עצוב לי - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • עצוב לי שכל בוקר אני צריכה לשים את הילדה שלי אצל מישהו אחר
    שיהיה איתה רוב שעות הערות שלה
    עצוב לי שאני לא יכולה להקשיב ללב שלי
    ולהישאר איתה בבית
    אלא חייבת למצוא עבודה
    שבטח בקושי תכסה את המעון ועוד קצת
    עצוב לי שהעולם הזה מעוות את הדברים הכי בסיסיים
    שאמא שנשארת בבית עם הילד שלה גוררת מבטים תמהים
    וצריכה להתנצל עכשיו

    וכואב לי כל כך שהנסיכה הקטנה שלי חולה
    ובמקום להיות איתה ולפנק אותה
    אני צריכה מחר ב7 בבוקר ללכת ללימודים
    כי חייבים ללמוד.
    ולא משנה שאמא שלי תהיה איתה
    כי אני רוצה להיות איתה. אני צריכה להיות איתה
    זאת דרך העולם.
    והלב נשבר

8 תגובות
עמוד 1
  • אני כל כך מבינה אותך.
    זה באמת קורע את הלב, שלא נדבר על המצפון שיש לי בכל פעם שאמא שלי או אמא של בעלי שומרות עליה כשהיא חולה.
    אני מנחמת את עצמי בזה שלפחות בשנים הראשונות היא לא תזכור את זה ובשנים הבאות אני אוכל לחוות איתה מלא חוויות יחד שאולי לא יפצו אבל לפחות ישאירו לה זיכרון של כיף ושל חיבור איתי.
  • ממש מבינה אותכן
    אני גם באותה סירה....התקופה של החגים
    הייתה זוועה עד שהקטנה התרגלה למטפלת
    אז הגיע חג וכמה ימים היא שכחה

    ]

  • באותה סירה :/



  • ממש באותה סירה.
    נראה לי זו נושאת מטוסים...

    כל כך חבל שאנחנו צריכות להיקרע בשביל כמעט אפס כסף, ולהוציא את הילדים מהבית.... לכל השעות האלו....

    באסה



  • אני כ"כ מבינה אותך,
    זה פשוט אבסורד מה שקורה בארץ.

    כשאני מספרת לחברים שלי כאן בארה"ב,
    שבישראל כל המעונים מלאים בילדים מגיל 3 חודשים,
    שהאמהות חוזרות לעבוד אחרי 14 שבועות עבור שכר שבקושי מכסה את עלות המעון,
    שאנחנו תלויים בהורים שלנו שיעזרו,
    שאחרת נהיה בכלל אבודים...
    הם לא מאמינים.

    כאן, זו הנורמה לאמא להישאר שנה בבית לפחות אחרי לידה.
    כשאמרתי בעבודה שאני אחזור לעבוד שבוע אחרי הלידה,
    הם כמעט התעלפו, סירבו להאמין...
    כשסיפרתי להם שאני רואה את הילדים שלי במשך שעה אחת בבוקר,
    ועכשיו בכלל גם אני לנו סופי שבוע יחד כי אני לומדת...
    הם נשארו פעורי פה.

    אבל כמו שאמרו הבנות האחרות,
    זו תקופה שתחלוף, ובע"ה כשהילדה שלך תהיה גדולה יותר,
    ותצטרך את אמא שלה... תהיי שם בשבילה.

    הזמן שלנו יחד נחשב,
    לא לחושב על הזמן בנפרד. זה המוטו שלי.
  • ממש לא קל
    אני אישית לא אחזור לפני שתגמר חצי שנה גם אם יתהפך העולם
    ואני מתכוונת למשוך כמה שיותר קרוב לשנה
    מכינה כבר את בעלי...

    כל אחת והשיקולים שלה
    אבל בסדר העדיפויות שלי זה כל כך גבוה, יחד עם הנקה ועוד כמה דברים שמשמעותיים עבורי ואני מתכוונת להילחם עליהם ולא לוותר.
    ובכוונה גם חיכיתי לסוף התואר השני ולא באמצע שלו
    לתקופה שתאפשר לי יותר מרווח נשימה

    אם הילדים עם סבתא זו ברכה של ממש....
  • צוף חיבוק
    כפי שאת יודעת
    אני מבינה אותך. טוב מדי.

    שולחת ים חיבוקים
    וים חיזוקים

  • יו צופיה, במקרה נכנסתי עכשיו ופתאום ראיתי את הודעתך.. התגעגענו ;)
    אכן קשה.. גם אני אוכלת את עצמי שאשה זרה מגדלת את הילדה שלי רוב שעות הערות שלה. וכשאני חוזרת אני שפוכה מכל היום וצריכה לגייס את מעט הכוחות שנותרו כדי להיות כמה שיותר איתה. מעודדת את עצמי שעכשיו עובדים קשה כדי שאחר כך יהיה נוח יותר (גם אני לומדת)
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה