ממוטטת נפשית.. - הריון ולידה

אני כל כך מבינה לליבך! אני הרגשתי בדיוק כמוך. אפילו אצלי זה קיצוני יותר- כל חברה שמודיעה שהיא בהריון אני לא מתראה איתה! עליתי גם במשקל, אני הייתי עצבנית כל היום, רק חושבת על המטרה שלי ולא מתעניינת בכלום...
לא רוצה להגיד שכשיגיע הרגע את תשכחי מזה וכאלה.....כי אותי אישית זה עיצבן ברמות!
לגבי אנשים ששואלים... זאת חוצפה שאין להסביר אותה!! גם אצלי היה לחץ לילדים ודחוף מאוד כי בעלי מבוגר ממני ב15 שנה והמשפחה שלו לחצה עלינו.
אניכל כך רוצה ששבועיים אחרי המחזור תעדכני שיש בטא ואני אהיה כל כך מאושרת בשבילך!
חיבוקים חמים מאוד!!! מבינה לליבך מאוד!! חודש הבא הוא החודש!!!-אמן ??

היי ליאל...
כל כך מבינה אותך..אנחנו מנסים כבר 8 חודשים.כל פעם לקוות ולצפות,ואז לקבל שוב מחזור ולהתאכזב. זה באמת הדבר הכי מייאש שיכול להיות.
בעלי וכולם תמיד אומרים לי,שזה בגלל שאני בלחץ וחושבת על זה כל הזמן.אבל אני מרגישה כאילו זה ממש קל להם להגיד,כשלא מדובר בגוף שלהם וברצון הזה שלהם,שהוא כל כך חזק.כל פעם כשאני מקבלת מחזור,אין לי מצב רוח בכלל.לא בא לי לצאת מהבית ולא לראות אף אחד.נמאס כבר מהשאלות של כולם.לכי תסבירי לאנשים שאת לא לוחצת פשוט על כפתור והופ,נכנסת להריון.
כל כך מבינה אותך,ושולחת חיבוק ענק..ומי יתן ועוד השנה כולנו נזכה לראות מספר ליד השם...

**אור**

טוב אז ככה-
ממש ממש ממש על הפנים שאת מרגישה ככה!
נכון זה הכי כואב והכי קשה וכל חודש הוא 10 שנים, אבל תעצרי שנייה, איך הוא יגיע אם את במצב נפשי כזה? אני מנסה כבר שנה להיכנס להריון, מסביבי כולם יולדות כבר ילד שני ושלישי... זה כואב והורג..
אבל אם אני אפול לבור אני בחיים לא אצא ממנו וזו לא הדרך.
התחלתם בבירור פוריות? יכול להיות שזה ממש עניין מזערי..
את מבייצת כל חודש?
ההמלצות שלי- לגשת לרופא נשים, לעשות בירור התחלתי של מעקב זקיקים, פרופיל הורמונלי ובדיקות זרע..
שהלחץ קצת ירד ממך..
ובשביל הנפש שלך תעשי משהו לעצמך! אני התחלתי לפני חודשיים דיקור סיני, אני מרגישה שזה מאוד מרגיע אותי ונותן לי אוויר לנשימה לפחות ליום אחד..
ובאמת שכולנו באותה סירה ובכל זאת קשה שלא לחשוב על זה כל יום כל היום ומסביבנו כולן בהריון.. אבל תאמיני בגוף שלך שיכנס להריון בזמן שמתאים לו, בינתיים תרגיעי את עצמך עם הבדיקות ותראי שהכל תקין וזה רק עניין של זמן..
אני מציעה גם לקחת חופשה של שבוע בזמן הביוץ ולהנות מהביחד!
יהיה בסדר תחשבי חיובי ואל תתני לזה להפיל אותך למקום לא טוב..

קודם כל בנות תודה על החיזוקים אני יודעת שאני לא היחידה שקשה לה אבל אני כל כך שמחה שיש את המקום הזה לפרוק הכל..

לו רק היה לי- אני כבר אחרי 7 חודשים הלכתי לרופא לבדיקות וגם בעלי.. אני מטופלת באיקקלומין וגם זה לא עוזר.. בגלל זה הייאוש הרב

ואייייי אני קוראת מה שרשמת ואת התגובות של הבנות פה
ופשוט נרגעתתתתתתתתת שאני לא היחידה שחושבת ככה ומרגישה ככה
אנחנו מנסים כבר שנתיים ו4 חודשים!!!!! וכל פעם שמגיע המחזור זה פשוט נפילה לתוך תהום ללא תחתית אבל משם קמים עם אופטימיות חדשה ומנסים מחדש...
בתקווה שהחודש יהיה החודש עם הבשורה :)
מאחלת לך שהחודש יהיה החודש

