שלום רב,
אני בהריון שני. במהלך ההריון הזה ביצעתי בדיקת מי שפיר.
מאחר וידעתי שלא אוכל להיות ליד ביתי לאחר בדיקת מי שפיר תכננתי לצאת מהבית ליומיים.
רצה הגורל ויומיים לפני המי שפיר בעלי והילדה נהיו חולים בשפעת. בלית ברירה יצאתי מהבית לתקופה של 4 ימים ושהיתי אצל ההורים שלי. במהלך פרק הזמן הזה הבת שלי בת שנה ועשר הייתה בטיפולו המסור של אבא שלה ולא ראתה אותי.
מאז עבר חודש. ואנחנו כעת חודש לפני מועד הלידה המתוכנן. אני מרגישה שהבת שלי נצמדת אליי מאוד.
אני לא יודעת אם זה בגלל חרדת נטישה שפיתחה בגלל שעזבתי אותה ל-4 ימים או בגלל שהיא חוששת מהתינוק החדש שצפוי להכנס למשפחה בעוד מספר שבועות.
אתן דוגמה שאולי תבהיר טיפה את העניין. אתמול נכנסתי לאסוף אותה מהגן. בסוף היום תמיד הילדים משחקים בחוץ כשהדלת בין החוץ לפנים סגורה (מדובר על דלת עם מעין זכוכית חצי שקופה, אפשר לראות צליליות דרך הזכוכית אבל לא יותר מזה).
עליתי לקומה למעלה להביא את התיק שלה. כשחזרתי למטה בתי עמדה צמודה לדלת כניסה לחצר בוכה בכי תמרורים.
רעיונות איך אפשר לעזור לה יתקבלו בברכה, ולהפחית את רמת ההצמדות והחרדה שלה.
תודה מראש,
אורית
