יש גישות שונות בצורה שבה עושים דברים.
אני גם אוהבת לעשות דברים בהדרגה...
אבל לאחרונה התחלתי ליישם גישה שנקראת באנגלית "Cold Turkey"
כלומר - חד וחלק.
הבעיה עם ההדרגתיות היא, שזה לוקח זמן ומחויבות,
שעלולים להימרח ואת עלולה לוותר בגלל המצב הרגיש שלך עכשיו והחולשה שאת חווה. מה גם, שהיא מבינה 100% מה החולשה שלכם, ואת חוסר הרצון להיכנס איתה לעימותים. ילדים הם חכמים מאוד.
היא כבר מספיק גדולה להבין מה מדברים איתה.
תנהלי איתה שיחה, שבה את מסבירה לה שהיא לא יכולה לישון אתכם יותר,
שהיא גדולה, ולכל אחד יש את המיטה שלו בבית.
גם לאמא יש את המיטה שלה, וכל אחד ישן במרחב הפרטי שלו.
קחי אותה למיטה שלה, תני לה ספר, מנורת לילה, צעצועים שהיא אוהבת,
ותגידי לה שמעכשיו זו המיטה שלה בלבד, ולא של אף אחד אחר.
זה לא יהיה קל בהתחלה, היא כנראה תגיע אליכם מספר רב של פעמים,
אבל צריך לדעת להחזיר למיטה, בעקביות ובשקט, בלי צעקות ועם אותו ההסבר:
זו המיטה שלך, ולאמא יש את המיטה שלה.
אחרי מספר ימים זה יסתדר, מבטיחה!