סיפוור לידה שלי - הריון ולידה

חברות יקרות מנצלת את זמן שקטני יושן בשביל לכתוב לך את סיפור לידה שלי , אני לא מאמינה שאני כותבת לידה רק ביום ריבעי אחרון הייתי בערכת משקל , קטני שקל 2616 , חשבתי לעצמי טוב יש לו עוד זמן לעלות במשקל , אבל לקטני היו תוכניות משלו, ביום שישי בעלי ניקה את בית , שאב את שטיחים , בקיצור כאילו ידענו שבשת מחכה לנו הפתעה , כל לילה ביום שישי היו לי בחילות ממש כמו בתחילת הריון , בשבת (16.08) קמתי הרגשתי את עצמי מאד חלשה , בקושי אכלתי ארוחת בוקר , בשעה 12:00 , התיישבתי לראות קצת טלויזיה , פתאום הרגשתי צורך לעשות פיפי , ברגע שקמתי כאילו פתחו ברז ירדו לי המים , צעקתי לבעלי מאמי ירדו לי המים חייבים לנסוע לבית חולים , תוך 5 דקות אנחנו באוטו , כל דרך ממשיכה לטפטף , מזל שהיו הנחתי מגבות מושב באוטו , הגענו לקפלן , אגב חייבת לציין את צוות של חדר לידה לטובה, ישר קיבלו אותי , המיילדת בודקת אותי אני כבר עם פתיחה של 3 , ב13:00 נכנסת לחדר לידה עם צירים נורא חזקים , צועקת , מבקשת אפידורל , אומרים לי איפה ספירת דם אחרונה שלך , בודקים בתיק אין , פעם אחרונה עשו לי בחודש יוני, טוב מחכים לתשובה של ספירת דם ואני מתחננת לאפידורל , אומרים עוד כמה דקות , מחברים אותי לאינפוזיה , פתאום מגלים שחסרה לי גם תוצאה של GBS ׁׁׁ הרופא אמר שאין צורך לעשות אותה בקיצור בלאגן , נותנים לי אנטיביוטיקה , ועדיין אני בלי אפידורל ,בוכה כמו תינוקת , רואה כוכבים , ובעלי היקר כבר צועק תנו לה כבר אפידורל , תרחמו עליה , המשמרת מתחלפת מגיעה מיילדת פשוט מלאך , קוראת למרדים , אני מקבלת אפידורל (איזה כאבים), שוב בודקים אותי עדיין אין התקדמות , מתחילה להרגיש את אפידורל , קצת נרגעת , הורים שלי מגיעים , אמא שואלת אם אני רוצה שהיא תהיה איתי בלידה , אני אומרת שאני רוצה רק את בעלי, שוב בדיקה והנה פתיחה של 7 , ושוב מחכים , אני כולי מזיעה ומאבדת סבלנות , מרגישה לחץ חזק למעטה ,מבקשת שוב בדיקה ,והנה פתיחה של 9 , מתחילים ללדת , לא מצליחה ללחוץ , בעלי עוזר למיילדת , שופך לה שמן שקדים על ידיים , ושוב מבקשים ממני ללחוץ ואני לא מצליחה , עד שבעלי אומר לי שהוא רואה את שיער את לולי שלנו , ואחר כך גם את ראש ,והנה שוב לוחצת והנה הראש הקטן בחוץ והופ קטני בחוץ , אני בוכה והמתוק שלי עושה אפצ'י ומתחיל לבכות , ופתאום מיילדת מראה לבעלי החבל הטבור עם קשירה , מסתבר שמרוב התנועות שלו בבטן הוא קשר את חבל הטבור השובב שלי ,ואם הייתי סוחבת עוד כמה ימים , לא רוצה לחשוב על מה שהיה קורה, נסיך שלי נולד קטן 2500 , בשעה 16:08 , אני בוכה מרוב אושר ,אחרי ים של דמעות עם שני הריונות שאיבדתי , אחד טבעי והשני מהפריה , אין סוף בדיקות שעשיתי לאורך כל דרך , זכיתי להריון טבעי ונסיך הקטן והנפלא שלי, מיילדת אומרת שחייבים להגיד ברכת גומל , שאלוקים שמר עליו עד לידה חבל הטבור עם קשירה .אני פשוט מאוהבת מעל הראש. תודה רבה בנות יקרות על זה שתמכתם בי לאורך כל דרך .