לא מעכלת את ההריון הזה - הריון ולידה

אני מרגישה שכאילו אני כתבתי את זה. זה לא ממש מדוייק כמו אצלי אבל מאד דומה.
אני בתחילת הריון שלישי שלא היה מתתוכנן. ואני מפוחדת מאד, בוכה המון ומרגישה ממש רע.
גם ככה קשה לי עם 2 הקטנים ואין לי עזרה מהבעל ואני יודעת שאני אקרוס.
מחשבות על הפסקת הריון לא מפסיקות לרוץ לי בראש ואני מפחדת מאד שאני אתחרט אם אני אעשה את זה אבל תינוק לא מתאים לי כרגע. רק עכשיו התחלתי לחיות ולתכנן דברים עבורי!!!
אני בחרדות קשות ומבינה לליבך!

איך אתן מסוגלות לחשוב על דבר כזה
יש המון נשים שמשאלתן הגדולה זה להכנס להריון לא מובן לי קו המחשבה הזה
ובעניין העזרה עם הבעל זה בעיה שלכם כי בטח הרגלתם אותם לא לעשות כלום
מקווה ותכנס בכם הרגש האלוהי ותתפסו על עצמכן

הי שרון ויפעת,

אני אומנם ממש לא במקום שלכן אבל משיחות עם נשים יותר מבוגרות ממני עם כמה ילדים,אז אני יודעת שזו תופעה מאוד מוכרת.
דבר ראשון חשוב לי שתתנו לרגש הזה להיות, אין למה להרגיש רגשות אשם, אתן מתלבטות וזה ממש בסדר.
אני מציעה לפנות למטפל או מטפלת שיעזרו לכן לעבור את השלב הזה ולקחת החלטה ממקום שלם.
אני יכולה להמליץ על טאריקה קטן (ניתן למצוא בקלות באנטרנט- טאריקה אימון לשינוי) היא עובדת בתל אביב. היא מאוד מועילה ומספר קטן של פגישות יעשה לכן סדר מצוין בראש.

המון בשורות טובות :)
ורד.

בנות מוכנה להתחלף איתכן בשניה אך תעשו את.סה

הי שרון ויפעת,

התחושות שנלוות להיריון לא תמיד חיוביות (פשוט קשה להגיד אותן לעצמנו ולאחרים בגלל התגובות מסביב).. אני חושבת שאתן אמיצות מאד שאתן חולקות את הרגשות האלה. יש הבדלים בין נשים ויש הבדלים אצל אותה אישה בין הריונות. שתיכן כבר עברתן שתי לידות ויודעות שהחוויה יכולה להיות שונה ושהילדים שונים זה מזה - גם אם אנחנו אוהבות את כולם. מאד מובנית לי המחשבה על זה שסוף סוף יותר קל עם הילדים אז לחזור לתלות של ילד בך ולטיטולים ולהנקה (אם מניקה) זה קשה, או על העומס שיהיה להתנהל עם שלושה - מתוכנן או לא..
אני מרגישה מהכתיבה של שתיכן, כל אחת בדרכה, שמבחינה רגשית בעיקר קשה לכן ומאד חשוב לחפש תמיכה. בפורומים, חברה טובה, קבוצות או עזרה פורמלית כמו טיפול. במקום בטוח תוכלו להבין למה כל כך קשה ומה המשמעות של ההיריון הזה הספציפי, או למה דווקא עכשיו קשה יותר (משהו בעבודה או בזוגיות למשל) ואולי מבחינתכן משפחה עם שני ילדים זה מספיק.. בנוסף, הגוף עובר טלטלה והתחושות הגופניות בשליש ראשון לא עוזרות.....

אתן אמיצות מספיק לנפץ את המיתוס שהיריון ולידה זה רק טוב. אני מצטרפת אליכן. וחושבת שבכל החלטה שתעשו - כדאי למצוא את המקום המתאים לעבד את המחשבות והרגשות שנלוות אליה.

תחזיקו מעמד
עפרי

תודה לכל המגיבות. והמון תודה על ההבנה... ההריון שלי נפל לבד בשבוע 12, הרגשות הם מעורבים. עצבות על ההריון שאבד וגם מעט הקלה, כנראה שזה באמת לא היה הזמן הנכון בשבילי...
לבנות שכתבו שהיו מתחלפות איתי וכו- אני כה מבינה, מצד שני ההריון שלי לא תלוי בשלכן או להפך.
בכל מקרה היה נעים לשמוע שאני לא לבד ושתחושתיי לא מוזרות אלא נורמטיביות, זה עודד אותי ברגעים קשים.
בהצלחה לכן כולם

שרון יקרה,
אני מאחלת לך שתחזרי לעצמך במהרה ?????? ושאם תרצי ויהיה היריון נוסף, הוא יהיה נעים וקל. ואם יהיה שוב לא פשוט - שתמיד תדעי למצוא לך תמיכה מתאימה. שנה טובה וחג שמח ??
עפרי

כל הפרחים ששלחתי הפכו לסימני שאלה.......