קודם כל אני שמחה לשמוע שהכל תקין!!!
גם אנחנו היינו בבדיקות והכל תקין אז אנחנו ממשיכים הלאה כרגע..
לעבר מרפאות פוריות ואם יש צורך לעשות הזרעה נעשה את זה.. קראתי שזוגות שהכל אצלם תקין ולא ידוע למה הם לא מצליחים להיכנס להריון יש להם סיכוי כפול להיכנס להריון בקלות על ידי הזרעה..
כמובן שאני לא יודעת על מה הרופא פוריות ימליץ אבל כל עוד לא הגעת לסוף ועדיין יש לך ב"ה רחם ויש לבעלך זרע מעולה ויש ביוץ אז אל תתייאשי! בסוף תצליחי להיכנס להריון, יש מצב שזה יהיה מתסכל וחודרני ולא נעים אבל בסוף זה משתלם..
יש לך איך להיכנס להריון עכשיו השאלה היא מה עושים עכשיו. . אל תתייאשי! מסתכלים הלאה לחודש הבא וממשיכים לברר פוריות..

טופלת באיקקלומין אצל רופא פוריות?

אז אם את מטופלת באיקקלומין תבקשי לעשות הזרעות, זה תהליך כל כך פשוט! מומלץ מאוד!! תעדכני מה החלטת לעשות בסוף:)

כן אני מטופלת באיקקלומין אצל רופא פוריות.. נאמר לי שהשלב הבא זה זריקות ואני כל כך לא רוצה את זה.. לא רוצה לסבול במשהו שאמור לבוא בצורה כייפית..

ליאל, אני לא יודעת מה המשקל שלך אבל חשוב מאוד שתרדי ותהיי במשקל תקין
אני אומרת לך את זה כדיאטנית וגם כמטופלת בטיפולי פוריות
ראשית עודף משקל יכול להפריע לכניסה להריון
שנית הוא מגדיל סיכון להריון בסיכון ( יל"ד, סוכרת וכו' )
מה שיותר חשוב הטיפולים עצמם גורמים לעליה במשקל ( אצלי לפחות זה היה כך אחרי 4 הזרעות עם הורמונים ו2 מחזורי IVF עם מינונים אסטרונומיים של הורמונים )
בהצלחה מותק

ליאל מאמי, קחי נשימה עמוקה עמוקה ותשחררי!!!!
אני אספר לך את הסיפור שלי, הוא קצת ארוך אבל אני בטוחה שתביני את הרציונל שעומד מאחוריו:
אני נשואה כבר שנה ו10 חודשים, כשהתחלתי לצאת עם בעלי התחלתי לקחת גלולות למניעת הריון, 5 חודשים לפני תאריך החתונה הפסקתי לקחת גלולות כי רציתי ילד כל כך.. וכבר לא היה אכפת לי להיכנס להריון לפניי החתונה...
אבל זה לא קרה, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות יתרה כי אני עדיין "רווקה".
אז התחתנתי, והתחלתי לחקור את כל נושא הכניסה להריון, ביוצים בדיקות חום שחר הפרשות וכל החבילה שמגיעה כשרוצים להביא ילדים, אז בהתחלה את אומרת לא נורא, לא נקלט.. עוברים כמה חודשים ואז את כבר מתחילה לחשוב ואז עוברים עוד כמה חודשים ואת כבר מתחילה לפחד, והלכתי לרופא נשים והוא אמר לי עד שנה אני לא רומה לראות אותך בכלל!!! ואני הייתי בלחץ מטורף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! למה אני לא נקלטת?!?!?!?!?!?!!??!?!?!?
מה לא בסדר???
חודש אחד הייתי בטוחה שאני בהריון כי איחר לי ביומיים... ואז קיבלתי מחזור, ומעצבים- נכנסתי לאוטו ונסעתי לרופא נשים שלי, התפרצתי לו למשרד ופשוט צרחתי עליו שקיבלתי מחזור ואמרתי לו שאני לא יוצאת לו מהמשרד על שהוא יעשה איזה שהוא קסם שיעזור לי להכנס להריון כבר חודש הבא, ואמרתי את זה בעצבים הייתי פאנטית לילד ברמות מפחידות כל היום שלי סבב סביב הנושא הזה- להיכנס להריון, כל בשורה "משמחת" על משיהי שנכנסה להריון- הייתה סוגרת אותי בתוך הבית- לא יוצאת אין חברים לא הולכת לאירועים כדיי לא להיפגש עם הדודים והדודות- דיכאון!!!
אז הרופא שלי הביא לי איקקלומין ואמר לי שלא לשתות יותר מ6 חודשים כי זה לא בריא, וזה עלול להזיק!!
שתיתי, ובחודש הראשון נקלטתי!! הייתי בעננים!!!! אין יותר מאושרת ממני.... אבל בשבוע 13 עברתי הפלה טיבעית, שקעתי בדיכאון קצר יחסית של כמה שבועות אבל זה מוטט אותי נפשית האשמתי את עצמי, הייתי מלאה ברגשות אשם, אין הייתי כל כך חסרת אחריות ולא שמרתי על עצמי והרגתי את הילד שלי, הילד שכל כך חיכיתי לן?!?!
ה3 חודשים הללו אחרי ההפלה היו מתסכלים!! אני ובעלי- מבחינת זוגיות לא היינו מתקשרים, הייתי מודיעה לו מתי אני טובלת - היינו מקיימים יחסים ואחר כך הוא היה קם, וישן בסלון!!! ברמה כזו....

