חוששת שסיפרנו ליותר מדיי אנשים..... - הריון ולידה

היי חמודה
אני ממש ממש מבינה אותך כי היו לי אותן חששות ועדיין יש לי (שבוע 15+6, ורק ביום חמישי הסקירה הראשונה).
אני באופן כללי לא בן אדם מאוד פרטי, והמקצוע שלי עוסק הרבה בחשיפה והשיחות מאוד אישיות, אז יצא שמהיום שגילינו בערך סיפרתי להורים שלי, אחי ואחותי והמשפחות שלהם (חוץ מהילדים), והרבה מאוד חברות בעיקר מהתחום כי הן ידעו שניסינו ודיברנו מאוד פתוח כל הזמן על מי מנסה ומי לא, מי מצליחה ומי לא... בשבוע 8 גם סיפרנו כבר לכמה חברים של בעלי.. ועכשיו גם כבר יצאה לי בטן שממש קשה לפספס אז מעגל האנשים שיודע מתרחב בעל כורחי ובעצם עוד לא עשינו סקירה ואני מאוד בלחץ.
עדיין אני לא מרגישה שאני מתחרטת שסיפרתי, זה האופי שלי וזה מה שמתאים לי. מרבית האנשים שסיפרתי להם הם אנשים שאם חס וחלילה משהו היה קורה היה לי הזוי לא לספר להם. אנחנו מדברים על הכל כולל על דברים שלא בהכרח משמעותיים, אז על כזה דבר לא נדבר? מעבר לזה חברה טובה מאוד מאוד עשתה שקיפות יומיים אחרי שגיליתי על ההריון ולא היה דופק, אז הייתי בחרדות נוראיות (לא לחלוטין עברו) והייתי חייבת לשתף. והעדפתי לשתף אנשים שמכירים אותי טוב וגם מבינים את הסיבה שאני חרדה ככה (בעלי למשל לקח את המקרה שלה ללב אבל לא הרגיש שזה צריך להשפיע עלינו, וכו').
אני יודעת שיש כאלה שמספרים אפילו להורים שלהם בשבועות יותר מתקדמים, אני חלילה לא שופטת אבל לי זה נשמע מאוד מוזר כי שוב - זו מי שאני. לא רואה מצב בו אני חווה חס וחלילה הפלה ולא מספרת לאמא שלי או לאחותי, או לכמה חברות הכי טובות. בסופו של דבר זה לא משהו להתבייש בו! לא הייתי רוצה שכל העולם ידע אבל... כמו שאמרתי. זו גם המשפחה שלי, לפני מספר שנים אחותי החליטה לעבור הפלה (היו לה שלושה ילדים מהם תאומים קטנטנים וזה היה מאוד לא מתאים), היא שיתפה אותנו בזה וכולנו תמכנו בה במאה אחוז.

אני לא שופטת את הסיטואציה שתיארת אבל אני חושבת שהחברה הזאת גילתה חוסר רגישות מוחלט שזה מה שהיא אמרה לך, היא יכלה קודם כל לשמוח בשבילך ואולי גם להבין שמעבר לזה שאת בן אדם שונה ממנה וזכותך גם להיות אופטימית, יכול להיות שאת ובעלך צריכים כרגע עצה, ומילה טובה, ותמיכה, ופשוט מישהו קרוב שישמח בשמחתכם כי בסוף זה מאורע משמח! ואפשר היה בצורה רגישה יותר להגיד לך לאחר מכן שאולי עדיך עדיין לא להפיץ למעגל מרוחק...

בקיצור, עשית מה שמתאים לך. כן הייתי מציעה לקחת באיזשהו מקום בחשבון את העניין שבאמת דברים כאלה קורים בהתחלה אז שווה לחשוב את מי היית משתפת בכזאת חוויה כשאת מחליטה למי לספר כבר עכשיו, אבל שוב זו את.
המון בהצלחה

היי ,
בדרך כלל מספרים אחרי שקיפות עורפית וסקירת מערכות ראשונה ..אחרי שבודקים שהכל בסדר.
את הגלגל לאחור את לא יכולה להחזיר וכבר שיתפת - אל תתחרטי ותכניסי לעצמך מחשבות רעות לראש.
מחשבה יוצרת מציאות , תהיי אופטימית ותשדרי לגוף רוגע כי זה מה שהוא צריך..!
יש לי תמיד מנטרה בראש - מה שצריך לקרות יקרה וכל דבר שקורה הוא לטובה !!
השבועות יעברו ואת תראי שהכל יהיה בסדר ונלחצת לחינם , בהריונות הבאים תנהגי אחרת!
בהצלחה :)

