סיפור הלידה שלי 20/07/14 - הריון ולידה

הכל התחיל במוצאי שבת תאריך 19/07 בסביבות 23:00 בלילה
מתחילה להרגיש התכווצויות בבטן ומעין כאבי מחזור בגב ובבטן התחתונה
הכאבים היו נסבלים.. בשעה 00:00 נכנסתי לשירותים והיה לי הפרשה עם דימום
התייעצתי עם הבנות של הפורום בוואסטפ וכולן אמרו לי שזה הפקק הרירי
ושאלך דחוף לבית חולים.. החלטתי להשאר עוד שעה בבית לראות מה קורה
בינתיים בעלי היה בעבודה במשמרת לילה.
חיכיתי שעה ותיזמנתי את הצירים שהתקצרו ל5 דקות כל ציר.
בשעה 01:00 מתקשרת לבעלי ואומרת לו שיכול להיות שנצטרך ללכת לביה"ח.
הוא כולו היה מאושר עד הגג,חיכיתי עוד שעה ואז התחיל ממש לכאוב לי.
בשעה 02:00 כבר נסענו לביה"ח,הגענו לביה"ח מאיר (3 תחנות מהבית שלי,יתרון עצום).
מגיעים יחסית לא היה לחץ. עשו לי בדיקת שתן מוניטור וראו שיש צירים כל 4 דקות.
הצירים לאט לאט התחזקו ולא יכלתי התחלתי לבכות במסדרון בהמתנה המתישה לרופא
לאחר שעה וחצי נכנסתי לרופא בדק אותי הכל תקין פתיחה 1 - מחליט לשלוח אותי הביתה. 6:00 בבוקר יום ראשון הגענו הביתה.
החלטנו לנוח קצת - התקלחתי נכנסים למיטה - כאבים מטורפים התחלתי לצרוח.
החלטתי להשאר עוד קצת בבית לפני שנחזור שוב לביה"ח.
הלכנו לעשות סיבובים בשכונה - בשעה 10:00 היה לי ציר בהפרש של דקה.
תמיד שאלתי את עצמי ושאלתי בנות - איך אני אדע מתי ללכת לביה"ח ?
אך אני אדע איך מרגיש ציר? הן תמיד אמרו כשיגיעו הצירים - את תדעי לבד.
אז אכן הרגשתי מה זה צירים וזה לא כיף במיוחד.
ציר כל דקה - הרגשתי שאני עומדת למות.. ישר טסנו לביה"ח.
נכנסתי לרופא בשעה 11:00 בינתיים בעלי מתקשר להורים שלי שגרים בדרום.
ההורים שלי ישר נלחצו לקחו מונית ספיישל ובשעה 12:00 היו בביה"ח.
בשעה 12:00 אחות בודקת לי פתיחה - פתיחה של 3.5
הכניסו אותי מהר לחדר לידה.
שמו לי עירוי בדקו דופק מי שפיר הכל תקין.
ההורים שלי בינתיים באו וגם חמי וחמתי.
בינתיים אחרי חצי שעה בא המרדים הזריק לי אפידורל.
עדין קצת הרגשתי את הכאבים אבל זה היה סביל.
אחרי חצי שעה איזור רדום לא הרגשתי כלום.
בשעה 14:00 בודקים פתיחה עדיין 3.5 מחליטים לתת לי זירוז. לא רציתי.
בינתיים ריקנו אותי משתן. שעה 15:00 מחליטים לתת לי זירוז - החלטתי בסוף שכן.
אחרי שעה 16:00 פתיחה 8 , אחרי חצי שעה פתיחה מלאה.
שעה 17:00 לחצים מטורפים בבטן.. התחלתי לבכות...
התחלנו שעה של לחיצות. בעלי המדהים היה איתי לאחר שאמא שלי כמעט התעלפה ויצאה משם. החלטנו שרק הוא ישאר איתי (וטוב שכן).
עזר לי והיה שם בשבילי ניגב לי את הדמעות ולחצנו יחד עם המיילדת.
אחרי קצת זמן שראינו שהראש לא יוצא החליטו לחתוך אותי קצת והיו לי 2 תפרים.
אחרי שעה וקצת של לחיצות בשעה 18:08 נולדה הנסיכה הקטנה שלנו!!! בתאריך ה20/07/14 - יום לפני המשוער שלי.
התחלנו לבכות מרוב אושר מרוב ציפייה של 9 חודשים שסחבתי את הדבר המושלם הזה ברחם שלי ועכשיו הוא סוף סוף בידיים שלי.
בחיים לא ראיתי את בעלי ככה מתרגש - התינוקת הזו שינתה את החיים שלנו מקצה לקצה.
אחרי שעתיים כל המשפחות באו. בינתיים לקחו אותי להתאוששות.

אני רוצה להגיד שכל ההקאות,הבחילות,הצרבות,הכאבי ראש,סחרחורות וכל הבדיקות שבתחילת ההיריון לא יצאו לי כמו שצריך אבל בסופו של דבר הסתדרו -
הכל היה שווה את זה ברגע שהניחו אותה עליי.
כל היחס של הביה"ח היה מושלם - המיילדת הייתה מקסימה הרופאים היה מדהימים
והמרדים של האפידורל גם היה ממש ממש מקסים ובא יחסית מהר!
ממליצה בחום על ביה"ח מאיר!
בנוגע למלווה שלי שהוא - בעלי החיים שלי אני לא הייתי רואה את עצמי עוברת את הלידה בלעדיו. תמך עזר חיבק אהב. זה היה שווה הכל!!!!
תמיד שאלתי את עצמי איך זה להיות אמא,איך זה לאהוב יותר מדי מבלי לדרוש אהבה חזרה? אז עכשיו אני יודעת מה זה להיות אמא ועכשיו אני יודעת מה זה
להתפוצץ מרוב אהבה סתם ככה בלי סיבה.
פשוט להסתכל על הדבר המושלם הזה ולבכות מרוב אושר בכל רגע אפשרי.
תודה לבורא עולם על הבריאה הנפלאה ועל פרי אהבה שצמח לו בבטן שלי 9
חודשים

בקיצור לבונבונה שלי קוראים טליה.
מקווה שנהנתן מהסיפור ותודה למי שקראה עד כאן
[]