רוצה כל כך לשתף אבל- - הריון ולידה

אני כמוך באותה סירה..
אבל עם הזמן הבנתי שאם יש מערכת יחסים שגורמת רק למריבות עצבים ואנרגיות שליליות אז עדיף לוותר... עדיף רחוק מתוק מאשר קרוב והרסני. נכון שזו משפחה וזה קשה.. אבל לפעמים אין ברירה.
לא יודעת בדיוק מה הסיטואציה שלך, אבל אם זה משהו שעושה לך רע אז להתרחק ! באלגנטיות לא לריב חלילה זה לא נותן שום דבר, שלום שלום וזהו.

לבנדר היקרה, אם הסיבות שגרמו לכך מוצדקות , אז בהחלט הייתי נותן לזה זמן ולא הייתי מדברת איתה , פעם קרה ככה עם בת דודה שלי, והיא זאת שביקשה בסוף להשלים.
/]

?????????????????????????????????????

אצלי זה כך עם אחותי, מאז שהיא התחנתה היא כאילו שכחה שאנחנו משפחה שלה והיא מתייחסת ממש בזילזול, אז החלטתי שעדיף לי ולה ולשאר המשפחה שפשוט לא נדבר ויותר מזה גם לא נהיה יחד באותו חדר, רק אם מדובר באירועים משמעותיים במשפחה אז כן אבל ארוחות שישי רגילות אם היא מגיעה אז אני לא מגיעה, אני בדעה שמה שלא עושה לך טוב תתרחקי גם אם זה משפחה...
יש לי חברה שאני מרגישה אותה יותר מאחות אז לדעתי משפחה לא חייב להיות עם קשר דם, ועצם זה שיש קשר דם לא מחייב קשר הדוק או קשר בכלל...
אם אחותי תרצה אי פעם להתקרב חזרה אני ממש לא יודעת אם אני ארצה כי היא כבר לא חלק מהחיים שלי אז היא הפסידה לא אני. וככה גם את צריכה לחשוב. תאספי סביבך אנשים שאוהבים אותך ושאת אוהבת אותם חבל להשקיע אנרגיות במקומות שליליים.

שמעי,
יש דברים שאפשר לאמר עליהם - יאללה תעבירי ותתעלמי וחבל לנתק קשר משפחתי
ויש דברים שלא ניתן למחול עליהם.
לי יש בעיה לא עם גיסתי, עם אישתו של גיסי.
היא דברה אלי לא יפה ולא דיברתי איתה 4 חודשים.
היה אירוע משפחתי והחלטתי להיות גדולה יותר ודיברתי איתה
ותוך פחות משבוע היא דברה אלי שוב לא יפה וגם עלי לא בפני.
פה החלטתי שנגמרו היחסים.
הבהרתי לבעלי שעד שהיא לא פונה אלי ומתנצלת בפני על הדברים שהיא אמרה, ולא התנצלות כללית כמו - דיברתי לא יפה סליחה אלא שתתנצל על דברים ספציפיים ותגיד סליחה שאמרתי X ועשיתי Y - אין סיכוי שהיא תראה את הפנים שלה מולי.

יש גבול לכל תעלול

בנות יקרות, תודה על התגובות, אנסה לספר בתמצית ככל שאוכל:
בעלי מקסים ויש לו אחות אחת.
חגים ושישי בערב אני מזמינה אותם אליי המון.
אמא שלו לא מארחת בכלל (קשה לה ואני מבינה.אין לי בעיה),
אחותו מזמינה בקטנה מידי פעם-להדלקת נר חנוכה, יומולדת וכאלה.
כשהיא מזמינה היא מטילה על האורחים את כל האירוח.כל אחד מביא משהו והיא לכל היותר מכינה סלט.
כשמתארחים אצלה כולם טורחים, מחממים,מגישים, מפנים, כלים וכו' והיא רק יושבת ונותנת הוראות.
ולכן, קשה להתארח אצלה, כי אני מוצאת את עצמי עובדת כמו חמור, כאילו אני המארחת.. (כשאצלי האורחים אף פעם לא מביאים איתם כלום וגם לא טורחים בזמן האירוח).
דבר נוסף ועיקרי-אני שומרת כשרות וכשאנחנו מוזמנים אליה, כמה שבעלי דיבר איתה וגם אני בנסיבות שונות, היא לא דואגת שיהיה דבר 1 כשר על השולחן, תמיד אני מוצאת עצמי יושבת ומסתכלת על כולם שאוכלים לי מול העיניים בלי בושה.
בשנים האחרונות היא הפסיקה לבקש שאביא איתי אוכל כי בעלי ביקש ממנה להפסיק להטריח אותי כי היו תקופות שהייתי בהיריונות אחרי לידה וכו והיה לי קשה.ואם פעם הייתי אוכלת מהאוכל שהבאתי, בשנים האחרונות אין את זה.
היו הזמנות קיצוניות שלא באנו והיא כעסה כמו: על האש בשבת, יומולדת בשישי בתשע ערב כשהציפיה שנבוא ונחזור ברגל, שעה הליכה כל כיוון ועוד כאלה הזמנות.
בתחילת הנישואין התחברנו, עם השנים התרחקתי ממנה מהסיבות האלה.אז אנחנו לא חברות, אבל היו יחסי כבוד בינינו.
גם בעלי התרחק כשהבין שכל טלפון שלה זאת בקשת טובה.
מידי שנה עושה ימי הולדת לילדים שלה, תמעד ביום שישי סמוך לכניסת השבת ולכן אנחנו באים ונאלצים לעזוב באמצע החגיגה כשהגדולה שלנו יוצאת משם בוכה..
כשזה הגיע לבת שלנו (שהתחילה להבין לפני 3 שנים, בגיל 3), אז הסברתי לאחותו שלא נגיע יותר כשזה בשישי בשעה כזאת, כי זה שאני סופגת כל השנים שהיא מזמינה לאירוח לא כשר, זה מילא, אבל כשמדובר בבת שלי שנאלצת לעזוב באמצע ההפעלה ובלי עוגה, אז עד כאן.
הבינה. ואמרה שלהבא זה יהיה אחרת
(כשבעלי שמע את השיחה אמר לי שלא אתפלא אם שום דבר לא ישתנה..כי הוא מכיר אותה..)
שנה לאחר מכן, קיץ שעבר, שוב הזמינה וששאלתי, הבטיחה שהכל יסתיים לפני שנלך אבל-הכל חזר על עצמו כמידי שנה! יצאנו משם כשהילדה בוכה וכשבעלי ביקש שלפחות תיתן לה חתיכה מהעוגה היא אמרה שלא.כי עוד לא היה טקס.
(חשבתי שהמצפון יעיק עליה ותקפוץ אלינו מאוחר יותר עם עוגה לילדה אבל רגישות, אמפתיה וערכים זה לא הצד שלה)
לפני חודש היינו אצל חמותי ליום הולדתה, אני יזמתי והגענו עם עוגה ומתנות וגם גיסתי היתה שם.
שוב הזמינה ליומולדת.אמרתי לה ששוב זה בשישי בשעה סמוכה לכניסת השבת אז לא נוכל להגיע כי לא בא לי שהבת שלי תצא משם בוכה..השיחה היתה בנעימות אבל-
היא התעצבנה ממש, הלכה לכיוון דלת היציאה וצרחה:"את התחתנת עם בחור ממשפחה חילונית ואת תבואי ותכבדי.."ועוד דברים שלא שמעתי כי הייתי עסוקה בלהסתכל על שפת הגוף האלימה שלה והצעקות.אמרה ויצאה מהבית לעיני כולנו ההמומים.
זה על קצה המזלג, לא סיפרתי את כל הניצולים שלה לאורך השנים.תמיד מבקשת עזרות וטובות ואפילו לא מעריכה מה שעושים בשבילה.והיא, לעולם לא תיתן משהו מעצמה.
אנחנו מצידנו מעולם לא נעזרנו בה.בעלי ואני לא אוהבים לבקש טובות מאף אחד.
יומיים אחרי שצעקה ולא טרחה להתנצל שלחתי sms לאמא שלה שאני לא רואה יותר שום טעם להיות בקשר יותר עם הבת שלה כי צעקה עלי ועוד ליד הבת שלי! (שאגב עכשיו כבר מעודכנת בפרטים שכל השנים הסתרתי ממנה..)
האמא לא ענתה על ההודעה. מתקשרת כרגיל ומדברת בנושאים אחרים.
אני הגעתי לסף, אני לא מוכנה יותר לקבל את ההזמנות ה"עקומות" שלה, אני גם לא מוכנה שתשנה משהו כי אין ברירה, כי עד היום בעלי התחנן אליה מס' פעמים וגם אני דיברתי איתה ועם חמותי בהזדמנויות שונות וכלום לא השתנה.
אני גם לא מוכנה להבליג על הזלזול הזה בי כשצעקה עלי!!
מה דעתכן???