הי ,גם אני שיתפתי מוקדם בשבוע 8 ואני לא עושה בדיקות בכלל במהלך ההריון לא שקיפות לא סקירה וכו׳..אמנם סיפרתי להורים אחיות גיסות ולא למשפחה המורחבת.דווקא מהסיבה שאם חלילה יקרה משהו אז יהיה מי שיתמוך כי לדעתי זה ממש חשוב .וכבר עברתי הפלה אחת בשבוע 12וכמה ימים,בכל מקרה לדעתי הכל כתוב כבר מראש וידוע..מה שצריך לקרות יקרה גם אם סיפרת או לא סיפרת ..פשוט תעשי מה שנכון לך .אני חרדית ואצלנו לא מספרים לפני שבוע 19 ובכל זאת סיפרתי כי הרגשתי שזה מה שנכון לי.למרות שבכל אופן אצלי היה מאוד קשה להסתיר כי כל מה שאכלתי או שתיתי הקאתי במקום בלי להספיק להגיע לשירותים בכלל ..אבל אל תילחצי מזה,כמו שאמרו לך למעלה זה כבר נעשה,כרגע תתמקדי בלשמוח כי בהחלט התברכת!!! שבוע טוב

למה אישתו של חבר של בעלך הייתה צריכה להלחיץ אותך ככה? כל אחד מספר מתי שהוא מרגיש בנוח. ועכשיו שנצפה דופק הסיכוי להפלה הוא הרבה יותר קטן משליש. אבל אם זה גרם לך לחששות את יכולה לפחות בנתיים לא לספר ליותר אנשים. תנסי להמשיך בקו החיובי כמו לפני שהיא הלחיצה אותך.
מישהי פה שאלה מתי אנשים מספרים והיו בנות שאמרו רק אחרי סקירה וזה גם הלחיץ אותי כי סיפרתי אחרי השקיפות עורפית. בקיצור לחץ מיותר. בסופו של דבר הכל נקבע מלמעלה. היא הייתהצריכה להגיד לך מזל טוב וזהו. לא לדבר על הפלות.

מאמי אל תתיחסי למה שהיא אמרה לך..
אני מבינה מה את מרגישה גם אני לא ממש אוהבת לספר, אבל בסדר כך יצא
זה נכון שבשליש הראשון יש סיכוי להפלה
אבל תחשבי טוב יהיה טוב... בשביל זה עושים בדיקות

אני יספר לך סיפור פרטי שלי שאולי יעודד אותך...
כשאני נכנסתי להריון חמתי היתה באבל אבל היינו חייבים להתחתן
אז היא היתה חייבת לספר למשפחה למה אנחנו מתחתנים בזמן שהמשפחה באבל
זאת אומרת שכבר בחודש הראשון שבוע 4-5 כבר כל המשפחה של בעלי
ועוד אנשים ידעו על ההריון
להגיד לך ששמחתי מזה? לא
אבל אין מה לעשות
עשינו את כל הבדיקות שצריך... אם משהו לא נראה לך תלכי לרופא להיבדק
שמרי על עצמך תשתי המון..
אני מאחלת לך הריון קל ומהיר.. בלי יותר מידי תופעות לוואי
ושתהיה לך לידה קלה!!! בידים בריאות ומלאות

אל תתעסקי בשטויות
תחשבי על ההריון על הילד/ה ויהיה בסדר
תשמחי, את בהריון! את מה שרצית כל כך

נשיקות

מזל טוב וברוכה הבאה:)
אני אישית סיפרתי אחרי סקירה לכולם, כיון שלי הייתה הפלה בשבוע 6 כי העובר לא התפתח שם אז בהריון הזה חששתי לספר למישהו עד אחרי שאראה שיש איברים ושהכל נמצא שם.
יכולה להגיד לך שעכשיו אני רגועה? לא!! לדעתי עד שאין תינוק ביד מחוץ לרחם כלום לא בטוח, גם לא בשבוע 30, לא ב20 לא ב10 ולא ב7, כך שזה ממש לא משנה מתי מספרים. אני סיפרתי גם כי כבר ראו וחא יכלתי להסתיר, אם הייתי יכולה להסתיר עוד הייתי עושה זאת.
כל אחת ומה שהיא מרגישה!! את הרגשת לנכון לספר וזה בסדר! זה לא אומר שיקרה משהו! הכל בסדר תנוחי, תאכלי וב ותשתי מלא והכל יהיה בסדר ??