ממשיכה:

בחודשים שאחרי ההפלה כמובן שהמשכתי לשתות איקקלומין כי היו לי עוד 5 פעמים שיכולתי לשתות, וגם המחשבה הידהדה בראשי של : אם זה עבד בפעם הראשונה, אין שום סיבה שזה לא יעבוד עכשיו.
לא עבד!!!!!!!
אחרי הפעם הרביעית שניסינו, אמא שלי לקחה אותי לשיחה ואמרה לי שאני נראת זוועה ושזה לא מתאים לי ושאני מזניחה את בעלי (כבר חשבתי על גירושים) דיברתי אליו בצורה מזעזעת שהיום בדיעבד, כשאני חושבת על זה, לא הייתי נשארת עם עצמי אחרי המילים המזוויעות הללו שאמרתי לו.
אמא שלי ממש הביאה לי מראה והראתה לי איך אני נראית, איך הזוגיות שלי נראית ושלפני שאני ממהרת להביא ילד אני חייבת להכין את הקרקע כי הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה!!!!

אז באתי הביתה וביקשתי מבעלי סליחה שבהחלט הייתה ראויה לו כי הוא בעל מדהים מדהים מדהים!! וישבנו וסיכמנו ( אחרי בכי כמובן) שהשלושה חודשים הקרובים אנחנו משקיעים רק בשבילנו ולטיפוח הזוגיות שלנו..
אז חזרתי לעצמי ונהנו ובילינו ושמתי בצד את כל הבדיקות הכדורים הרופאים והטיפולים! וידעתי בראאש שלי שהשלושה חודשים הללו אני לא אכנס להריון גם אם אני ארצה...

מיותר לציין שהמחזור שלי יותר מדוייק משעון שוויצרי, וכמובן שיש לי בעיה קטנה - אני מבייצת לפני שאני טובלת (אני שומרת מקווה) אז יוצא שאני כל חודש מפספסת את הביוץ שלי אז אני צריכה כדורים שידחו ביוץ.

אז נסענו לאילת לסופשבוע, נהננו שתינו בילינו הרגשתי שוב איתו ושהוא איתי
ודיברנו טיילנו כמובן ששכבנו כמו זוג נשוי במתוכנן ובספונטני בלי לחשב תאריכים וכו...
ואז הגיע התאריך המיוחל- והמחזור לא הגיע, ועובר יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום עד שקיבלתי את האומץ לעשות בדיקה, והיא יצאה חיובית!!!!!

תשחררי, תהני , ותנצלי את חיי הנישואים- רווקים שלכם כי הם לא יחזרו!!
אני יודעת שכרגע זה לא מעניין אותך ואת רק רוצה ילד,אבל למדתי על בשרי שאת חייבת זוגיות טובה בשביל שזה יקרה את חייבת להיות שלווה ולהבין שאת צריכה לשמור על שפיות מסויימת בכל התהליך,
מאמי כשאנחנו בסטרס הגוף מפריש הורמונים שמדכאים ומקשים על הכניסה להריון...

את חייבת להירגע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מאחלת לך קליטה מהרה ובאמת באמת שתקבלי את ההריון המיוחל הזה, אבל תעצרי שניה במירוץ המטורף אחרי זה, ותנשמי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שני, אני בטוחה שאין דבר יותר קשה ממה שאת עברת ואני יודעת שלצערי יש עוד הרבה כמוני.. הבעיה שלי היא שאני לא מבייצת, יש לי שחלות פוליציסטיות ולבד אני לא יכולה להיכנס להריון.. זה מתסכל אותי כל החברות שלי בשנה שאני מנסה כבר הספיקו להיכנס להריון שני וכבר ללדת וקשה לי.. זה מרגיש לי רע שאני אומרת את זה אבל קשה לי להסתכל עליהן.. ועוד יותר קשה לי שאני לא מצליחה להרים את עצמי למעלה.. אני מרגישה רע, שמנה, מוזנחת ואפילו לא יודעת מאיפה להתחיל להוריד את ה20 קילו שעליתי..

