חייבת לפרוק ולשתף..... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אנחנו מתחתנים עוד חודש וחצי בערך, בסוף נובמבר.... ביום החתונה בדיוק אתחיל חודש שישי.... מניחה שאהיה כבר עם בטן דיי גדולה
    בלי קשר להריון כל מי שהתחתנה יודעת שיש המון דברים להכין ולארגן וכמה התקופה הזו מלחיצה ומעצבנת.....
    למרות שהחתונה שלנו קטנה מבחירה (150 איש בערך) במקום קטן ומקסים ואנחנו זוג מאד פשוט ולא רוצים איזו הפקה מטורפת.... עדיין יש מה לארגן ולסגור לקראת
    אני מרגישה שאני מארגנת את החתונה הזו לבד, וכל פעם שאני מנסה לגרום לבן זוג שלי לשבת איתי עלייה זה נגמר בצעקות ועצבים שלי.... ונמאס לי להתעצבן על זה ונמאס לי להתעצבן עליו!! בא לי שזה פשוט יהיה כייף.... זה אירוע שאמור להיו כל כך משמח ומיוחד בשבילנו.....
    לפעמים אני מרגישה שפשוט לא בא לי להתחתן, לא שלא בא לי להתחתן איתו!!! פשוט אני מרגישה שההפקה הזו עושה לי רע ואין לי כח להתעסק עם זה... אפילו שמלת כלה עוד לא התחלתי לחפש, אני מרגישה כזו מנופחת ומגעילה וחסרת חשק לקנות בגדים, שגם ככה אף פעם לא היה משהו שאהוב עליי במיוחד.... אז עוד לקנות שמלה לבנה בתקופה שהגוף שלי משתנה כל יום..... ולהשקיע בזה את הזמן שאין לי ממש.... לא מפתה אותי במיוחד.... אנחנו גרים במושב נידח בדרום ואין אפשרות כזו פשוט לקפוץ לעשות סיבוב.... הכל מצריך נסיעה לאנשהו.... מזל שאחותי הקטנה והאהובה שלי בתמונה והיא מדרבנת אותי ועוזרת לי עם זה..... בשני נלך לעשות סיבוב בחנויות מעצבים שונות בתל אביב לראות אם יש שם משהו נחמד לכלות הריוניות.....
    ואי אפשר לשכוח את בדיקת מי השפיר שממש עוד מעט והלחץ מהתוצאה שגם לוקח זמן לקבל..... מלחיץ אותי שיקרה משהו..... או שהתוצאות תהיינה לא טובות ואצטרך להפסיק את ההריון.... זה כבר יהיה ממש קרוב לחתונה.....
    וכבר נמאס לי לחשוב/להגיד שכל התגובות האלו הם בגלל ההורמונים..... אבל נראה לי שזה באמת מה שזה.... איזו תקופה לארגן בה גם חתונה אה?
4 תגובות
עמוד 1
  • אוי מאמי איזה חמודה את, איך בא לי לחזור לתקופה הזו, אחותי מתכננת את החתונה שלה עכשיו ואני כל כך מתרגשת.
    אל תילחצי, זה הגיוני שאת מתכננת בערך את כל החתונה לבד,
    אני לא מכירה את בן זוגך אבל בעלי בכל אופן לא החליט על כלום, חוץ מטעימות באולם שגם בזה בסוף אני החלטתי הוא לא היה מעורב בכלום!! כלום כלום כלום, נאדה, זירו אפס!!!!!!
    זה ידוע שזה היום שלך ובשורה תחתונה מה שתירצח יקרה ויתגשם גם אם זה חתונה של 700 איש וגם אם זה 100 איש זה עדיין היום שלך הוא רק על תקן מלווה שלך תסתכלי על זה ככה...
    בעלי לא ידע מה הוא לובש יומיים לפני כי זה לא משנה מה הוא היה רוצה ללבוש אם זה לא היה עובר אישור שלי, לא בא בחשבון.
    אני יודעת שזה נשמע כמו דיקטטורה אבל זו האמת זה היום של הכלה בינינו לא של החתן,
    גברים בדרך כלל לא מתעניינים בשמלה השיער והאיפור איזה עיצוב יהיה בחופה ועל השולחנות

