אחרי לידה- זקוקה לעידוד חיבוק ועצות - הריון ולידה

היי מותק, קודם כל מזל טוב ובשעה טובה!!!
לכבי הבטן- אני יודעת שאחרי קיסרי ההחלמה מאוד קשה, הרבה יותר מלידה רגילה
אם במצב רגיל לוקח לגוף בערך חודשיים עד שהוא מתחיל לחזור לעצמו אז בניתוח קיסרי זה לוקח יותר זמן
חייבת לזכור שהגוף עבר תהליך של טראומה וצריך לתת לו את הזמן שלו!
לבינתיים תתרכזי במה שבאמת משנה וחשוב- המלאכים הקטנים בבית!!

אם הבייבי הקטן עבר את הבדיקות בבית החולים/ סימן שהכל בסדר- הסירי דאגה מליבך!

לגבי ההחלמה והילדה שבבית/ הלוואי והייתה לי תשובה או פתרון בשבילך, אכן זה קשה!
אולי יש בן/ בת משפחה שיכולים לבוא לכמה שעות אחר הצהריים לעזרה, זה כאן קשה!
אל תתביישי לבקש עזרה מהסביבה!!

ועצה כללית- תשתדלי להירגע, וכשבאמתחתם באמת צריך- תפרקי!!
אל תשמרי כלום בפנים, לא בריא לא בשבילך ולא בשביל הילדים הקטנים שבבית שמרגישים הכל
חשוב שתשמרי על בריאות גם דל הגוף וגם של הנפש שלך, כרגע את במצב מאוד רגיש ואמוציונלי וזה בסדר ולגיטימי וחשוב שתדעי גם איך להתמודד ולעבור את התקופה הזו...

מאחלת לך בהצלחה!!

היייי מאמוש :)

גם אני עברתי קיסרי חירום , לא נעים בכלל .
הבטן חוזרת לעצמה .. תני לעצמך להחלים את רק חודש אחרי .

ההתאוששות אכן מאד קשה לא נעימה .
בנוגע לבכי ..זה ההורמונים מאמי ,
גם אני חוויתי שהייתי בוכה סתם כך משום כלום.

בנוגע לבייבי הקטן , אל תדאגי הכל יסתדר ,
אם הוא עבר את הבדיקת שמיעה בביה"ח אין מצב שפתאום יצוץ משהו
למה טוענים כך ? קיבל אנטיביוטיקה שגורמת לעניין הזה ?

ובנוגע לילדה ..
מאד קשה נכון , אבל אין לך ברירה מאמי .. את חייבת לחפש מישהו שיעזור לך .
יש לך תפרים חיצוניים ותפרים פנימיים , הם חייבים להחלים ולהסגר כראוי .

אני זוכרת שכבר שבוע אחרי תפקדתי כמו שצריך אבל כל אחת שונה מהאחרת.

ועצות..אין לי כלכך רק לתמוך בך ולהגיד לך שהכל יסתדר חטובה .
ועניין השמיעה של הבייבי הקטן זה סתם הלחצה ולא יותר שהמשך ההתאוששות שלך תהיה קלה בובה.

ושיהיה לך בהצלחה בכל !!!!
קבלי את עצתה שלשני 101.

בהצלחה בהצלחה בהצלחה

הייי..
אני יכולה לשלוח לך הרבה חיבוקים ועידוד....
לגבי הבטן הכל הכל חוזר למקום ונעלם!! קצת סבלנות אני זוכרת בלידה של הבת שלי היא היתה טבעית וההתאוששות היתה קשה מאוד כל הזמן בכיתי כאב לי כל מקום וזה היה נראה גהינום..
והיום אני לא יכולה לחכות לידה כברררררר!!
לגבי הבדיקה תאמיני לי שאני ילדתי מה לא אמרו לי, שיכול להיות תסמונת דאון ויכול להיות נגיף.. נלחצתי בצורה מטורפת היה קשה לי לחיות עד התוצאות של הבדיקות וברוך השם הכל התברר כלא נכון, מזה רק למדתי שהלשון של הרופאים מאוד קלה והם לא חושבים על ההשלכות של המילים שלהם למרות שבסופו של דבר זו חובתם.
לעניינך אם הבדיקה יצאה תקינה אז ברוך השם הכל בסדר!!
באיזה איזור את גרה??