אני באה ממשפחה חילונית וגם בעלה של אחותי שומר כשרות וגם בן זוגי שומר כשרות, אנחנו עושים הכל על מנת שיהיה להם נוח להתארח בבית של אבא שלי ותמיד יש לנו ארון עם כלים כשרים ומופרדים, כי הם המשפחה שלנו היום (למרות שאני לא מקבלת את גיסי באהבה וגם לא את אחותי אבל המשפחה שלי כן)
אם היא לא רואה לנכון לכבד אותך ואת דרך החיים שלך אז כניראה שאת לא חשובה לה כמו משפחה ואין צורך להתייחס אליה כמו אל משפחה גם. אם לא טוב לך תתרחקי, אם בעלך רוצה להמשיך להיות איתה בקשר (שזה מקובל) שיעשה זאת בלעדייך, כמו שאמרתי בתגובה הקודמת שלי זה שהיא משפחה לא אומר שחייבים להישאר בקשר הדוק או איזשהו קשר.
תחשבי קודם כל עלייך וכל הילידם שלך איך הם ירגישו כל פעם מחדש ואם שווה לך להישאר בקשר כזה פוגע.
הרבה בנות אולי יגידו שעדיף לשמור על יחסים כי זה משפחה אבל אני לא בדעה הזו, איפה שלא טוב לי אני מעדיפה לצמצם בשביל השקט הנפשי שלי כי אין טעם לאנרגיות שליליות.

חתיכת סיטואציה !
לדעתי לא היית צריכה לסמס לחמותך כי עובדה זה לא עזר - אבל לא נורא !! עשית מה שהרגשת ..
לגבי גיסתך - אם את ובעלך דוגלים בשמירת שבת וכשרות את לא צריכה להרגיש שונה !
כל עוד את ובעלך באותו ראש , עם אותם עקרונות ודעה - את צריכה לחיות עם מצפון נקי ולבן כמו שלג !!
לדעתי יש תחושה שהיא עושה דווקא - כל שנה היא עושה ימי הולדת בשישי - מה הקטע ???
היא יודעת שאת שומרת כשרות - אז למה לא לכבד ???
בקיצור - העיקר שהתא המשפחתי שלך עם בעלך נשמר ושאתם לא רבים בינכם , בסופו של יום את הולכת לישון איתו כל ערב לא איתה .. אולי זה היא מקנאה בך אז שתחפש ..
אני לא יודעת מה קו השפיות של חמותך אבל הייתי אולי מצפה שהיא תנסה לגשר או לדבר עם הבת שלה - שתנסה להראות לה את הדברים מהצד ואולי זה ישנה לה משהו בהתנהגות .
שורה תחתונה - את בסדר גמור ! תמשיכי לדבר בכבוד לחמותך וגיסתך ותשמרי על קור רוח !!

**יעלוש - אני ספגתי כל השנים, למען בעלי. למרות שנראה לי שזה לא חשוב לו בכלל. הוא בכלל לא מחזיק ממנה ותמיד אומר שהיא בעייתית..
**ליהוש - אני שלמה עם ההודעה ששלחתי לחמותי, מה שרציתי זה שתגיד לה, כדי שאם באיזה יום ניפגש במקרה ברחוב, שלא תתקרב אליי.
חמותי לא הגיבה להודעה שלי אבל יצרה קשר עם בעלי ואמרה שזה נושא לשיחה פנים מול פנים ולא ל-SMS אז אמרתי לבעלי שהנושא כבר מאוס, דובר המון פעמים ואני לא מתכוונת לדבר יותר בנושא.
בקשר לגישור על ידי חמותי, חמותי אינה אישה רעה אבל לצערי אין לה טיפת שכל משלה והיא מסכימה עם כל מה שהבת שלה אומרת/עושה, חושבת שהיא חכמה גדולה והיא מדברת כמוה, אז מה אם את שומרת כשרות, תבואי כדי לכבד (את מי לכבד? את זה שבז לי?), ואומרת משפטים עלובים ששמעה מהבת שלה כמו: "מה את צריכה לאכול? האוכל לא חשוב. העיקר האווירה.." הם חסרי כבוד ומדברים בצורה מבישה ממש אז כבר התרגלתי ואני לא מתרגשת אבל יודעת שאין עם מי לדבר. בעלי אומר שיותר קל לדבר עם החמאס מאשר איתם..
**משיחית, מי כמוני מבינה אותך? אין שום סיבה זכות לאף בן אדם להרים את קולו או לזלזל בשני ואדם שנותן לאנשים לזלזל בו או לצעוק עליו ומבליג, זאת בעיה ולכן אני מסכימה עם כל מילה שלך.
**מרגו יקירתי, אני לא רוצה להשלים איתה, כי להשלים איתה ה להמשיך לסבול את כל ההזמנות המעיקות שלה לכל החיים ואני החלטתי שדי!
**תהלי, אני תמיד אומרת שבעלי מושלם והחיים שלי ב"ה הכל מצוין פרט לאחותו שסבלתי ממנה כל השנים. אם תשאלי אותה היא לא ממש תבין כי תמיד שמרתי על יחסים תקינים, תמיד הגעתי אליה, תמיד מחייכת ונחמדה, אבל בתוכי התפוצצתי. על אף שאמרתי לה הכל בכל מיני סיטואציות אבל עדיין התנהגתי כאילו הכל בסדר ומזה נמאס לי!!
תודה לכולכן

אגב בנות, שלא תבינו לא נכון, חמותי וגיסתי מאוד רוצות להתקרב אליי, מחמיאות לי בכל הזדמנות, אבל----נשים קשות שלא מוכנות לנקוף אצבע למען זה וגם חסרות חוכמת חיים ולא מבינות שעם מאמץ קטן מצידן היינו בקשר והכל היה הרבה יותר נחמד. הן כוחניות ולוחמניות ורוצות שהכל יהיה רק בדרך שלהן וזה שאני מתרחקת אז הן אומרות: "הדת מרחיקה" תמיד הן מאשימות את כל העולם חוץ מאת עצמן. אמרתי לאמא: הבת שלך יכלה לקנות משהו קטן כשר כשהיא מארחת והיתה יוצאת גדולה והקשר בינינו היה יותר קרוב, אבל היא בוחרת להילחם ומצפה שנתקרב אליה. וגם לגבי היומולדת, יכלה להקדים את השעה בשעה אחת והכל היה בסדר ואם היא לא רוצה אז שתקבל את זה שאנחנו לא מגיעים ולא תילחם בנו.
לקח לי המון שנים להבין ששום שיחה לא תעזור..
***בלי קשר לכלום, ולא משנה מה היא חושבת, עצם העובדה שהתפרצה וצעקה עליי, היא היתה צריכה להתנצל. אני לא זבל שלה!
אמרתי לבעלי-את אמא שלך תמיד אכבד (למרות שממש לא אכפת לו), כי היא אמא שלך ואני חייבת בכבודה, אבל את אחותך אני לא חייבת לסבול יותר.
*אציין שבעלי מבין ומצדיק אותי.
טוב, סליחה על החפירה..

לדעתי את בסדר גמור. וכל עוד הבעל באותו ראש כמוך ולא יעשה מאוחר יותר סרטים על זה שלא תלכו להזמנות האלה - אז הכל בסדר...

נישמע שיש לה קצת בעיות עם עצמה. שתפתור אותן לפניי שהיא באה בתלונות למישהו אחר. את לא חייבת ללכת אם היא מתנהגת ככה. גם אני לא היחתי רוצה ללכת בהרגשה כזו ושהילדה צריכ לבכות.

זה לא שיש איזה סיבה מיוחד לעשות את יום ההולדת בשישי. הם יכולים לעשות גם במוצש או בכל יום אחר.

