו אישה את אסקי!!!
תודה שענית
וענת ובטטוש תודה ששיתפתן גם אתן
אני אומרת תודה כי זה לא מובן מאליו
נושא שקשה לדבר עליו
אני מאמינה שכל אישה עוברת איזשהי הטרדה מינית במהלך חייה
אם זו הערה לא במקום מגבר כלשהו או בן משפחה
אם זה בחור שיצאנו איתו ולא יודע מתי להפסיק ומה משמעות המילה "לא"
או אפילו עם קרוב משפחה.....

אסקי, הדילמה האם לספר לאישתו של אחיך היא מובנת לחלוטין
איני יודעת מה לענות על זה כי זה באמת קשה
אבל רק יכולה להגיד לך שאם זו היתה אני האישה הזו ח"ח - הייתי רוצה לדעת
ואכן אולי תצילי את אותו ילד/ה......אין לדעת
או לפחות אולי תגרמי לאחיך ללכת לטיפול או משהו......