ממש מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות! - הריון ולידה

אנשים מגעילים יש בכל מקום ..
תחנכי את עצמך להתמודד עם הקשיים ... יש לך תנאים מעולים ופרנסה זה נושא רגיש כיום ..
בהצלחה :)

הי. אני מבינה אותך מאוד.
עבדתי בעבודה נחמדה לפני הריון אבל עם הרבה עצבים פה ושם.
ברגע שגיליתי הריון מייד התפטרתי כי היה לי יותר חשוב לשמור על ההריון מאשר העבודה הזאת. כי לפני שנה עברתי הפלה.. לכי תדעי מה הסיבה.. לא הצלחתי למצוא עבודה אחרת רגועה יותר אז חתמתי אבטלה.

לדעתי אם את בתחילת הריון ועדיין לא רואים שאת בהריון את יכולה להתפטר ולמצוא מקום אחר. כי .. חבל על העצבים שלך.. ופרנסה זה לא הכל בחיים! אפילו אם תרוויחי פחות מ7000 זה טוב .את חייבת להיות רגועה תחשבי על העובר קודם!
ומצד שני את יכולה לקרוא לך בכל יום פרק תהילים שמבחינתי זה מאוד עוזר וגם לדבר עם עצמך ולהגיד לעצמך שאת רגועה והכל בסדר ואפילו שמעצבנים אותך תזכירי לעצמך שאת בהריון ואת חייבת להיות רגועה ובעזרת ה' הכל יהיה בסדר.. אני מאוד מבינה אותך כי זה מה שקורה לי. אצלי זה הפוך כי אני לא אוהבת את העבודה אבל אני בהריון מתקדם ואין לי ברירה ואני לא משתכרת מעל ל4000 לצערי.. אבל זה מה שיש כרגע..
שיהיה המון בהצלחה ובשורות טובות!!!!

מאמי בכל עבודה יהיה לך את מקבץ האנשים האלה שיוציאו אותך מדעתך!!
המצב היום לא משהו בכלל וחבל לזרוק עבודה עם שכר ותנאים ושעות טובים כל כך, תחשבי גם מה יהיה אחרי הלידה, פתאום תצטרכי קצת יותר ימי חופש ודברים כאלה, וכשהעובר הקטן יגיע לעולם תאמיני לי שכל 100 שקל יהיה לך משמעותי.
אני יודעת שזה קצת קיצוני אבל כרגע, פרנסה זה לא הכל בחיים אבל זה מאוד חשוב ומשמעותי!!

תעבדי עם עצמך ותחנכי את עצמך לא להתעצבן, וזה קשה!! אני יודעת
אבל חבל על המקום עבודה שלך

בכל מקום עבודה את תמצאי סיבות למה לא

בכל אופן זו החלטה שלך
בהצלחה והמשך הריון רגוע!!

היי
אני מבינה אותך ממש
אני סיימתי תואר שני וצריכה לעשות התמחות, אבל בגלל ההריון אדחה לשנה הבאה... בינתיים עובדת במחקר בפסיכטריה בבית חולים - השכר סבבה אבל זה הכי משעמם בעולם, אני לא עושה כלום רוב הזמןף זה נשמע טוב אבל הזמן לא זז ואני מרגישה שנוזל לי המוח, אחרי שכמה שנים רצוף הייתי כל כך פעילה מחשבתית ומאותגרת....
אבל גם כרגע מושכת עד הלידה לפחות ואחר כך נראה.
כמו שאמרו לך תנסי לא להתעצבן כמה שאפשר כי זה פשוט לא בריא בכללי, וגם לא לעובר.
מעבר לזה לא הייתי מתפטרת עכשיו. תסתכלי על זה בתור השקעה לעתיד גם - זה יתבטא בדמי לידה\מענק לידה (אני מתבלבלת ביניהם תמיד). וזה משמעותי מאוד!!!
לאחר הלידה תהיי חכמה יותר, תראי יחד עם בעלך מה מצבכם הכלכלי מאפשר, ותוכלי בזמן חופשת הלידה לחפש עבודה חדשה.
ככה תוכלי להבין איפה את עומדת ומה האפשרויות שלך ולשקול שוב את הדברים ברוגע ומשיקול דעת גם של אמא...

בהצלחה ותעדכני מה שלומך אם בא לך

אני לגמרי מסכימה עם שני.
הכי קל זה להרים ידיים ולברוח, אבל הבעיה שאף אחד לא באמת מחכה לנו עם עבודה בדיוק כמו שאנחנו רוצות, תנאים טובים ויחס מעולה.
אני גם חוויתי על בשרי מקום עבודה עם אנשים נוראיים, וכל יום שקמתי ממש היה לי קשה ללכת לעבודה.
אבל ידעתי שזה יהיה חוסר אחריות לקום וללכת.
חיכתי שבעלי יסיים את התואר והתברג במקום עבודה טוב ואז הרשתי לעצמי לעזוב ולעבוד במה שאני רוצה.
אני שולחת לך המון

היי

אני חושבת גם כמו הרוב פה.........
אני בהריון הראשון עבדתי בעבודה פשוט זוועה אבל המשכתי כי בעלי סיים תתואר השנה (תשעד)
ואז אחרי ותק 3 שנים ו 5 חודשים עזבתי עם פיצויים מלאים

אני חושבת שהקטע הכלכלי פה מאוד משמעותי

אחרי הלידה פשוט תחפשי משו אחר... אני יודעת שזה קל להגיד אבל אם את ממש סובלת שם אז חבל
לפחות תקבלי דמי לידה מביטוח לאומי בזמן החופשת לידה שלא תפספסי את זה... זה יותר מאבטלה.
... וגם מענק לידה אבל זה בלי קשר למקום עבודה

