סיפור הלידה שלי 16/8/14 - הריון ולידה

אז ילדתי בשעה טובה ומוצלחת ביום שבת האחרון יומיים אחרי המשוער בשבוע 40+2 .. תהנו מהקריאה :)

14/8/14 יום חמישי - התאריך המשוער , ביקורת במיון יולדות - ללא שום זכר ללידה מתקרבת , פתיחה 1.5 ס״מ מחיקה 60% צוואר אחורי מאוד ואין צירים כלל .. משוחררת הביתה להמתנה עד יום ראשון לביקורת נוספת .
15/8/14 יום שישי - יום רגיל לגמרי בעלי נותן לי לנוח ועושה הכל במטבח .. אני רק הכנתי 2 עוגות ואפיתי חלות קטנות שיהיה לנו לשבת..
19:00 בערב - מדליקה נרות שבת ומתחילה להתייפח ולבקש בקשות כאילו הלב הרגיש שזהו .. הלילה זה קורה !! הדמעות לא מפסיקות לרדת אבל הגוף מתמלא תחושת ביטחון .
ארוחת שישי עוברת סבבה ללא כל סימנים מבשרי לידה ...
אני ובעלי יושבים בסלון קצת פירות , חטיפים ומחליטים לעלות לישון - אני כמובן מסתובבת במיטה , קמה לשירותים ,מסתובבת בבית , קוראת עיתונים ומרגישה שהגוף לא רגוע !! עובריקו זז לו בבטן ולא נותן לי שניה של מנוחה !!
3:50 נרדמת בסלון , 4:10 מתחילה לרגיש מהי ירידת מים .. וכולי מתמלאת אושר !! זהו הרגע הגיע!! חיכיתי לסימן הזה כ״כ הרבה !!
מעירה את בעלי ואומרת לו ״ מאמי אל תילחץ אבל ירדו לי המים ..״ תוך דקות אנחנו באוטו תוך כדי מתחילה להרגיש מזה צירים באמת .. בדיוק כמו שעון כל 5 דקות ציר ארוך , יפה , כואב וחד !!
בשעה 5:00 בבוקר כבר נכנסתי לחדר לידה , 5:30 כבר קיבלתי אפידורל ומשם אנחנו בעננים ובאופוריה מטורפת ..
בינתיים קראנו להוריו של בעלי וגיסתו ( ההורים שלי גרים במרכז והם שומרי שבת) בעלי וגיסתו נכנסו איתי לחדר לידה ובחרתי שהם יהיו שם עד הסוף ..
בשעה 13:00 בערך מתחילה להתפתח לידה 9 ס״מ פתיחה וקדימה מתחילים לתרגל לחיצות ...
עובריקו עקשן מאוד - לא מצליח להתברג כמו שצריך ומשהו מושך אותו חזרה לרחם - ככה מספר מסויים של נסיונות של לחיצות והוא חוזר לי חזרה אחורה ..
הזמן מתחיל להתקצר והצירים נעלמים, מקבלת פיטוצין וממתינה עוד קצת בשביל לנסות שוב לדחוף .
יש לציין שבעלי היה מקסים ושיחק אותה ובגדול !! הוא פשוט היה גיבור - לא פחד , לא הגעיל אותו דבר פשוט שם מסכה ועזר לי בכל הכוח שלו !!
בשלב מסויים התחילה האטה בדופק ואני נכנסת להיסטריה , לא מבינה למה 4 רופאים בחדר הלידה מדברים ומתכננים איך להמשיך , אני לא מפסיקה לבכות ומתחילה להתייאש מהלחיצות שלא עוזרות לכלום להתקדם .. מרגיעים אותי עם חמצן וגז צחוק , צועקים עליי תוך כדי בשביל שאני אאסוף את עצמי ואבין את הסיטואציה ונותנים לי הזדמנות אחרונה לדחוף בשביל לנסות ליילד אותי וואקום אם לא - ניתוח קיסרי דחוף , לעובריקו אין חמצן !!
באותו הרגע העברתי בראש את כל התפילות והמזמורי תהילים שאני זוכרת בע״פ מנסה לצעוק בלב לאלוהים שיעזור לי ללדת בשלום תינוק בריא ולצאת מזה שלמה !! אספתי את עצמי ולא הפסקתי לבכות וללחוץ והופ הוא יצא בעזרת הוואקום ...
הוציאו אותו ממני שמו אותו לשניה על החזה שלי - הורידו לו את חבל הטבול שהיה כרוך סביב צווארו וגרם לו למצוקה ולקחו אותו ממני מבלי שאבין מה קורה איתי .. והתחלתי לבכות כמו משוגעת לבעלי וגיסתי - למה לקחו לי אותו , מה יש לו .. תלכו לבדוק שהוא נושם והכל בסדר !!! פתאום שמענו מהחדר השני את הבכי שלו והתייפחנו כולנו מאושר !!!
אני לא יודעת לתאר את ההרגשה הזאת של איך המצב מסתדר לטובה ושהלידה עברה בשלום ,
אני לא מצליחה למצוא את המילים הנכונות שיתארו את ההרגשה של לגעת באלוהים ולחזור חזרה למציאות - להצלחת הלידה !!
בכיתי מאושר כמו משוגעת , בכי בלי חשבונות , בכי של הכרת תודה לאלוהים שהוא נולד יחסית רגיל ויצא ללא כל מצוקה - סיטואציה שפחדתי ממנו יותר מכל דבר !!
לסיום - ההחלמה שלי קשה מכפי שחשבתי אני עדיין נמצאת בבית חולים , מתקשה ללכת , תפורה ומחוברת לקטטר מעצבן !!
הכל מתגמד לעומת היצור הטהור ששוכב לידי וישן שינה עמוקה ומגרה , כ״כ חמוד , יפה ושהוא רק שלי !!!
אז הקטן נולד במשקל 2810 ביום שבת 16/8/14 בשעה 14:50 .
בע״ה אפרסם את השם לאחר הברית ..
בהזדמנות הזו אני רוצה להודות לבורא עולם על הזכות שנתן לי , על הכוח להיות 10 שעות בחדר לידה ולעבור חוויה כזאת מטורפת בשלום , בבריאות ובידיים מלאות באושר !!
כמובן תודה לבעלי הגיבור שהתעלה על עצמו ושיחק אותה כל הלידה - אני מתה עליו !!
ותודה ענקית לכן בנות יקרות שליוויתן אותי 9 חודשים ועניתן ותמכתן לאורך כל הדרך ... !!
זהו אני לא קולטת אבל אני אמא מאוהבת !!!!!