היי מירי ושני,
קודם כל תודה על התשובות שלכן.
כמו שכתבתי היה לי הריון מסובך. בדיעבד אם תשאלו אותי היו שם הרבה בדיקות מיותרות שרק הביאו להמון לחץ וסטרס מיותר.
בין יתר הבדיקות שעשו לי במהלך ההריון הייתה גם בדיקת דם שהצביעה על כך שנדבקתי הדבקות ראשונית ב-CMV
בין שאר הדברים ש-CMV יכול לגרום לעובר גם לקויות שמיעה (וזה למעשה הדבר היחיד שלא ניתן לשלילה ע"י אולטראסאונד)....
בגלל הבדיקה הזו עברתי מי שפיר בשבוע 32 של ההריון ואז גילינו שהמחלה לא עברה לעובר דרך השיליה (אגב, לפי הסטיסטיקה ב-60%-70% המחלה בכלל לא עוברת לעובר אז למה להלחיץ את ההריונית - כסת"ח של הרופאים)
לאחר הלידה הבן שלי עבר בדיקת רוק כדי לוודא שהוא לא נדבק. הבדיקה חזרה תקינה
והצביע על כך שהוא אכן לא נדבק.
עכשיו זה רק הפחדים שלי בעקבות כל מה שהיה בהריון וכרגע בגלל שהוא עדיין לא שולט בתנועות הראש קשה לי לדעת אם הוא באמת שומע או שלא...

לגבי עזרה לא יודעת מה יהיה. אין לי קרובי משפחה שיכולים לעזור.
ביינתים אני נמנעת מלהרים אותה. השאלה עד מתי להמנע מכך.
בסך הכל שישה שבועות מסתיימים ביום חמישי בעוד שבועיים.
לשבוע הבא מצאתי עזרה.
ואני מקווה שבשבוע השישי והאחרון אני כבר אוכל להרים אותה.
שלא תטעו אני משתדלת לצאת מדי יום מהבית אם זה לסידורים או סתם לנשום אויר.
אומנם קשה לי וקצת כואב לי אבל אני יודעת שאני חייבת לחזור לשגרה.
ויחד עם זאת מפעם לפעם גל של הורמונים מציף אותי ואז אני פשוט קורסת לתוך בכי אין סופי....
מקווה שאחרי ה-6 שבועות גם ההורמונים יתצייבו סוף-סוף.
אורית

היי לירון,
תודה על החיבוקים והעידוד.
אני מסכימה איתך. אצל הרופאים הכל עניין של כסת"ח (למדתי את זה על בשרי בהריון ובלידה הזו).
אני גרה בפ"ת.
אורית

הבנתי.. איפה בעלך בתמונה?? שישתדל לעזור יותר..
אני מהדרום אז אם היית באיזור בשמחה היתי עוזרת..

בעלי עוזר הוא זה שלוקח את הילדה כל בוקר לגן.
הבעיה היא בחזור ובדיוק לשעה- שעתיים עד שבעלי מגיע מהעבודה....

אחרי זמן ההתאוששות נראלי שכבר אפשר לנסות להרים ,
אם את מרגישה לחץ בצלקת או בבטן אז להוריד ישר ..

ושתהיה בריאה הילדה שלך היא כבר גדולה חחח אפשר לשחק על הרצפה ואת על הספה
או דברים כאלה .

בהצלחה רבה מאמי :)

לא יכולה אולי לעזור בעצות....אבל כן לשלוח חיבוקים
ולבכות עוזררררר
אני הייתי בוכה במקלחת בהתחלה
עזר מאוד - משחרר ומרגיע

ראשית כל מזל טוב!!!
אני כ"כ מזדהה איתך. גם אני את הלידה האחרונה עברתי בקיסרי דחוף. לפני שלושה וחצי חודשים.
לא הבנתי איך אוכל להסתדר אי פעם גם אחרי שישה שבועות..
היו לי הרבה פרצי בכי וכאבים מהניתוח. הרגשתי ממש זוועה ורק רציתי לחזור בזמן.
אבל אני חייבת לעודד אותך ולומר לך שזה זמני. ואת הקושי הגדול את כבר ממש עוברת. את תראי שכל שבוע את תרגישי הרבה יותר טוב ותתחזקי.
את חייבת להוריד לחץ ולא להתאמץ. אסור לשחק בזה כי יש לך שם צלקת חיצונית ופנימית.
אל תתביישי להעזר בכל אחד שמציע את עזרתו. ותקחי עזרה כמה שאפשר.

בינתיים תרגישי טוב ומה שחשוב בסוף זה שיש לך אוצר מהמם ששווה את הכל.
עכשיו קצת קשה אבל אחכ רק תרצי לנשנש אותו כל הזמן.