החבר חטף שוק :( - הריון ולידה

היי יעלושה, מזל טוב.
תאמת, גם אני הייתי נוהגת כמוך, תמיד אמרתי שאם אכנס להריון, למרות שתמיד לקחתי אמצעי מניעה, אביא את התינוקי החמודי לעולם, כי הפלה זה מסוכן.
בת כמה את ? אם אפשר לשאול?

אני בת 27 ולצערי הגדול עברתי הפלה בגיל 19 שזה באמת היה הריון בטעות אבל בכל זאת אני מתחרטת על הרגע הזה כל יום שעובר.

אין לי עצה... רק רציתי לחבק
ולאחל שיבחר בדבר הנכון

אז יש לי עדכון קל, אחרי שהוא חשב על זה יומיים כניראה הוא הבין סוף סוף שאין דבר כזה הפלה אז הוא הגיע למסקנה שאנחנו צריכים להתחתן...לדעתי זה לא הכרחי אבל בשביל השקט הנפשי שלו אני מוכנה ללכת איתו יד ביד בזה כי אני אוהבת אותו...
אז כניראה שזה מה שיקרה ומיום ראשון אני צריכה להתחיל לתכנן חתונה :)

מזל טוב!!!
הכל מסתדר בסופו של דבר ואת תהיי עם ילד מדהים!!!
כל השאר שטויות

מזל טוב ובהצלחה.....

ליטלילי

יופי!!! מזל-טוב:)

בהתחלה לפי מה שאמרת חשבתי לעצמי - הם ביחד 3 חודשים, הם בטח מאוד צעירים, אני לא בטוחה שהיא צריכה לשמור את התינוק (לא אומרת הפלה בוודאות אבל יש פה דברים לחשוב עליהם)
אחר כך ראיתי שאמרת שאת בת 27, את כבר לא ילדה.
שמעי, מצד אחד אני אומרת לעצמי - היא לא ילדה, היא בשלב כזה בחיים שהיא יכולה לגדל ילד לבד.
מצד שני אני חושבת - בחורה צעירה בת 27 עם ילד, רווקה, יהיה לך קשה מאוד למצוא זיווג בחיים במידה והבחור לא יהיה מעוניין להמשיך איתך...

אני לא יודעת מה לייעץ לך בנוגע לבחור, אני רק מאחלת לך שהוא יבחר להשאר ושתגדלו אותו ביחד כמשפחה אוהבת וחמה.

איזה כייף לשמוע!
בעייני זה אומר על הבחור שלך הרבה על זה שהוא לא ברח ולקח אחריות
מודה ומתוודה שחששתי מאד שהוא יחליט לקום וללכת.

אני לא רוצה לבאס, אבל אחרי הכל אני עובדת סוציאלית.... חשוב מאד לזכור שאתם יחד רק 3 חודשים וכל הטלטלה הזו של הריון וחתונה לא הולכת להיות פשוטה, היא לא פשוטה גם למי שחמש שנים יחד=)
חשוב לקבל את הדברים באהבה והבנה, ולדבר עליהם אחד עם השניה, לשתף התחושות ברגשות ובמחשבות. זו תקופה שאתם הולכים להכיר בה אחד את השניה ולהתמודד עם דברים שעוד לא התמודדתם, לפעמים ההתמחודדות הזו מביא דברים פחות נעימים למערכת היחסים. המון אנשים יתנו לך עצות מה נכון ומה לא נכון, פשוט תסמכי על עצמך ועל תחושות הבטן שלך! וכמובן שכולנו פה בשבילך.....

וסתם לשתף אותך, שאני באותה סיטואציה כמוך, גם אני בהריון חדש ואנחנו עוד לא נשואים, אמנם תכננו את זה, ואנחנו שנתיים וחצי יחד אבל עדיין כל הסיטואציה מביאה איתה את האתגרים שלה..... לכל אחד מאיתנו בנפרד ולמערכת היחסים שלנו

חיבוק גדול!

אוי בנות אתן לא מבינות איזה יום עבר עליי אתמול :(
אחרי שכל שישי שבת דיברנו על החתונה איפה ומתי וכמה והכל.. והיה בסדר גמור
אתמול בבוקר הבחור פשוט נעלם, שלחתי לו הודעה בבוקר והוא לא ענה ואמרתי לו שקבעתי תור לא"ס והוא לא ענה, התקשרתי אליו בצהריים והוא לא ענה, עברתי ליד הבית שלו (זה בדרך לבית שלי מהעבודה) והאופנוע לא היה בבית. בשעה 6 בערב החלטתי לנסוע אלי לבית ושוב האופנוע לא היה, עשיתי סיבוב וחזרתי בסביבות השעה 7 ועדיין לא היה.
הלכתי לחבר משותף שלנו שנמצא קרוב אליו והוא אמר לי שהוא לא ענה לו גם במשך היום ושבד"כ הוא חוזר אליו, הוא ניסה שוב להתקשר אליו והוא לא ענה לו. כבר מהבוקר דאגתי שחלילה קרה משהו עם אח שלו בעזה או שחלילה קרה לו משהו עם האופנוע אבל פה ממש התחלתי לדאוג והייתי בלחץ,
שוב נסעתי אליו הבייתה ואבא שלו אמר לי שהוא בבית הוא פשוט החנה את האופנוע בפנים נכנסתי לבית עם המפתח שיש לי והוא לא היה בבית וגם האופנוע לא, חיכתי לו במשך שעה עד 9 בלילה והתקשרתי עשרות פעמים עד שהוא שלח לי הודעה שהכל בסדר ואין לי מה לדאוג.
ב9 התייאשתי מלחכות לו וחזרתי לבית שלי וכתבתי לו שהוא ממש לא בסדר עם ההתנהגות הזו ואין לו מושג מה עבר עליי, במשך שעה וחצי רק התכתבנו עד שהוא החליט לספר לי שהוא כל היום היה בבית חולים, התפוצצו לו 2 ציסטות בכליות והוא עבר סיוט במשך כל היום ו"לא רצה להדאיג אותי" עברתי את הסיוט של החיים שלי אתמול וכל הלילה רק בכיתי בגללו, עכשיו מצד אחד אני כועסת עליו ברמות מטורפות ומצד שני אני דואגת לו ברמות מטורפות!!!
סליחה על החפירה הייתי חייבת להוציא את זה...

ואווו הוא כנראה לא רצה להדאיג אותך. מצד שני שיודיע שלפחות לא תיהי במתח זה לא בריא לך כל כך.
העיקר שעכשיו הכל בסדר:)