ד"ר הלל וקסלר מסביר כי האמצעים תרופתיים העומדים לרשות המטפלים קשורים ל-2 חומרים מרכזיים:
ציטוטק - ממשפחת הפרוסטגלנדינים, אשר כמות מזערית הניטלת או דרך הפה או דרך הנרתיק, מתחילה תהליך התכווצויות של הרחם, קרי צירים, והיולדת נכנסת לתהליך של המשך בלידה טבעי. השימוש בציטוטק נעשה בעיקר כאשר התנאים המיילדותיים רחוקים מלידה טבעית (בישופ סקור פחות מ-3). הטיפול עשוי להיות ממושך ולהתפרש על מספר ימים. "ישנם פרוטוקולים מאוד קשוחים לביצועו תוך כדי ניטור הרחם והעובר. תוצאות השימוש באמצעי זה סבירות ביותר", מסביר ד"ר הלל וקסלר.
אוקסיטוצין (פיטוצין) - האמצעי הנוסף בהזלפת האוקסיטוצין לתוך וריד היולדת, ממינון התחלתי נמוך אשר הולך וגובר עד השריית צירים. שיטה זו יעילה יותר כאשר תעלת הלידה מוכנה יותר ללידה (בישופ סקור מעל 5).
בשתי השיטות האלו משתמשים בשגרה במסגרת חדרי הלידה ובמחלקות להריון בעל סיכון גבוה. מקדם הבטיחות שלהם טוב והתוצאות טובות מאוד.
קיימת דעה רווחת כי שימוש בפיטוצין מהווה מקור לכאבים חזקים הרבה יותר מכאבים של צירים טבעיים. "מניסיון רב אין הדבר כך, הצירים, כואבים וזהים עם פיטוצין או בלי פיטוצין. המקור לדעה הוא שממצב של היעדר כאב כלשהו, עם הזלפת הפיטוצין או נטילת הציטוטק מתחילים כאבים בתדירות צפופה, הנתפסים אצל היולדת ככואבים יותר מאשר לידה רגילה", מציין דוקטור הלל וקסלר בכתבה באתר NRG:
http://www.nrg.co.il/online/48/ART2/738/440.html