תראי, בתור אחת שלא מדברת עם שלושת רבע מהמשפחה של בעלי אני יכולה לומר לך שפשוט הבנתי עם הזממן שאי אפשר לשלוט יל ההתנהגות שלהם אבל כן אפשר לשלוט על המרחק מהם. ומרחק זה לא מחייב ניתוק. זה תלוי עם מי ומה הסיטואציה ובסופו של דבר גם להחליט כל מקרה לגופו כשמה שתמעד מנחה אןתך צריך להיות: טובתכם וטובת הילדים קודם כל. ולא קודם כל הם ולכבד אותם. כי גם הם לא עושים מאמץ עילאי לכבד אתכם וגם עוד יש להם תלונות.....
אני לדוגמה לא מדברת בכלל עם חמותי אבל עם גיסי קצת מדי פעם שיש משהו מיוחד איזה יומולדת או ארוע וניפגשים... עם אחותו אותו הדבר וגם אז כשנפגשים בארועים האלה זה שלום שלום וזהו........

תעשי אתההחלטות. תנשמי עמוק. ותזכרי תמיד שמה שחשוב זה הבית שלך והמשפחתיות שלך. ולא היחסים איתם.

בהצלחה (:
ליטלילי

עם גיסה כזאת מי צריך אוייבים?!!!!
כמו שאמרת שלום שלום וזהו לא צריך יותר מזה ! חוצפנית שכזאת.
אני שומרת שבת וכל המשפחה שלי שעושה יום הולדת או אירועים תמיד הולכים לקראתי ולקראת בעלי ועושים אירועים בימי חמישי וגם אם נופל בשישי אז לא קרה כלום אנחנו לא מגיעים מאחלים מזל טוב וביום אחר באים לחגוג איתם.
גיסתך צריכה להבין שאת עכשיו חלק ממשפחתה לא משנה שומרת כשרות ,חילונית, היא צריכה לכבד אותך ותדרשי את הכבוד הזה אל תעשי הנחות לאף אחד גם לא למשפחה של בעלך.
בהצלחה שיהיה לך והכל יהיה בסדר תדרשי את הכבוד שראוי לך !
ושלא נדע עם משפחות שכאלה.

אוי לבנדר היקרה שלי , את נוגעת בנקודה מאד רגישה אצלי בקשר לכשרות ולדת בכלל, לא ידעתי שמדובר בזה ואני לא אמרתי שאת תשלמי איתה להפך שהיא תנסה למצוא דרך להתקרב אליך , אם כל שאת מספרת אז את פעלת נכון בן אדם שלא מכבד אותי שיצפה שיכבדו אותו , זה בדיוק אותו סיפור כמו אם חמותי מכינה ארוחה בשרית ומגישה עוגה חלבית , או פירה חלבי עם בשר , כמה ביקשתי והסברתי כלום כמו לדבר לקיר. והם עוד נפגעים למה בעלי מגיע לשם לפעמים לבד. לאף אחת אין שום זכות לצעוק עליך , יש דרך לדבר עם בן אדם. אז אל תרגישי רע אם עצמך נתת לה יותר מידי הזדמנויות.
/]

***ליטלילי תודה

טוב כתבתי תשובה ממשששש ארוכה על הצד השני של המטבע שאני נמצאת בו הרבה פעמים והיא נמחקה אז אנסה לכתוב בקצרה... לא ברור לי למה בפורום אם יש בעיה בססמא ישר זה מוחק כל מה שכותבים!

קודם כל אני לגמרי איתך לבנדר. גיסתך נשמעת איומה ומי כמוני מבינה... היחסים שלי עם המשפחה של בעלי רחוקים מלהיות טובים וקרובים, אומנם בלי כסאחים אבל גם בלי כלום באופן כללי. ולא משנה כמה אני מנסה וכמה בעלי אומר לי שלא נחנך אותם כבר וכמה אני מתרחקת - זה עדיין מעליב. כי בסופו של דבר זה נעים כשנחמדים אלייך ואולי אפילו אוהבים אותך, ובטח כשבחיים לא עשיתי להם כלום והמשפחה שלי מתייחסת אליו מדהים.
אז שלא תחשבי שאני משמיעה עוד קול כי את לא צודקת...

אבל כן רציתי להגיד כמה דברים לגבי הכשרות. חלק מהדברים שציינו פה ממש הגיוניים בעיניי וחלק פחות.. למשל במשפחה שלי - גיסי הוא היחיד ששומר כשרות. אז נכון שהאוכל אצלנו בשוטף בבית גם ככה כשר, סך הכל ההורים שלי באו מבתים כאלה ואמא שלי בחיים לא מבשלת שר עם חלב וכו'. אבל אני למשל אופה טוב ודברים מאוד עשירים וחלביים - וכן, כשיש ארוחה משפחתית ואני עושה קינוח אז הוא חלבי. אני לא חושבת שזה מגעיל מצידי ולא נראה לי גיסי נעלב מזה. יש פיצוחים, פירות, עוגות ועוגיות קנויות - הוא לא ימות מרעב. אם הייתי צריכה להכין עוגת פרווה - לא הייתי מכינה בכלל. על אותו משקל גיסתי נעשתה לאחרונה חצי צמחונית - עם כל הכבוד אם היא תצפה מאמא שלי לא להגיש בשר כשהיא שם אני אחשוב שזה שיא החוצפה... ובעיניים שלי זה אותן בקשות, אולי חשוב להבין את זה...
אתן עוד דוגמא - כשהגעתי לקיבוץ של בעלי לפני כמה שנים שמרתי תמיד כיפור ופסח. ככה זה אצלנו בבית פשוט, הרגלי של חגים. אצלו בקיבוץ ביום כיפור הם נפגשים לפויקה או על האש, בחדר אוכל יש ארוחת חג רגילה (כלומר בשבע לא מפסקת), והמשפחה שלו אוכלת רגיל בפסח. אישית, לא ראיתי שום סיבה להיעלב מזה!! אני לא חושבת שזה לגיטימי מצידי לבוא לבית של המשפחה שלו לארוחה ולצפות מהם לאכול בחמש במקום בשבע או להפסיק לאכול לחם בארוחת ערב בפסח. אני יכולה לבוא או לא לבוא, אבל לצפות שכולם ישנו את מנהגיהם... לא מתאים בעיניי. אולי אני לא רואה נכון אולי כן אמורה לצפות מהם. אבל אישית נראה לי מביך ולא מנומס אפילו להעלות את הנושא, ששמונה אנשים מבוגרים פחות או יותר לא יאכלו לחם כשאני שם כי לי זה לא מתאים.
לגבי היום הולדת ספציפית - שוב גיסתך מגעילה וכל ההתנהלות הזאת מעליבה לא בגלל חתיכת עוגה זה ברור לי!!! אבל כן שוו לחשוב שזה מאוד לא נוח גם לצד השני. למשל גיסתי היא עם קריירה תובענית, כנל שתי האחיות שלה אחת מהנדסת עם שלושה ילדים אחת רווקה אבל עובדת בהייטק, בעלי עובד גם עד 7 לפחות... אז מבחינתם לעשות יומולדת בחמישי זה סיוט, דורש שגיסתי תיקח יום חופש, שכולם יצאו מוקדם מהעבודה... וגם מוצש - עם ילדים קטנים זה סיוט, לא נראה לי הגיוני להתחיל יומולדת לילד קטן ב7 בערב כשיש הרבה ילדים אורחים גם... אז שוב!! אם היא הייתה נורמלית פעמיים בשנה היא הייתה מזמינה אתכם לשישי-שבת ומארחת בכיף. אבל כנראה שהיא לא. יש לך מזל שבעלך נשמ כזה מבין ומקסים זה גם לא מובן מאליו...
מהצד השני אני יכולה להגיד שלפעמים זה מאוד מבאס, לפני כמה שנים המשפחה של דוד שלי, משפחה שאני מאוד אוהבת במשפחה, התחילו לשמור שבת וחגים. הם גרים רחוק לכן הפסקנו לחגוג איתם חגים לגמרי! לכל אחת מהמשפחות יש הרבה נכדים וקשה להתארח ככה לחג שלם. אותי זה מאוד מעציב.