שני לקחת באותו חודש כדורי דוחי ביוץ?

וואי שני עשית לי צמרמורת עם הסיפור שלך ממש ריגשת אותי!!
ואני מאוד מזדהה אם מה שאת עברת ממש דומה לי..:)
שיהיה בהצלחה והריון תקין ובריא וכל מי שרוצה תינוק שתזכה לזה במהירות אמן!

לוליייייי

תודה
ולא, לא לקחתי כלום!!!
אחרי שניסיתי להיכנס להריון ולא הצלחתי הלכתי לרופא שלי והוא אמר שהגיע הזמן לעלות מדרגה ושלח אותי לרופאת פוריות שנתנה לי מיליון בדיקות לי ולבעלי ( ובעלי כמובן שלא רצה לעשות אותן)
כשיצאתי ממנה עם כל בחבילת דפים והפניות שהיא הביאה לי נסעתי הביתה נכנסתי לחדר וקברתי את הניירת עמוק עמוק במגירה האחרונה בתוך קלסר שאני לא אראה!!
היא פשוט הלחיצה. אותי היא דיברה על הזרעות ואם לא ילך זה הפריה וסגירות ומחטים ולהפריד זירעונים טובים מהלא טובים והיא לא הייתה כל כך סימפטית בנוסף לכל

בעלי הגיע הביתה ודיברנו כי היחסים ביננולא היו משו היינו כמו רובוטים בבית הוא חי את החיים שלו ואני את שלי וכל חודש פשוט הייתי מודיעה לו אם אני מבייצת שיידע שהוא צריך לבוא, לעבוד- ואחר כל הוא יכול ללכת מבחינתי ( ברמה כזו)
היינו כל כך מגעילים אחד לשני שזה פשוט לא להאמין איזה מין מפלצת הוציא ממני תהליך שאמור להיות כל כך טהור ופשוט ויפה, זה אמור להיות של שנינו ולא רק שלי...

אז דיברנו ואמרנו שדיייייי מספיק עם בדיקות ביוץ וכו וכו
אז החלטנו לעבוד על הזוגיות הזמנו מלון לאילת כי חודש היה לו יום הולדת

ובאותו החודש בלי בדיקות בלי לדעת מתי הביוץ מי הרופא פשוט עשינו כיף!!!
כיף כיף כיף לא חשבתי על להיכנס להריון וכי אילו ידעתי שאני הולכת לקבל מחזור בסוף החודש אס לא היה את כל נ- להרים רגליים ולא ללכת לפי פי אחרי הסקס וכאלה פשוט היה כיף הרגשתי אותו שוב איתי
עד שהגיע התאריך שהייתי אמורה לקבל והוא לא בא וחיכיתי חיכיתי חיכיתי ע״ס שאחרי 8 ימים של איחור עשיתי בדיקה כדי להסיר ספק כי חשבתי שבגלל הלחץ המחזור לא בא ואז ראיתי פס חלש חלש חלש
לא הייתי בטוחה אז עשיתי עוד בדיקה ובבוקר עשיתי עוד בדיקה שהייתה ממש ברורה!!

את המסקנות אתן יכולות להפיק לבד- וזה אחרי שאמרו לי משחודש לפני שאני לא אצליח להיכנס להריון באופן טיבעי...

מעולה העיקר שהסתדר היחסים עם הבעל ואחרי זה בא ההריון,
הכל בזמן שלו!!

שאלה קטנה.. לא היו לך סימנים שחשדת שאת בהריון באותו חודש?

לוליייייי

כאב לי החזה ממש טיפה
ולא חשדתי כי לא ציפיתי, הריי לא ניסיתי בכלל להיכנס להריון גם אחרי יותר משבוע כשעשיתי את הבדיקה לא באמת האמנתי שאני אראה פס נוסף כי נו, באמת מה הסיכוי?!?!?

ממש ציפיתי למחזור וחישבתי אותו ומתי לטבול במקווה ופתאום היה לי פס בערכה לא הבנתי חשבתי שאני מדמיינת...

אני מקווה ומאחלת לכולכם ולכל בנות ישראל שיקלטו להריון זו התקופה הכי מלחיצה ומייגעת שיש היא גם מלאת הפתעות אבל הדרך להשיג את המטרה יכולה כל כך לעייף...

מקווה בנות לשמוע בשורות טובות בקרוב, אתפלל ואבקש פרי בטן בשבילכן!!!