??=!!!

מסכימה עם שני. יש איזה מין טאבו שלא מדברים על כל הקשור בילודה- בעיות פוריות, הפלות, קשיים בהריון, קשיים לאחר הלידה, וכמובן על עצם ההריון. אני לא מצליחה להבין על מה ולמה, הרי אישה לא "אשמה" אם הפילה או אם לא מצליחה להרות. סיכונים יש תמיד, גם אחרי שהילד נולד, אז נסתיר את קיומו? יש אנשים שאני יודעת שאקבל מהם התייחסות שלא תנעם לי בנושאים מסויימים, ולכן בוחרת לא לשתף אותם בנושאים הרלוונטיים. אך בכללי, קשר השתיקה הזה הוא הרסני בעיני.

מזל טוב יקירה
איזה אושר!!!!
תמיד תחשבי חיובי ואל תתני לאף אחד עם ההערות הללו להפחיד אותך
כולנו שוגים כשלפעמים אומרים משהו בלי לחשוב שאולי זה מלחיץ את הצד השני לחינם
יכולה לספר לך שאני קיבלתי את הרושם שבישראל נהוג לספר לחברים רק לאחר החודש השלישי רביעי כאשר עושים שקיפות וסריקה נשים שעברו הפלה קודם (שלא נדע) וודאי מספרות בשלב מתקדם מאוד בגלל הפחדים
וככה גם תכננתי...... לספר לאחר השקיפות\סריקה
תכנונים לחוד ומעשים לחוד
כפי שאולי הבנות זוכרות
הקאתי באמצע קידוש אצל חברים בבית וכווווווולם ישר הבינו שאני בהריון
והקו לו לו החל לו בקולי קולות תוך כדי בחילה נוראית שלי וחשק להקיא שוב ושוב
לאמא שלי ולאחיי סיפרתי בטלפון כבר בהתחלה כשבועיים לאחר גילוי ההריון (בדיקת 2 פסים שלילית אחת חיובית ובדיקת דם חיובית)
ואמא שלי 144 מוכרת אצלנו כבר סיפרה לכללללל הדודים והדודות לחבריה ומכריה
לחבריי בישראל (גרים בחו"ל) כן סיפרתי בחודשים השלישי והרביעי כי היה יותר קל להסתיר
בטן כבר יצאה לי בחודש השני כך שמהשכנים לא יכולתי להסתיר יותר מידי......
תודה לאל היום אנחנו הורים לקטנציק מהמם בן חצי שנה!
שמרי על חיוביות!!!!!
והמשך הריון קל תקין ומשעמםםםםם

מה שקורה צריך לקרות
תחשבי חיובי ויהיה חיובי....

יש כל מיני גישות ואמונות לענייני הריון
אני הפעם (השלישית) סיפרתי ממש בהתחלה כי ככה הרגיש לי נכון
וב"ה הכל בסדר בינתיים וככה גם ימשיך

שיהיה הריון משעמם ומרגש יחד

בננות אתן פשוט מקסימות!
הצלחתן לעזור לי להוריד קצת את מפלס החרדה, ולהבין שזה מה שנכון לי, ואין חוקיות למי לספר ומתי לספר, וכל קשר השתיקה הזה לגבי הריונות והפלות מוקדמות הוא בסופו של דבר בעוכרינו....
כשעברתי שוב על האנשים שיודעים על ההריון שמחתי לדעת שאלו ששיתפנו הם אנשים שיהיו שם לתמוך בנו אם חס וחלילה 555 יקרה משהו.....

אז תודה ענקית באמת מכל ה

זה מזכיר לי את ההיריון הראשון שלי, בכל פעם שמישהו חשד (כי לא הרגשתי טוב בשליש הראשון) אז לא היה נעים לי להכחיש וסיפרתי.
ולחברות טובות סיפרתי בשבוע 6 כי חשבתי שזה לא נעים להסתיר..
אני זוכרת את התחושה שסיפרתי ליותר מידי אנשים..אז אני מבינה אותך. אבל ב"ה ההיריון היה תקין והסתיים בלידת נסיכה מהממת!!
אז אל תתייסרי.זה קשה להתאפק לפעמים ובמיוחד בהיריון ראשון, לא זה מה שישפיע על המשך ההיריון.
בהצלחה