"את תהיי שמנה אחרי ההיריון" - הריון ולידה

צהריים טובים,
שמי ליטל בת 27 עוד שבוע,חדשה כאן,עברתי היריון ראשון לפני חודשיים וחצי וילדתי את הבייבי החמוד שלי

אני רוצה לשתף אותכם קצת בכמה דברים
אני ספורטאית,ממש מגיל קטן,אוהבת להתאמן במכון כושר ובעיקר אוהבת לעסוק בריצה,אני מתחרה קבועה בתחרות ריצה כאן בארץ,ויצא לי אפילו יצא לי 4 פעמים לטוס לחו"ל ולהשתתף בתחרויות ריצה בינלאומיות של נשים,ואפילו יצא לי לזכות פעם אחת במקום השלישי(ולקבל מענק יפה של 6,000 דולר

הריצה אצלי הייתה כתחביב,אחרי הצבא הלכתי לקורס מדריכות כושר והייתי מדריכה במשך שנה,עד שחברה טובה שלי שהיא גם אצנית והמאמן שלה שכנעו אותי להפוך לאצנית מקצועית ולהשתתף בתחרויות,אפשר להגיד שאני כבר 4 שנים בתחום
אני נשואה מגיל צעיר יחסית,גיל 22,אני ובעלי רצינו להיכנס להיריון כבר כמה שנים לפני כן,אבל היה לחץ מאוד גדול מצד המאמן שלי,החברים שלי לריצה וגם באופן מפתיע אמא שלי,שהייתה בעצמה ספורטאית בעבר וכולם רצו שאני אתמקד בריצה ובקריירה ואדחה את הלידה לסביבות גיל ה30,בעיקר בגלל הטענה והסטיגמה - שאני ההוכחה שהסטיגמה הזאת לא נכונה - שלוקח הרבה זמן אחרי לידה לחזור לכושר ולהגיע למשקל התקין והנכון לספורטאיות.
את האמת יש בזה משהו נכון,כי העניין זה לא רק להרזות במהירות,אלא גם להחזיר את שרירי הגוף והבטן למצבם הקודם,ולהפוך את השומן הנצבר למסת שריר וזה דבר שלוקח די הרבה זמן,כאילו להתחיל את הכל מחדש.
הדעה שלי אז?הייתה שהם צודקים,את האמת גם קצת פחדתי כי אני החזקתי מאוד מהדעה של המאמן שלי וראיתי בו ממש כמו אבא שני,וגם כי כשהייתי בת 24-25 באמת לא בער לי ילדים והעדפתי להתמקד בקריירה.
בעלי לא היה מרוצה,ואני מבינה אותו,גם הייתי נעלמת לו כמה פעמים לחו"ל ולכמה ימים של תחרויות,וגם אחרי כמה שנות נישואים אני חושבת שבאמת יש צורך בילד,שהנישואים לא יתפרקו
הנישואים עם בעלי היה הדבר הכי חשוב לי,והבנתי שהוא צודק.ככל שהשנים עברו נהפכתי לאצנית טובה,הזכייה בתחרות בחו"ל הייתה ממש חודש לפני שהחלטתי להיכנס להיריון,אפשר להגיד ש"בשיא" שלי החלטתי להיכנס להיריון,ואני מאוד מרוצה מזה
לצערי התאכזבתי מאוד מהמאמן שלי שהיה נגדי ואמר שמבחינתו אני לא אחזור למה שהייתי והתווכחתי איתו המון.
נתתי לגוף לנוח חודש ואז בהמלצת הרופא לחזור בהדרגה לאימונים.כבר חודש וחצי שאני מתאמנת,הצלחתי להרזות עוד 17 קילו ולחזור למשקל של 52 ק"ג,כשעכשיו אני בעיצומם של עוד שבועיים אינטנסיביים להעלאת מסת שריר ושרירי בטן,כמובן בליווי של הרופא שלי,כשהמטרה היא לעלות עוד 4-5 קילו ולהגיע למשקל הקודם שהיה לי לפני ההיריון, 58 קילו.
השתתפתי במירוץ תל אביב שנערך ביום שישי,מירוץ ראשון שלי מאז הלידה,רצתי בצמוד לבן זוגי והרגשתי מעולה,ממש הרגשתי כמו פעם ובכלל לא שמתי לב שאני אחרי היריון.
היה לי חשוב מאוד לפתוח את הנושא הזה,גם בשביל להפריח את הסטיגמה הזאת שלוקח הרבה זמן להחזיר את הגוף למצבו התקין,וגם אם יש כאן נשים שמתעניינות בספורט,שלא צריכות לפחד ללדת בגיל מוקדם.הרבה חברות שלי מהתחום גם נשואות בלי ילדים,בעיקר בגלל הפחד הזה שהגוף לא יכול לחזור למה שהוא היה.

אני אשמח קצת להשוויץ בגוף שלי ולעלות כמה תמונות,אם התמונות חשופות מדי ומפריעות למישהי כאן אני אוריד.
הנה תמונה של הגוף שלי אחרי חודש של היריון ותחילת האימונים,אפשר להתייחס לזה כתמונה של לפני ואחרי חודש וחצי
http://www.interload.co.il/upload/2694057.jpg

http://www.interload.co.il/upload/1841313.jpg

אני רוצה גם לשתף אותכם בתמונת בטן משבוע 18 של ההיריון,זה היה שבוע מאוד חשוב בשבילי כי בשבוע הזה גיליתי שיש לי בן בבטן :)

http://www.interload.co.il/upload/3248622.jpg
והנה תמונה שלי לפני ההיריון - לצורת גוף הזאת אני שואפת להגיע,בתקווה שזה יקרה מהר!!
http://www.interload.co.il/upload/9317182.jpg

אז שמחתי לכתוב,אני אתחיל להיות פעילה בפורום בזמן הפנוי שלי
אשמח לתמיכה,אם יש כאן מישהי שמחשיבה את עצמה ספורטאית זה יהיה לי לעונג לשמוע את סיפור ההיריון שלה והאם האנשים מהתחום תמכו בה או לא
אשמח לתגובות בונות גם על הגוף שלי

יום טוב לכולן