סיוט בהריון ראשון שאני לא מאחלת לאף אחת.. - הריון ולידה

הי בנות,
אני בהריון ראשון, שבוע 7.
לפני כשבוע וחצי חשתי ברע בעבודה, בחילות, הקאות, הנחתי כי כמו רוב הבנות גם אני אסבול מבחילות והקאות בתחילת ההריון.. אבל שום דבר לא הכין אותי למה שיקרה.
ביום א' הייתי בעבודה, הקאתי וחשתי חולשה והלכתי הביתה לנוח, יום למחרת קמתי עוד יותר גרוע, הקאתי בלי סוף, 8 פעמים בבוקר אחד, בעלי היה במילואים (שם נמצא כבר חודש) ונטרף מדאגה אז הוא הזמין רופא הביתה, הרופא שלח אותי במיידי למיון, הייתי במצב שבקושי יכלתי לדבר, לא היה לי כוח אפילו להתקשר למונית.. כיוון שאף אחד לא יודע על ההריון הייתי לבד בסירה, בעלי הבין שאין ברירה ופשוט יצא מהמילואים בלי אישור בטענה שיסביר אחר כך..אחרי 3 שעות נסיעה מהדרום הוא הגיע והלכנו למיון נשים. חשוב לציין כי גם התהליך בבית חולים היה נורא ולקח כ-4 שעות עד שרופא ראה אותי, 4 שעות שאני שוכבת בפרוסדור המיון וקמה לשירותים כל 10 דק' חלשה יותר ויותר.. אחרי פרמין ו-2 שקיות עירוי שלא עזרו כלל הוחלט לאשפז אותי. קשה לי לתאר במילים את הסבל שעברתי, המחשבות הכי רעות שאתן יכולות לדמיין לעצמכן עברו לי בראש.. והנורא מכל שקלתי להפסיק את ההריון, הגעתי למצב פיזי ונפשי כל כך קיצוני שלא יכולתי יותר, ובבית חולים לא יכולים לעשות דבר כיוון שאני בהריון. ביום השני החליפו לי את התרופה מפרמין לזופרן מה שמאוד עזר.. ההקאות פחתו, ואפילו אכלתי מעט קרקרים. אחרי 5 ימים שוחררתי, כשאר אני לוקחת כדורים של זופרן בבית, כדורים מעייפים נורא, חזקים שבנוסף לכל גורמים לעצירות קשה, ככה ששבועיים גם לא נכנסתי לשירותים. ממש חסכתי מכם תיאורים קשים אבל אני חייבת להגיד שבסיוט הכי נורא שלי לא דמיינתי שככה יתחיל ההריון.. האישפוז בבית החולים הוביל לכך שסיפרנו על ההריון לאנשים שלא רצינו לספר לכם כי הוצפנו בשאלות וחקירות.. הדבר היחיד הטוב שיצא מכל הסיפור הוא שאמרו לנו שיש לעובר דופק.