לא מאמינה רשמתי לך מגילת רות והיא נמחקה לי!, ביזיון! חחחח.
בקיצור אני בדיוק במצב שלך עבדתי 11 חודשים בעבודה חלומית עם בוס זהב וחברות עוד יותר, אך לאחר שפיטרו אותי עקב קיצוצים התחלתי עבודה במקום חדש שבו אני עובדת כבר חודשיים(אחרי שבועיים שהתחלתי פה גיליתי שאני בהריון) והחלום הכי מתוק שלי זה לעזוב, האנשים מגעילים, מתנשאים, רציניים יתר על המידה, אין פה חיים, את עושה אפצ'י זה כאילו שלחת זיקוק לשמיים מרוב ששקט פה, והכי גרוע אני בת 23 וכולם 40 ומעלה!,העצבים שאני מקבלת פה על אנשים זה משהו לא רגיל, אבל בדיוק כמוך אני רוצה לקבל את מה שמגיע לי מביטוח לאומי אחרי שאלד ולא להשאר במשך כל התקופה הזאת עד הלידה ואחריה תלויה בבעלי בכל שקל. אז לצערי אני סובלת מאוד ובשקט כמה שאפשר, לדעתי זה הדבר הכי נכון גם בשבילך.

3> linoy

אווווף כתבתי הודעה ארוכה והיא נמחקה

דרך אגב, גם מי שמובטלת תקבל מענק לידה בדיוק כמו מי שעבדה :)

כן אבל לא דמי לידה:)

אני גם יכולה לספר לך מניסיוני

בהריון של תהל, עבדתי ולמדתי ביחד.
עבדתי סה"כ בחנות.
זו הייתה משרת סטודנט והיחידה שהסכימה לשעות הבעייתיות ולגמישות
אבל העבודה הייתה מתישה וגם גועלית עם ציפיות על.
כפו עליי לעשות כפולות, בחודש שמיני תארי לך
עומדת בלי לשבת רצוף רבע שעה, אוכלת סנדביץ' תוך כדי עבודה
וגם שעברנו תאונה והתאשפזתי עם צירים
לא הפסיקו להפציר בי לחזור לעבודה.
אבל משכתי כמה שיכולתי עד שהקדמתי את חופשת הלידה
לשבוע 35 כדי לא לפגוע בדמי הלידה ואח"כ אמרתי ביי.

עם שוהם עבדתי כבר במשרה ממשלתית
ברשות מקרקעי ישראל.
כבר סיפרתי פה על ההליך המורכב להתקבל למשרה
אבל בכל זאת לא היה לי טוב נפשית שם + בעיות הנקה של תהל
כך שבחודש שלישי התפטרתי מיוזמתי.
נכון, כסף טוב, משרה טובה, נשמע פתטי להתפטר
אבל הלכתי עם הלב שלי והבריאות הנפשית.

חפרתי.

אבל כן חשוב לי להביא את 2 הצדדים
מצד אחד בריאות נפשית הכרחית להריון
ומצד שני באמת חבל...
השאלה עד כמה אפשרי מבחינתך למשוך ומה מכריע את ההחלטה
כמה את סובלת מ-1-10, איך את רואה את עצמך ממשיכה עד הלידה...

לדעתי זה לשבת עם בן זוגך
לעשות טבלה של חסרונות ויתרונות לצד כל החלטה
לחשוב על ההיבט הכספי והבריאותי
ולהגיע להחלטה משותפת.

בהצלחה

תאמת שאני ממש סובלת פה וזה כבר די הרבה זמן, כבר לפני שנה וחצי עזבתי ואחרי 3 חודשים הם התקשרו אליי והחזירו אותי והעלו לי את המשכורת (שמאז עלתה שוב ושוב) ושיפרו לי את התנאים, הם מאוד מרוצים ממני פה ולא מפסיקים להגיד לי את זה ומצד שני מתנהגים בזלזול.. לפני החג הייתי חולה עם וירוס וקיבלתי 5 ימי מחלה ואחרי יומיים בבית הם התקשרו אליי ואמרו לי לבוא כי 2 פקידות היו בחופש... אז הגעתי כי באמת הרגשתי יותר טוב אבל אני יודעת בלב שלם שאף אחת אחרת לא הייתה עושה את זה... כל הפקידות כאן עם ראש קטן וגם שאר העובדים ואני פשוט יוצאת מדעתי כשאני נותנת 200% מעצמי והשאר באים לעבודה ולא לעבוד.. אני יודעת שהבעייה היא אצלי ולכן אני לא יודעת אם יהיה לי טוב במקום אחר כי אני אחת שלוקחת את העובדה מאוד ברצינות ושאר העובדים איתי ממש לא...

בכל אופן אני כן אשאר פה עד אחרי החתונה שזה מתקרב בצעדי ענק!!! 12.11

לא קראתי את התגובות של הבנות אבל בתור מישהי שעובדת בכח אדם ונתקלת בהמון מעסיקים - אני יכולה להגיד לך:
אנשים מגעילים יש בכל מקום. לא בטוח שתמצאי משהו כשאת בהריון וגם יוכלו לפטר אותך כשידעו שאת בהריון (במקום חדש)
אני הייתי בולעת את הצפרדע, יושבת בשקט ומחכה לחופשת לידה - אח"כ בע"זה לא חוזרת.. ולוקחת גם את הפיצויים.
חבל לך לעזוב למרות המצב הבעיתי והקשה שאת נמצאת בו עכשיו..
בהצלחה!!

שיר (:

טוב לדעת שגם מי שמובטלת מקבלת מענק לידה לא ידעתי את זה, למרות שממה שהבנתי מענק לידה זה לא בשמיים, 1500 שקלים משהו כזה, בכתלס בשביל דמי הלידה היא צריכה לבלוע את הצפרדע.

3> linoy