אני מקווה שזה לא מכעיס מה שאני אומרת. פשוט לפעמים לאנשים שלא רגילים מאוד קשה להתחשב כשפתאום יש מישהו ששומר. אני מסכימה שאידיאלית זה היה צריך להיות ככה. אבל אידיאלית אנשים היו מקבלים הרבה דברים ששונים מהם והם לא מקבלים.
ושוב אני הכי מבינה תסכול מהמשפחה של הבעל!!! זה סיפור חיי בערך לא עוברים שבועיים בלי שיהיה לי סיפור חדש מבית היוצר שלהם... אבל ספציפי לגבי זה רציתי להשמיע עוד קול.
וכנראה בעלך צודק וגיסתך חסרת תקנה. וזה לא משנה כשר או לא כשר. היא כנראה פשוט אגואיסטית חסרת התחשבות ולא אכפת לה גם מה חושבים עליה.

הי שני,
נתחיל מזה שיש הרבה דברים שלא סיפרתי שהם מעידים על האישיות של גיסתי.רמת הניצול שלה חוצה גבולות, פשוט אין לי כח לכתוב. רק מקרה אחד קטן אספר כי זה קצר..וממחיש מי היא..
כשנולד הבן הבכור שלה, ואנחנו נשואים טריים כך שעוד לא הכרתי אותה, היא עשתה את טקס הברית בביתה.התקשרה אליי והתייעצה איזה אוכל כדאי להכין בשרי או חלבי החלטנו יחד על חלבי אז אמרה: "טוב, אז תכיני חלבי.אני אחרי לידה ויכולה מקסימום להכין סלט או לקנות בורקסים". וזה אומר הכל על האישיות שלה. כולם חייבים לה והיא מרגישה נוח לסנג'ר את הסובבים אותה בלי שום גבולות.אפילו תודה לא אומרת.
ועוד משהו, כשבעלי היה בקשר יותר קרוב איתה, היתה מתקשרת לטלפון של הבית בשבת והוא בכל פעם ביקש שלא תתקשר הבייתה רק לנייד והיא היתה מתווכחת ומתקשרת לבית.וכשבאה בשבת מבקשת להדליק מזגן, טלויזיה וכו ואם בעלי מתנגד היא מתווכחת ואומרת שהיא תדליק.
גם מניקה בהפגנתיות לעיני כולם וכשבעלי, בבית שלנו מעיר לה ומבקש שתיכנס לחדר היא מתווכחת ולא מוכנה וממשיכה להניק לעיניו בסלון.
וזה בתמצית על האישיות שלה, הלא מכבדת ולא מקבלת את האחר.
לעניין התגובה שלך:
***אין לי שום בעיה עם קינוח חלבי. אני לא בקשתי שכל הארוחה תהיה כשרה, מה שבקשתי זה דבר 1 כשר על השולחן כמו לקנות בורקסים או פשטידה או משהו כזה וזה רק כדי שיהיה לי במה להתעסק בזמן שכולם יושבים ואוכלים לי מול העיניים.
***כשהיא מזמינה לעל האש בשבת זה מוגזם בעיני. ממש לא נוח לי עם העשן והריח והכל ביום שבת.זה קיצוני!
***אני אמרתי לה מפורשות שאין לי בעיה עם המועד של היומולדת ואני לא מבקשת שתשנה כלום בשבילי, רק שתבין שזה לא מתאים לנו להגיע כי זה עוול לילדה. אבל היא בדעה שאם היא מזמינה, נבוא בכוח, בכוחנות ולוחמנות וזה ממש לא משנה שזאת חוויה לא נעימה עבור הילדה.המטרות שלה מעל הכל.
*****
דבר אחרון שאני רוצה להגיד זה שבעלי ואני עשינו בשבילה מעל ומעבר ואין לי הכח לפרט כאן. היא מבקשת טובות ועזרות בלי שום גבולות ויום למחרת שעזרנו ועשינו היא תארח באופן העלוב שלה בלי שום בושה. וכשהיא באה אליי זה צמיד לארוחות תוך
התחשבות בבעלה הצמחוני ובתפריט המצומצם שלה ושל האבא, הדוד וכו.
אז זה עוד יותר פוגע כשאת נותנת למישהו את הנשמה והוא יורק לך בפנים בכל פעם מחדש.
היא כזאת עם כולם.יש לה בעיה חברתית ידועה.גם במקומות עבודה היא לא מחזיקה יותר מחודשיים שלושה אבל לא רוצה עכשיו לפרט בדברים שלא רלוונטיים..
תודה על תגובתך והזמן שהקדשת לכתיבה הארוכה הזאת..

את מבזבזת הרבה אנרגיה על מי שלא שווה את זה .
אין פה חכמה או צודקת , פשוט המים הגיעו עד נפש .
זה לא משנה בכלל אם היית אימפולסיבית ,אם זה בסדר או לא , יש כבר מצבים שאי אפשר יותר , וגם אין עם מי לדבר
היא תמיד תשאר בעמדה שלה כי היא חושבת שהיא צודקת ושכל העולם סובב סביבה . זה מה יש . מבחינתך הסידור הזה לא מקובל ולא מתאים יותר ,נמאס לך להתאמץ ועכשיו זה מאמץ כפליים ,כי את יודעת שזה לא ישתנה .
פשוט אל תאכלי את עצמך על טיפשות של אנשים אחרים , אל תתיסרי כי את בן אדם מוסרי וטוב לב ואכפת לך מרגשות של אחרים . נכון קל להגיד ,אבל הזמן יעשה את שלו ,אבל אם היא תבוא ותשאל או תדבר איתך רגיל , שלדעתי זה כנראה יהיה המצב כי אנשים כאלה לא יודעים לבקש סליחה , תסבירי שאת לא מעוניינת להיות בקרבת בן אדם שרואה רק את עצמו . בלי עצבים ובלי שיחות שגם ככה לא יובילו לשום מקום .

אגב אני גיסה פוסטמה . 10 שנים בקושי החלפתי 2 משפטים עם גיסתי . היא אף פעם לא ניסתה וגם אני לא ,אבל לי יש פטור מקב"ן :) הייתה לי חרדה חברתית ולא הייתי מסוגלת לנהל שיחה בפומבי ,אפילו שלום לא יכולתי להגיד ,ישר הייתי נכנסת לחרדה .

היי לבנדר
ממש ברור לי שהיא ככה אני ממש מבינה.. אני גם תמיד אומרת כשמספרת לחברות על חמותי והגיסות שכל סיפור בנפרד מלא אבל הכל יחד....
זה כואב כמו שאמרתי יודעים שהכי טוב להתרחק אבל גם חבל שיש משפחה כאת וזה גם כואב להתנתק ולהרגיש שככה מתייחסים אליך...
את נשמעת ממש רגישה ומתחשבת ברור כמה זה פוגע :(

שני אני דווקא כן חושבת שאפשר לקנות עוגה פרווה (לא חייבים להכין וגם לא כולם יודעים איך) ברגע שמכינים ארוחה בשרית , ולא לשחק ראש קטן ולהתפלא בסוף ארוחה למה אורחת לא אוכלת קינוח , זה לא קשה . ובכלל אני מאד מבינה את לבנדר אם כל עניין של כשרות , הבעיה שם זה יותר גדולה מכשרות שמדובר בבן אדם נצלן וחסר כל ערך וכבוד כלפי זולת.
/]

שני אני דווקא כן חושבת שאפשר לקנות עוגה פרווה (לא חייבים להכין וגם לא כולם יודעים איך) ברגע שמכינים ארוחה בשרית , ולא לשחק ראש קטן ולהתפלא בסוף ארוחה למה אורחת לא אוכלת קינוח , זה לא קשה . ובכלל אני מאד מבינה את לבנדר אם כל עניין של כשרות , הבעיה שם זה יותר גדולה מכשרות שמדובר בבן אדם נצלן וחסר כל ערך וכבוד כלפי זולת.
/]

את כל עניין הכשרות אמרתי באופן כללי כי זה מורכב בהרבה משפחות ויש שני צדדים. אני אומרת בתור מישהי שקבוע יוצאת מחמותה ומכינה לנו אוכל בבית כי לא אכפת לה מה אנחנו אוהבים ומה לא אז מכירה את התחושה הכללית... ואמא שלי לעומת זאת תכין לכל אחד בדיוק מה שהוא אוהב גם אם העא תצטרך לעשות 5 סירים יותר ממה שבא לה. לגבי הסיפור של לבנדר הסכמתי שהיא נשמעת אישה נוראית מכל פרט בסיפור הזה... וגם שעצוב שמשפחות של הבעל ככה לפעמים הייתי מתה לקשר טוב איתם אם זה היה אפשרי נראה לי יכול להיות ככ נחמד

לבנדר את מה זה צודקת וזה פשוט מבחיל אותי שיש אנשים כאלה.
במיוחד שאני שומרת שבת וכשרות ואני מה זה מבינה אותך אם הייתה לי סיטואציה כמו שלך אני חושבת שגם אני לא הייתי מגיע לאירועים הללו. ובטח שבטח שהבת שלך היא יותר חשובה ולמה היא צריכה לבכות בגללה?!
תהיי חזקה הכל יהיה בסדר בעלך צודק החיים באמת פשוטים האנשים עושים אותם מסובכים..
איי איי אי רק בריאות שיהיה לנו ושמחות !!!

***מאיהל'ה יקרה, איזה חכמה את! את כל כך צודקת.תיארת בדיוק את מה שאני מרגישה.אכן הגיעו מים עד נפש.אכן זה לא מתאים לי יותר.הכל נכון. גם קלטת אותה, שהכל סובב סביבה ושהיא לא תשנה דבר ולכן לא יעזרו שיחות.
זה נכון גם שאני מבזבזת הרבה אנרגיה.אני כל היום טוחנת לעצמי את הראש האם זה בסדר שהחלטתי לא לדבר איתה עד שאני חוטפת מגרנה.. אני לא רגילה לריב או להיות ברוגז עם אנשים אבל באמת הגיעו מים עד נפש ואני מרגישה שאין דרך אחרת איתה.
מה שמטריד אותי זה שאני יודעת שאמא שלה והיא ממתינות שהנושא יירגע ואח"כ האמא תפעיל עליי לחץ לדבר.בכוחנות כמובן (אין דבר כזה לא לדבר, אנחנו משפחה וכו').
את גיסה פוסטמה???? הלוואי והיית גיסתי.את חכמה ומקסימה, עם תעצומות נפש אדירות.מוזר לי (אם כי מובן מאוד, לאחר מה שעברת) החרדה שהיתה לך כי את אדם דעתן, ועם עצות חכמות, אז זה בזבוז שלא דיברת עם אנשים.אבל זה בטח היה חזק ממך. שמחה שעברת תהליך והגעת לאן שהגעת היום!!!!!!
***שני, אני לא רוצה להיות בקשר עם גיסתי וזה לא מצער אותי בכלל שהחלטתי לא לדבר איתה, להיפך, זאת תחושת הקלה.אם זה היה תלוי בי היא ואמא שלה היו בווריד שלי. הן מאוד רוצות להתחבר ובעבר ממש התקרצצו אליי עם הזמנות לבתי קפה, ביקורים תכופים אצלינו וכו', הרגשתי חנק והתרחקתי.
ב"ה החיים שלי מלאים.יש לי משפחה, הורים מקסימים ואחיות ואח שממלאים את חיי ועם גיסתי וחמותי מזמן יצרתי דיסטנס כי אני בן אדם מאוד פרטי ושנאתי את היותר מידי דבק שהן היו בתחילת הנישואין שלנו.
***ילנה, תודה על האמפטיה וההבנה

לבנדר , אני לא סתם נתתי את עצמי בתור דוגמא . הרי גיסתי לא יודעת למה אני התנהגתי ככה , מבחינתה אני פשוט מוזרה , לא מנומסת , משהו לא בסדר איתי , לא מסוגלת להחזיק קשרים לאורך זמן , או מקרה אצלך לא יכולה לעבוד יותר מ3 חודשים במקום עבודה , ולאן אני חותרת , שגיסתך מסכנה בסה"כ . גם אני הייתי מאוד מסכנה , מתוסכלת . וכו' בגלל שאין עם מי לדבר , וחבל לכעוס כי זה מכרסם בך , וזה משהו שאת יודעת מראש שילחצו עליך להלשים עם המצב ולהמשיך לדבר איתה , הייתי אומרת דוגרי לאותה גברת שלא מקובל עליך ששמיהו ירים עליך קול ולא משנה מאיזו סיבה ועד כמה היא עצבנית ועוד ליד הבת שלך ושאתן בחיים לא תסכימו על נושא הדת וכשרות ושפשוט כל אחד יחיה עם אמונתו ועקרונותיו ללא מחלמות , היא תמשיך להתנהג בצורה הזו כי רק את הדרך הזו היא מכירה אבל את לא תשתפי פעולה עם זה , וכרגע את כן משתפת פעולה , כי תמיד אפשר להוציא אותך מטומטמת ולא בסדר בסיטואציה הזו בגלל האמונה העיוורת שלהן שהן צודקות לא משנה מה .

ואגב בכלל אין קשר כאן לאוכל זה פשוט לכבד בן אדם ! באשר הוא ! דבר בסיסי שלא קיים אצל חלק מאנשים כי הם בטוחים בצדקתם ,אבל לא נוהגים בחוכמה .

תדמיינו סיטואציה שמגישים שולחן מלא בכל טוב במדינה שהאוכל המסורתי זה ג'וקים ותולעים ,והכי קרוב למאכל שאתן מסוגלות לראות זה עכברוש ,אבל אין סיכוי שתגעו בו ,כולם אוכלים להנאתם ,ואתן חייבות להשתתף בסעודה , אבל אין סיכוי שתגעו באוכל הזה ,מה תרגישו ??? כולם בולסים ,נהנים ואתן מתות מרעב ! אבל הגועל חזק מתחושת הרעב . נכון לא מכבד מצד המארחים שלא דאגו למאכל שאתן מסוגלות לאכול ,והם ידעו מראש שאין סיכוי שתגעו באוכל שנמצא על השולחן , לא תרגישו לא חלק מהחגיגה ? לא תרגישו זלזול וחוסר כבוד , לא תרגישו בדידות ???

אותו דבר עם כניסת שבת .
תמיד צריך לראות את הצד השני
ברגע שאת ,לבנדר, תראי אותה בצורה אחרת וללא כעס ,כבר שום דבר לא יזיז לך ולא יעשה לך מיגרנה, הכל עניין של גישה ועם אנשים כאלה הגישה היא כמו עם בן אדם נכה ,רק במקרה שלה זה רגשית , נכון שאת תחושי חמלה כלפי אדם שמוגבל ? אגב חמלה זה לא אומר שאת צריכה להענות לכל הגחמות שלה , פשוט כשאת רואה התנגות כזו את תדעי שהסיבה היא שהיא פשוט נכה רגשית , ואין על מי ועל מה לכעוס . אין לזה מרפא ואין ניתוח לשינוי אישיות .

הי מאיהל'ה,
אני לא חושבת שאפשר להקביל את המקרה שלך לשלה.
אני לא יודעת אם היא מסכנה (למרות שתמיד חמוצה..) ואם אין לה עם מי לדבר.
יש לה את בעלה, את אמה שהן צמודות (יחסי ברוגז שולם..), כמה חברות קבועות מהילדות שלא גרות באזור ואולי גם חברות מכאן, אין לי מושג.
לא רציתי להיכנס לזה כי זה כבר סתם רכילות וביקורת אבל גם כך אף אחת כאן לא מכירה אותה (וגם לא מכירה אותי.חחח..) - לגבי מה שאמרתי על מקומות עבודה - היא מפוטרת ממקומות עבודה כי היא שתלטנית שכופה על אחרים את העבודה שלה,לא דיסקרטית, ועוד כאלה דברים. אני יודעת זאת כי חברה טובה שלי עבדה איתה באחד מן המקומות..
אבל תמיד היא מאשימה דברים חיצוניים ביחס כל העולם כלפיה, לעולם היא לא אשמה.
בינינו שזאת הדת שמרחיקה, במקרים אחרים או שזה האבל של מישהו, או שפיטרו אותה מעבודה כי רצו מישהי יותר צעירה וכו'.
היא מאוד לא אמפתית, מלאת ביקורת כלפי כל העולם, שונאת את המדינה, שונאת את הממשלה, את משרד החינוך, וכו' וכו' ורק על זה מדברת כל הזמן.כמה קשה במדינה וכמה טוב בחו"ל וכו'..
היא מהאנשים שבאים בטענות כל הזמן, בסופר, במסעדה, בכל מקום.
דוגמא-ישבתי איתה פעם באוטובוס והיא העירה למישהי שהיא מדברת בנייד בקול רם וזה מבלבל את הנהג בנסיעה..
מאיה, אני גומעת כל מילה שלך, וחושבת על הדברים, כי זה מאוד מעניין מה שאת רושמת. אז איך את מציעה לי לנהוג? האם בסדר שניתקתי קשר (בינתיים זה לא מורגש כי גם כך, בשנה האחרונה, לא היינו בקשר חוץ מזה שהיא מזמינה לאיזה אירוע או כשאני מארחת בחגים או שנפגשים אצל הוריה וכו')? האם זה באמת בלתי נמנע?
אני פשוט לא יכולה יותר עם ההזמנות שלה.זה קשה לי להתארח אצלה באופן הזה.
העניין עם הישיבה סביב השולחן כשכולם אוכלים, זה לא עניין הרעב, כי אני מגיעה מהבית שבעה, זה עניין של אי נעימות, כולם מתעסקים באוכל ולי אין מה לעשות עם עצמי וגם כולם מציקים למה אני לא אוכלת, האנשים הזרים כמובן, לא היא חס וחלילה ולא הוריה..
היא לא מבינה את עניין ה-לכבד. היא אומרת שהיא מכבדת אותי בזה שמזמינה אותי ואני צריכה (!) לבוא ולכבד גם אם לא נוח לי שם.
להתייחס אליה כאל נכה? מה זה אומר? אי אפשר להיות בקשר איתה ולא להתעצבן כי היא תמשיך להזמין ותמשיך להכריח אותנו לבוא ולעשות סיפור אם לא נגיע. אני החלטתי שאני מנפה אותה מחיי למען השקט והשלווה..
אני יכולה לרחם עליה אבל לא רוצה להיות קורבן.