    תהני מהמעט זמן שנשאר לך , תתכנני בכיף ותשתדלי להיות רגועה כמה שאפשר
    אחותי התחתנה בחודש שישי גם, ( יש לי הרבה אחיות) ולא כל כך ראו וגם אם ראו- לא כל כך מעניין!!
    אם את כבר בתל אביב תלכי לשמעון דהאן הוא מעצב ויש לו מחירים סבירים הוא עיצב לנו למשפחה את כל השמלות לכל החתונות והאירועים!!!!
    תהני תבלי ותזכרי תמיד זה האירוע שלך!! את הכי חשובה ביום הזה עלייך יסתכלו ואת תהיי מסמר וכוכב הערב!!
    שיהיה במזל:)

  • היי חמודה!!!

    אני דוקא לא מסכימה עם שני (101), אני לא חושבת שזה היום רק של הכלה, אבל זה בעיקר תלוי בגבר. אצלנו בעלי היה מאוד מעורב ואפילו הרבה דברים אני ויתרתי כי אני יודעת איזה ביקורתי הוא בחתונות (הוא גם עבד בזה "בצעירותו" אז ראה 500 בערך).
    אבל מה שאת מתארת אני חווה עכשיו כשהתחלנו להתעסק בקניות לעובית.
    הוא בקושי מתעניין, לא מברר כלום, לא קורא על כלום, אין לו דעה על כלום,
    לקחתי אותו להסתכל על עגלה שרציתי והוא עמד שם כמו עציץ שהתחשק לי לבעוט בו!!!
    אבל זה לפוסט נפרד.

    בכל מקרה מעבר להורמונים.......
    אני ממש הרגשתי ככה לפעמים לפני החתונה!!!
    שזה אמור להיות כיף ורומנטי ומרגש ושלנו
    ואיכשהו כל דבר שאמור להיות פשוט הופך פרויקט חיים!
    אני הכי לא בחורה כזאת של להתעסק כל היום בשיער ובציפורניים ובבגדים ובנעליים
    ופתאום מצאתי את עצמי מנהלת שיחות של שעות על נושאים מהסוג הזה
    הרגשתי כמו מערכון בארץ נהדרת.
    שלא לדבר על זה שזה פשוט שואב כל כך המון כוחות
    וכל דבר הכי קטן מלחיץ בטרוף...
    אני גם הרגשתי לפעמים שפשוט בא לי להתחתן בבית כנסת עם 15 איש ושיניחו לי בשקט...
    אין לי מה להציע חוץ מהבנה וחיבוק
    ואני מבטיחה לך שבסוף בסוףףףף אחרי כל הארגונים... את תהני ותתרגשי וזה כן יהיה היום שלכם. זה פשוט כל כך לא קשור לחיים לארגן ארוע כל כך גדול (גם 150 איש זה לא בדיוק ארוחת ערב לחברים), ושמשקיעים בו סכומים לא הגיוניים... אז התגובות הרגשיות בהתאם.

  • קודם כל תרגעי
  • היי מתוקה,
    את האמת בעלך נשמע כמו הגבר הטיפוסי בכל מה שקשור לחתונה.
    הם לפעמים כלכך נבהלים מכל מה שצריך לארגן והתגובה הטבעית שלהם זה להשתתק.
    אני מבינה את התסכול שלך, בתחושה שאת מארגנת הכל לבד אבל תנסי לעניין אותו בנושאים האלה, סביר להניח שפרחים לא מעניינים אותו, או סידורי שולחן. אני היה לי טריק קטן, פשוט הייתי מאיימת עליו (בלי שהוא ידע שזה איום) באיזה סיטואציה הזויה, למשל הייתי אומרת לו לגבי סידורי שולחן אז ככה, הושבתי את 1,2,3, למרות שהם שונאים אחד את השני, אחד ליד השני. ופתאום זה התחיל לעניין אותו והוא התחיל להיות מעורב. למרות שדי אסור לי להתלונן כי בעלי די רצה להיות מעורב.
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה