יותר מילד אחד... - הריון ולידה

אני עכשיו בהריון עם ילד בבית ומסתגלים בהתחלה הולכים לישון מוקדם (הייתי הולכת לישון עם הבן שלי ולפעמים נרדמת לפניו )
אבל אחרי השליש הראשון זה כבר הופך לשגרה וזה באמת לא נורא בעיקר אם יש עזרה מהבעל שזה מאוד חשוב...

אני עדין לא הבאתי לעולם את שלי
ואני מחזיקה מכל הנשים שמצליחות לשלב את כל זה יחד
אני מאמינה שלומדים את זה עם הזמן.

היי בובה... כמה צפוי שאגיב אה?

אני גם מאמינה שלומדים עם הזמן בעיקר מחוסר ברירה.
אבל לא לכולם יש כח נראה לי.

מכירה מספיק שקרסו מתי שהוא.

עם עזרה מבעל ועם הכל.
שלוש ילדים בהפרש פיצי,
צריך ממש לרצות את זה ולהיות מוכנים נפשית ופיזית.
[url=http://www.glittertextlive.com][img=http://img-s3-01.mytextgraphics.com/glittertextlive/2014/06/01/cfe7a67934996e037895a306bdf1ca98.gif]

אל דאגה
אותי אישית
החיים הכינו אותי מספיק
עם ילדות "מפנקת" במיוחד שהכשירה אותי
להיות לביאה.

ורק כיום למדתי להעריך ולומר זאת
אחרי שנים של שתיקה ורחמים עצמיים

זה באמת מאוד לא פשוט... אני כל ההריון הרגשתי נורא, עם בחילות, הקאות, צרבות, עם זה טיפלתי בבת הגדולה שלי, נסעתי לעבודה 40 ק"מ כל כיוון, כי פשוט אין ברירה אחרת, מסתגלים להכל, לומדים לסבול בשקט.
מאוד פחדתי מהלידה השניה, מכל התהליך, מהכאב, כל הפחדים התגשמו, ילדתי בלי אפידורל עם כאבי תופת, חזרתי הביתה ללא שום עזרה מאף אחד (חוץ מבעלי המקסים כמובן) , אמרתי שלעולם לא אלד עוד.... וכבר אני חושבת על עוד ילד...

שירה אין עלייך!!!


בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!!

אוי אני כל כך מזדהה...אני עכשיו בהריון שני...שליש ראשון...ילדה מדהימה בבית שרק רוצה את אמא שלה כמו פעם.
כרגע אין לי כוחות וזה נכון מה שרשמו...בעל תומך זה הדבר הכי חשוב.
אני מנסה להתמודד עם רגשות האשם על זה שאני יושבת לידה באמבטיה ואין לי כוח לשיר לה כמו פעם מהבחילות אבל אני יודעת שאני נותנת לה את המתנה הכי טובה והשליש הזה יעבור והכוחות בע"ה יחזרו.
אני חושבת שמה שחשוב זה במאת לקחת בפרופורציות כי סה"כ הריון זו באמת ברכה אמיתית ונכון ש"הריון זו לא מחלה" זה רק דורם להרגיש חולה...אבל את נותנת חיים ואם יש עוד ילד בבית את לא זוכרת רק את הכאב והקושי את זוכרת בעיקר את האושר הראשוני הזה שמציף ברגע שאת רואה אותו בפעם הראשונה.
בהצלחה עם כל החלטה שתעשי
נשיקות לכל ההריוניות פה....התגעגעתי

אני רק חושבת על זה ועייני מתמלאות בדמעות....
איך כל התשומת לב שלי שאני נותנת למלכה שלי כל דקה מחיי
פתאום תתחלק בין שניים
בא לי לבכות רק מלחשוב על זה...
אם עכשיו אני קמה בחמש בבוקר כדי להאכיל לארגן לשאוב וכדומה
מתי אני יצטרך לקום עם 2 ? חחחחח לפני התרנגול

בהחלט לא פשוט גם נפשית וגם פיזית
מעריצה אותכם!!!
חזרתי לעבודה וכבר בשעה 13:00 אני רדומה