עכשיו השיח אצלם שאני התרחקתי בגלל הדת. שהם בסדר גמור והדת מרחיקה. החוסר צדק הורג אותי.. ולכן החלטתי שאני לא רוצה גם לדבר בנושא בכלל כי כמו שאת אומרת לא נגיע לשום מקום בשיחות הללו.

טוב מקווה שמה שכתבתי מובן ולא מבולבל.. אני כותבת כשהקטנה עליי ומציקה..

הי לבנדר

לא קראתי את התגובות, יש מצב שאהיה חזרתית..
גם לי יש גיסה נוראית אחת, שעלבה בי בלי סוף, דברה מאחורי גבי, וצעקה עלי באמצע בית הכנסת במהלך התפילה לעיני כולם במשך תקופה פשוט לא הייתי מסוגלת לדבר איתה, רק הייתי מנסה, ישר עלה לי גוש בגרון והייתי מתחילה לבכות, במשפחה של בעלי האשימו אותי בהכל, ואמרו שאני קטנונית ולא יודעת לשכוח ולסלוח (גם אם לא בקשו סליחה..) וגם הם ניסו כל הזמן לכפות עלינו את קרבתם וכעסו למה אנחנו לא מעוניינים בטרמפים מהם (להם יש אוטו ולנו לא). בשלב מסויים התחלתי פשוט לסנן, לא התעלמתי ממנה וכד' כי זה רק היה חוזר אלי מכל המשפחה של בעלי, פשוט הנהנתי, חייכתי, והוצאתי מהאוזן השנייה. להזמנות אני מסרבת בנימוס מסיבות שונות (תפוסים באותו יום, הראש כואב וכו'..)
מה שאני מנסה להגיד זה שאל תקחי ללב, לא כי היא בסדר, אלא כי את לא אשמה אז אין סיבה שתסבלי בגלל הטפשות והאנוכיות שלה. תמשיכי לנהוג בקור רוח ותשמרי על הגבולות שלך בשביל עצמך ומשפחתך. צועקת? שתצעק, לא עניינך בכלל

לבנדר אני סתם הקצנתי את הסיפור כדי שיהיה מובן העניין שיש פשוט זלזול וחוסר כבוד לבחירות של האחר
הכונה שלי בעניין של המוגבל רגשית הייתה כמו שתמר רשמה , כשאת מבינה שזה פשוט ככה ,ושהיא פשוט מוגבלת ,לקחת את כל הדברים שלה אחרת , אני מכירה מאוד מקרוב את העניין של כל העולם אשם חוץ ממני , יש לי אמא כזו ,וזה דבר נורא ואיום , אי אפשר להיות ליד בן אדם כזה , ועוד יותר גרוע אף פעם אי אפשר להוכיח לכזה בן אדם שהוא טועה , היא תמיד צודקת וכל העולם טועה . אנשים כאלה מאוד סובלים בחייהם , מפלס המרמור שלהם מאוד גבוהה , והם פשוט אף פעם לא מרוצים משום דבר ,אז למה להתאמץ ? לגבי הכרזה שלך שאת לא מדברת איתה ,זה נראה לי כמו ניצחון קטן שלה , היא לא תבקש סליחה כי היא בטוחה במליון אחוז שהיא צודקת וגם היא יודעת שהיא לא ,היא כבר תמציא סיפור לעצמה למה היא כן , אל תתפלאי אם פתאום יהיו פרטים בסיפור שבכלל לא התקיימו ,הם שם רק כדי שהיא תצליח להרגיש צודקת בראש שלה . את מבינה שטקטיקה כזו לא תעזור לך , היא תקנה לך שקט עד אירוע הבא , אז בגלל שאין עם מי לדבר וגם בעלך מבין את העניין ואיתך לגמרי ,צריך לעשות חושבים , מה היה נסבל בשבילך שיהיה שקט יחסי , למחוק אותה מחייך זה כמעט בלתי אפשרי כמו למחוק את עזה מהמפה , במפה היא לא נמצאת אבל בפועל היא קיימת וזה מציק . צריך ללכת בדרך השלום . אירועים שלה ללא אוכל כשר , לבוא עם שלך זה הכי נורמלי , כי לא לבוא בכלל זה יוצר שוב מלחמה מיותרת ולכלוכים עליך והרגשה שהיא צודקת בהכל ,הרי תמיד אפשר לספר חצי אמת , השאלה היא עד כמה אכפת לך מהלכלוכים שלה , אם לא אכפת לך אז מפסיקים לבוא , אם זה כן נוגע לך באיזו נקודה ,אז באים עם מנה משלך וזתם הויכוח . אם יש שאלות אפשר להסביר שאת אוכלת רק אוכל כשר ובלי להצטדק .
ובימי שישי לקראת כניסת שבת פשוט סטופ !!! ציפיה מוגזמת , לא רואה שום פתרון לחוסר התחשבות בבת שלך , כאן כשזה מגיע לילדים שלי אני גם כמו לביאה ולא מעניין אותי כלום ואף אחד . פשוט לא באים וזהו , את רוצה אותנו שם מקדימה את השעה או מעבירה ליום חול ! נקודה ,סוף פסוק , מתחילה לפתח סרט ,את פשוט מנתקת את השיחה או מסתובבת והולכת , אנשים כאלה פשוט צריכים במה וברגע שאין במה הם מתבלשים בחרא של עצמם ולך זה לא נוגע ולא מסריח , כאן פשוט להתעלם , בלי הסברים ,לא לבוא וזהו !!!!

ורד יקירתי
לא היה לי זמן לקרוא את כל התגובות
אבל רציתי סתם לחבק אותך
לחזק את ידייך
ולהזכיר לך שאת אמא, רעיה ואשה מדהימה.

מקווה שבע"ה הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר
ברור לך שאת בסדר גמור

היי.. אני חייבת להגיד לך שאני באה מבית שהצד של אבא שלי פגעו באמא שלי המון אבל היא שתקה בשביל שלום בית ולמנוע מריבות איתם.. כמובן כשגדלנו שמרנו על אמא שלי כמו לביאות אני ואחיותי ולא נתנו לאף אחד לדבר אליה לא יפה, וככה גדלתי עם חוזק להילחם במי שרק ממצמץ לעברי בצורה מוזרה. ( עד היום אני לא בקשר עם המשפחה של אבא שלי בגלל זה)
היום שאני נשואה מרגע שנכנסתי למשפחה של בעלי חלקם קיבלו אותי וחלקם לא.. הודעתי רשמית שמבחנתי כל מי שידבר או ינסה לפגוע בי מחוק לעולמים ואת האמת זה רק יעשה לי טוב.. הסברתי להם שאין לי צורך בכלל במשפחה שלהם ואני אפילו אשמח אם לא ניהיה בקשר(בעלי תומך בי בכל החלטה)
כמובן שחמתי וחמי אנשים מדהימים אבל עם הגיסה ברגע הראשון שצץ ויכוח הכי קטן ניתקתי קשר לחלוטין כולל כמה דודות חופרות.. אה.. ושכחתי לציין שעם כל זה לא התביישתי גם לא להזמין חלק מהם לחתונה שלי, ופה הם כבר נפגעו וזה היה הסוף..
אני גאה בכל החלטה שלי ואני מודעת לזה שבחיים לא אתן לאף אדם לא משנה מי הוא לפגוע בי או בקרובים שלי..
ושום שלום בית לא שווה שאני אפגע.. היום אני בת 22 ובהריון ראשון בשבוע 11 ומהצד של אמא שלי כולם יודעים אבל אצל הצד של בעלי מי שיודע זה מי שבחרתי לספר.. וממש לא מעניין אותי אם זה יפגע בהם..

