שבוע טוב, התייעצות חשובה - הריון ולידה

שאלה קשה ומורכבת, אך אנסה לכתוב בקצרה..

חמי נפטר לפני שנתיים בערך, והיה לנו ממש ברור שאנחנו הולכים לגור ליד חמותי, אך מכיוון שהיא גרה באזור יקר ולא מצאנו שום דבר בתקציב, עברנו לגור איתה בבית. התקופה שקדמה לפטירתו הייתה גם קשה מאד לכולם, וכמובן שבראש ובראשונה, חמותי היתה די מפורקת. חמותי אישה מקסימה ונוחה, שמשתדלת תמיד לתת כמה שיותר מרחב, עוזרת, מפנקת, לא חטטנית ולא צעקנית... ובכל זאת, היה קשה. גרנו שם כמעט שנה וחצי. היו כמה אי נעימויות בדרך, כמובן שהיתה גם הרבה אהבה והקרבה (משני הצדדים). בעיקר היה חסר פרטיות.. אנחנו משפחה, עם הרגלים ותחביבים, ולא להכל יש מקום בבית של מישהו אחר, שגם לו יש הרגלים ותחביבים וחברים וביקורים ועוד משפחה שתמשיך לראות את סבתא כבעלת הבית ולא תתאם אתכם מתי מגיעים וכו', גם אם זה בדיוק באמצע ההשכבה של הילדים.. אנחנו עזבנו שם בטוב, וח"ו לא בכאסח או משהו, אבל תכל'ס אם חמותי לא היתה אדם כל כך נוח סיכוי סביר שזה היה נגמר אחרת ואז היה יוצא שכרנו בהפסדנו.
כפי שאת מבינה מדבריי.. ובמיוחד לאור העובדה שאתם גרים קרוב ויכולים לקפוץ לבקר מתי שתרצו, כדאי לכם לשקול זאת ממש ממש היטב, כי לפעמים יש כוונה טובה וטהורה אך בסוף זה יוצא ההיפך ממה שרצינו...

בקצרה זה לא יצא..

שבוע טוב יקירתי, שולחת לך ולילדים המון חיבוקים וחיזוקים!

קודם כל משתתפת בצערך ..
לדעתי אל תמהרי להציע הצעות ..
תחכי שהשבעה והחודש יסתיימו , תבחנו איך סבתא שלך מתאקלמת למצב החדש .... ואז תעשו חושבים .
זוהי הצעה מאוד יפה מצידך אבל יש אבל גדול ..
פרטיות עם בעלך והילדים .. חינוך הילדים .. ואני זוכרת שלסבתא שלך יש את הקריזות שלה .
בקיצור תמתיני קצת ואולי תתייעצו עם אמא שלך תראי מה היא אומרת ..

אני מאוד ממליצה לך לשקול את הדברים היטב.
אמא שלי התאלמנה בגיל צעיר ואני בת יחידה בין ארבעה אחים.
אמא שלי אדם עובד ועסוק וממש לא מתערב. אבל עדיין אני גרה מאוד קרוב אליה ולא יחד איתה!
זה מאוד מורכב לגור יחד. זה פוגע בכל מה שקשור למשפחה הפרטית שלך, לילדים, לבעל וכו...
נכון שעכשיו את מאוד רגישה כלפי המצב מאחר והכל נורא טרי וטעון. אבל זה דבר שיכולה להיות לו השפעה הרת גורל ולכן אני ממליצה לך לחשוב מאוד טוב.
אגב אפשר לבנות תכנית בשיתוף כל המשפחה שכל יום מישהו אחר מגיע ונמצא שם. טו בסופי שבוע.

בשום פנים ואופן לא!
שירה יקרה, כתבתי שורה באופן קשה ונחרץ כי אני רוצה שכך תתייחסי לשורה הזאת..
אני מכירה את הסבתא מהסיפורים שלך וגם אם לא הייתי מכירה, הייתי מגיבה באותו אופן.
אפשר להציע לעבור ולהיות איתה בשבועיים, שלושה הקרובים או בסופי שבוע (זה עדיף) , זה המקסימום שתוכלי לעשות ועל כך שאפו מאוד גדול! אבל לעבור לגור איתה???? ממש לא!
זה צעד שיביא רק לריבים ובסוף אתם תצאו משם בכעס ועצבים..ומתוך כוונה טובה ייצא משהו לא טוב.
גם אם את מחליטה לעבור באופן זמני, אז תגדירי מראש את הזמן! ובמהלך הזמן שאת שם, מידי פעם תזכירי (תוך כדי שיחה עם הילדים, בעלך וכו) שבתאריך x חוזרים הבייתה.
ושהבית שלכם יישאר פנוי ולא מושכר.כדי שאם תרגישו צורך לנשום אוויר יהיה לכם לאן ללכת.
אולי אני נשמעת לא טוב, זאת תקופה קשה לסבתא שלך, אבל אני מציאותית ו "איזהו חכם? הרואה את הנולד!"
ואני רוצה גם להגיד לך שזה שבעלך הציע לעבור לגור איתה, מראה דיש לך בעל מקסים!!
כשתחזרו לביתכם אפשר להמשיך ולהגיע בסופי שבוע, עד שתרגישי שאפשר לשחרר.
אין מה לעשות, החיים יותר חזקים מהכל, ואת תראי שהיא תתגבר הרבה יותר מי שאת חושבת.

שירוש מקסימה,
אני זוכרת מה היה לך שם תהל ונהוראי כשהיית בהריון, אני זוכרת כמה היה לך קשה..
אני מסכימה עם לבנדר - אתם יכולים לעבור לתקופה מוגדרת מראש, קצרה וידועה או לעשות איתה סופי שבוע..
אני מפחדת שאחרי שתהיו שם חודש תרגישי מועקה גדולה ולא תהיה לך אפשרות לקום ולעזוב, היא יכולה לקחת את זה קשה יותר..
תנסו לשקול את האפשרויות, לכאן ולכאן ע"מ שלא תצטערו על ההחלטה אח"כ..

שיר (:

אלי, תן בי את השלווה
לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
האומץ לשנות את אשר ביכולתי
והתבונה להבחין בין השניים

הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)

תודה לכולן על העצות