באתי לקבל תמיכה וכמובן גם לתת בחזרה!!
יש לי עוד שבוע לנסות להתעלם מכל כאב או התכווצות שאולי אומרים שהעוברים שלי השתרשו ואולי אומרים שלא.. ממש קשה לא לחפש סימנים ופשוט לחכות שהזמן (שזז ממש לאט דווקא עכשיו) כבר יעבור.
אני לבד בתהליך... אמנם עם משפחה תומכת וחברים מעורבים אבל מרגישה רוב הזמן לבד. הם לא עסוקים בלספור איתי את הדקות וגם לא תמיד לגמרי מבינים את השפעת ההורמונים. כשאני לא מצליחה להפסיק לבכות מאיזו פרסומת בטלוויזיה ואז נכנסת ללופ של מחשבות על העתיד והפחד משתלט.
אשמח לחיבוק ועצות לשבוע האיטי הזה (מעסיקה את עצמי בכל דרך אפשרית אבל זה הרי לא באמת עוזר).
תודה מראש