***תמרה יקירה, חיכיתי לשמוע ממך!
גם את התברכת בכזאת גיסה..שמחה שמצאת את הדרך הנכונה לנהוג איתה.
***שירהל'ה גם ממך חיכיתי לשמוע!!
מה שלומך? מה שלום הבייבי? איך הגדולים מקבלים אותו?
***חן, תודה על התגובה.את צודקת בכל מה שרשמת.
**מאיה ותמרה, אני הגעתי למצב שלא בא לי לראות אותה וגם לא להגיע לשום אירוע שלה.כנראה שזאת תוצאה של זה שצעקה עליי.זאת ממש השפלה כשצועקים עליך וקשה לי להבליג על זה ובעיקר כשלא בקשה סליחה.
אז לצערי לא אוכל בשלב זה להתנהג בנימוס ובקשר מרחוק.להנהן לשלום ולהגיע לאירועים.
בשלב זה בא לי להתרחק ולא להגיע. ההזמנה הבאה שלה בטח תהיה בחנוכה.יש זמן עד אז..
תודה בנות!!!

לבנדר יקרה,
לא קראתי את כל התגובות, אבל קראתי את הסיפור המרכזי וחלק מהתוספות שכתבת אח"כ.
היה לי ממש קשה לנשום, פיזית (!!), כשקראתי את הסיפור שלך.
אני יודעת שלכל סיפור יש שני צדדים, אבל היא נשמעת לי אשה בלתי-נסבלת (ובד"כ אני ממש ממעטת להשתמש בהגדרה הזו על אנשים, או בכלל לשפוט אנשים בלי לשמוע גם את הצד שלהם...).
כל חצי משפט שקראתי - עצבן אותי עוד יותר. נשמע שהיא לגמרי לא מכבדת, לחלוטין פרינססה, בטוחה שכל העולם צריך להתכופף לרגליה ואין אף אחד מלבדה - היא הכי חשובה, היא במרכז העולם. בעעעהההההה....
אז תרשי לי קודם כל לחזק אותך ולהגיד לך שהתחושות שלך הן בסדר, את לא צריכה להתנצל בפני אף אחד על זה שאת אוכלת כשר, על זה שאת שומרת שבת, ובמיוחד אהבתי את הצורך והרצון שלך להגן על בתך. הסיפור על זה שגיסתך לא הסכימה לתת לה עוגה "כי עוד לא היה טקס" - מזעזע ומקומם אותי! איך אשה, ובמיוחד כזו שיש לה ילדים, מסוגלת לעשות דבר כזה לילדה קטנה?! אפילו לילדה זרה אני לא מבינה איך עושים כזה דבר, אז לאחיינית שלך?!?!?
ואגב, זה בכלל לא קשור לדת לדעתי. אם לא היה העניין של הדת - היא היתה מוצאת דרכים אחרות להישאר ב"עליונות".
בקיצור - תתחילי לחזק את עצמך ולהזכיר לעצמך שאת חיה כמו שאת חיה, ואת לא צריכה להתנצל בפני אף אחד על סגנון החיים שבחרת. ואם מישהו פוגע בסגנון החיים הזה ולא מכבד אותך - זכותך להתרחק משם. ביקשת יותר מפעם אחת והיא לא באה לקראתך - אז את לגמרי לא צריכה להתכופף מולה ולבוא לקראתה.
ואם היא בוחרת להיעלב שאת לא באה - שתיעלב, בעיה שלה.
במילים אחרות - גבולות. תציבי גבולות ברורים וחזקים כמו קיר בטון למה שאת מוכנה ומה שאת לא מוכנה לסבול.

ועוד משהו קטן שהעין שלי נתפסה עליו:
כתבת באחת התגובות שלך את המשפט "חמותי וגיסתי מאוד רוצות להתקרב אליי, מחמיאות לי בכל הזדמנות" - ובכן... מחמאות הן לא סימן ל"מאוד רוצות להתקרב אליי". כשמישהו "מאוד רוצה להתקרב" למישהו אחר - הוא מוצא את הדרך.
המחמאות שלהן נשמעות לי כדרך לנסות קצת לגרום לך אולי לחשוב שהן נחמדות. ממה שכתבת עליה - זה לא נשמע כאילו היא מחמיאה לך לטובתך, אלא לטובת עצמה. (כדי להשאיר אותך אולי בצד שלה איכשהו?!)

פלנטה יקרה,
את דייקת בכל מה שרשמת!
גם אני לא אוהבת לשפוט מצב מבלי לשמוע את שני הצדדים,
תאמיני לי שמה שרשמתי זה על קצה המזלג..כי על אף שאתן לא מכירות אותה, אני משתדלת להביא את הפרטים ללא תיאורים עסיסיים או יותר מידי רכילות..כמו כן, ישנם הרבה משקעים מהעבר על התנהגויות שלה שאני לא מפרטת כאן.דוגמא אחת מתוך המון כאלה: כששמעה שאנחנו מתחתנים, מיהרה להיכנס להיריון ואכן חודשיים אחרי חתונתנו היא היתה בהיריון וכשלאחר מכן בישרה לנו, לא הסתירה את העובדה שמיהרה לעשות זאת, על אף שהיתה רווקה, כדי שהבן שלה יהיה הנכד הראשון..ומרגע שהיתה בהיריון היתה מגיעה אלינו ומשגעת אותי במשפטים כמו:"היום מי שלא מתחתנת כשהיא בהיריון זה לא אין" והיתה מרימה את החולצה ומלטפת את הבטן לנסות לעורר את קנאתנו (היא השתגעה מזה שלא קינאתי והזמנתי אותה רגיל אלינו ובזמנו היינו די בקשר, נפגשות בבתי קפה וכו, ושאנחנו לא מיהרנו בנושא ההיריון), היתה אומרת משפטים כמו: את התחתנת לפניי ואני בהיריון לפנייך ועוד ועוד.שיגעה אותי כל ההיריון..כשהיתה בחודש רביעי החליטו להתחתן בבית כנסת ואחכ במסעדה.אני בטיפשותי שאלתי אם צריכה עזרה באירגון בית הכנסת, אמרה שכן, וערב לפני החתונה הגיעה אלינו עם דף ובו מטלות לי ולבעלי..היינו בהלם. למחרת, ביום החתונה מהבוקר היינו על הרגליים. שלחה אותנו להביא ממקומות שונים את סידורי הפרחים, הכיבוד, האביזרים, ועוד ועוד..אחרי שטיפלנו בכל הסידורים, הגענו למקום בצהריים והתחלנו לארגן שם (להסב את שטח בית הכנסת לאירוע עם כל מה שמשתמע מכך.ניקיון המקום, מפות על השולחנות, נרות ואביזרים בכל מקום, פרחים, ניקיון וסידןר השירותים ובסוף גם סידור האוכל על שולחן בופה). כשעה לפני שהאורחים באו מהרנו לאחותי שגרה באזור והתארגנו אצלה ממש בלחץ ובזמן הקצר שהתארגנו היא ואמא שלה התקשרו לבעלי אינספור פעמים שנגיע מהר כי הם הביאו תותים וצריך לשטוף ולהניח על השולחן (למה הן לא עשו את זה? מה כל כך קשה בזה?)
טקס החופה וקבלת הפנים היו בבית כנסת ואח"כ ארוחה במסעדה (חלב בשר כמובן), בסוף הערב בסביבות אחת בלילה כשאנחנו גמורים מעייפות ומתים ללכת הביתה היא בקשה שנמתין שיסדירו את התשלום ואח"כ שנתלווה אליהם לבית הכנסת שבו היתה החופה כדי שנעזור לאסוף משם את הדברים. כאן כבר התפוצצתי אבל לא אמרתי כלום..זה יום חתונתה..מה כל כך קשה לאסוף אביזרים, מפות וכלים ח"פ? למה בעלה לא יכול לעדות את זה לבד? אבל שתקנו ובאנו.
למחרת התקשרה ואמרה שהיא ובעלה החליטו להזמין אותנו, כאות תודה, למסעדה.עד היום אנחנו מחכים למימוש ההזמנה....
ועוד משהו קטן (יש עוד המון זה באמת קמצוץ..).הבאתי לה פעם כרטיסים להצגה שאנחנו לא מימשנו אז כשנפגשנו בבית קפה היא שילמה על המוזלי שאכלתי לאות תודה על הכרטיסים.אני לא אוהבת להיות חייבת אז אמרתי שבתנאי שבפעם הבאה אני מזמינה אותה. בלי בושה אמרה: "אין בעיה.אבל תזמיני לארוחת בוקר" אמרתי טוב. והיא לא חיכתה שאקבע איתה.כעבור מספר ימים היא שלחה לי sms שאנחנו צריכות להיפגש לארוחת בוקר כפי שהבטחתי.. אכן ניפגשנו והיא הזמינה לעצמה ארוחה הכי יקרה, כשהיא החליפה את החביתה בפריטטה (תוספת תשלום), הגדילה את השתיה הקלה והחמה. הרגישה נוח על אף שהעא לא משלמת..

לגבי ניסיונות ההתקרבות שלהן, זה שהן מחמיאות לי (הנה גיסתי המדהימה, איך היא נראית אחרי לידות וכו) זה לא האינדיקציה שלי, זה טלפונים, הצעות להיפגש בבתי קפה, הרבה ניסיונות התקרבות אבל אני תמיד שמרתי על דיסטנס ומאז יום ההולדת בשנה שעברה התרחקתי עוד יותר והיא כבר לא מתקשרת רק להזמנות. לגבי האמא היא מתקשרת כל הזמן וחשוב לה לשמור על קשר (רק טלפונים ומתנות להרגיע את מצפונה..היא לא רואה בכלל את הנכדות, מעולם לא עשתה לנו בייבי סיטר ולא כלום וטוב שכך.ממש לא רוצה להרגיש חייבת להן).
סליחה שיצא כזה ארוך....

ואני ממשיכה לקרוא את מה שאת כותבת וממשיכה להתעצבן :-)
תפסי מרחק, בלי להתנצל. זכותך לבחור של מי להיות חברה ושל מי לא.
במידת האפשר - תמשיכי להתייחס אליה יפה, לדבר אליה בטון חביב, לכבד. אבל תישארי קורקטית. רק כך היא אולי תתחיל להבין שההתנהגות שלה והיחס שלה כלפייך - לא מתאימים לך ולא מקובלים עלייך. עם אחרים - שתעשה מה שהיא רוצה, איתך - את לא מתכוונת לאפשר את זה.

וכמו שכתבתי קודם - קיר עבה של גבולות בינך לבינה. מה שלא עושה לך טוב - נשאר מעבר לגבול.

יוווו צריך להפגיש בין הגיסות המקסימות שלנו נראה לי שהן יסתדרו מצוין (למעט העובדה שגיסתי אוכלת רק בדץ..) גם אצלנו מאד נהנו להדגיש את עניין הילודה (רק שאצלי זה לא היה מבחירה, סתם לקח זמן). התחתנו בסמיכות והייתה הרגשה של קנאה ותחרות..
אני ממש מבינה אותך שאת לא רוצה לראות אותה. אכן סיוט להיות ליד מישהו שממלא את כל החלל בעצמו ולא נותן שום מקום לזולת. לצערי אצלנו לא הייתה לי האפשרות לא לראות אותה כי חמותי נורא לחצנית בקטע של שבתות וחגים שכולם יבואו יחד וכזה.. קחי את הזמן להירגע ממנה (אולי תשלחי את בעלך לבד עם מתנה לילדה? ככה הילדה שלך לא תתבאס, וגם לא הילדה המסכנה של האישה הנוראית הזו)

בינתיים שולחת חיבוקים, ותזכרי שהיא פשוט לא שווה את המיגרנות שלך!!!

תמרה ופלנטה תודה על התמיכה וההבנה וכמובן העצות

לבנדר, קראתי רק את הסיפור שלך ולא המשכתי הלאה לתגובות לאחר מכן
אני מבינה שאתם חיים בזוגיות על רקע דתי, או לפחות שמירת שבת.
הלכתם וכיבדתם לפחות 3 שנים למרות שיש 0 התחשבות בכם.
אני לא חיה את סגנון חייך, הדבר היחידי שאני עושה זה לאכול כשר ולא לערבב בשר וחלב.
ההורים של גיסתי (אישתו של אחי) בכלל לא כמונו - לא מקפידים על כלום. אבל כשאנחנו נפגשים למסיבות ואירועים משפחתיים הם ידאגו שהכל יהיה כשר על השולחן ולא יהיה ערבוב בין בשר לחלב. הם לא יציעו נס קפה לאחר הארוחה הבשרית וגם העוגה שהם מכינים תמיד תהיה פרווה.
לדעתי זו דרך ארץ וזו הצורה לכבד את האדם שעומד מולך.
לעומת זאת, האחים של אמא שלי לא מסוגלים להתנהג כך : יזמינו אותנו לעל-האש בשבת ועל המנגל יהיו בשרים לא כשרים, העוגה שתגיע לאחר האוכל תהיה חלבית (בטענה שאינם יודעים להכין עוגה פרווה ואמא שלי תמיד כועסת ושואלת - מה הבעיה להשתמש בשמנת צמחית במקום חלבית???)
אלו אנשים שלא יודעים לכבד את האדם שעומד מולם, גם כאשר הוא בן משפחה בקרבת דם....

אני חושבת שנכון לא להגיע יותר להזמנות שלה מהסיבה הפשוטה שאם היא לא מכבדת אתכם אתם לא צריכים לכבד אותה.
עין תחת עין שן תחת שן

תודה משיחית

ורד,
אני אגיד את זה בצורה הכי בוטה שאפשר:
שיקפצו לך!
"הם אומרים" שאת צריכה להתגמש ולבוא? שיגידו. למי אכפת?
גם את אומרת להם דברים שלא זוכים להתייחסות מצדם.
מערכת יחסים לא יכולה להתנהל באופן חד צדדי.
נכון, זה קשה לעמוד מול אמירות מסויימות ומול התנהגויות מסויימות ויש אנשים שאופן ההתנהגות שלנו תמיד גורם לנו להרגיש שדוחפים אותנו לקיר ולא משאירים לנו ברירה.
אבל תמיד יש ברירה.
השיטה שלי היא לנשום עמוק באותו רגע, ולענות מהמקום הכי רגוע ובטוח שאני מצליחה לגייס. גם כשמישהו מאוד מאוד מרגיז אותי.
אז אני עונה בנינוחות, בלי להתעצבן ובלי להתלהם.
אין שום סיבה בעולם שתישארי במקום שלא טוב לך בו וש"תבואי לקראת" מי שלא בא לקראתך. so simple... :-)

פלנטה יקירתי, אני תמיד עונה בטון רגוע ונינוח..לכן זה לא היה בכלל במקום כשהיא לפצע קמה ממקומה, צעקה עליי וברחה..
גם כשצעקה וכולם היו בהלם ושאלו אותי מה קרה, הסברתי את הדברים בצורה הכי יפה ולכן מהבחינה הזאת אני שלמה כי מעולם לא צעקתי ולא התפרצתי ולא כלום (אולי בגלל זה היא אמרה לבעלי שאני ליידי..חחח..).
טוב, טחנתי את זה יותר מידי.אבל זה באמת מכרסם בי. אני לא רגילה לברוגז, ריבים וכו.אבל אני בטוחה שלא רוצה לדבר איתה בזמן הקרוב, באמת נפגעתי מהצעקות שחה ועוד ליד הבת שלי.
נחכה ונראה מה יהיה.אעדכן כמובן.
תודה לכולכן ומזל שיש לי אתכן!!!!