היי לך! אני אישית דתייה, ויש את הרבנית ימימה שאומרת, שכדי לקבל "ניסים" צריך קרקע שמחה . מסופר על רב שראה אישה במשך עשר שנים בוכה, ועצובה- שאל אותה למה את עצובה? אמרה כי אין לה ילדים. הוא ענה לה - אין לך ילדים כי את עצובה.
כמובן שיש מסר לסיפור וזה לא סתם סיפור קשה.
דבר ראשון, את רק בת 30 :) יש לך לפחות עוד 12 שנים מלאות להביא ילדים בעז"ה :)
אני גם מנסה להיכנס להיריון, לקבל כל חודש זה קשה, כי זה כל כך לא בשליטה שלנו.
מתוך 3 מיליון זרעים רק 100 מצליחים להגיע לאזור הביצית. זה ממש נס אמיתי כניסה להיריון.
נכון- יכול להיות שאת רואה מסביבך דווקא את כולן היריונות או יולדות.
אבל מתוך הקושי שלך- את חייבת לגדול!. דווקא במקום שקשה לך, שהקב"ה רואה שאת כלכך מנסה להיכנס להיריון- ועוזרת לחברה שלך שילדה \(תנסי להסביר לה את הקושי שלך - היא חברה שלך, היא גם צריכה אותך.) וכנ"ל על השאר. את לא אגואיסטית- את בן אדם.
יכול להיות שמתוך זה שתעזרי לחבברות שלך וכ'ו תצא לך תפילה אמיתית מהלב.
את חייבת להאמין את שומעת? אני לא יודעת אם דתיה או לא, ואין קשר, אבל את באמת חייבת להרים את עצמך לתפוס את עצמך ביידים ולהגיד שזה יקרה. אם זה דורש ממך כל יום לעמוד מול המראה ולהגיד אני בהירון, אני נכנסת להיריון!. אל תישברי, בשבילך אני אומרת! אל תישברי, לא עכשיו! אל תוותרי על החלום שלך! תאמיני תאמיני תאמיני.
בעז"ה יהיה לך ילדים וגם להם יהו קשיים בחיים- ואת בתור אמא שלהם תצטרכי ללמד אותם לא ליפול! ולא להישבר!.
כי זה הכי קל ליפול ליצר הרע שאומר לנו שלנו זה לא יקרה, שכולם נכנסות להריון ורק את לא.
זה פשוט לא נכון! את תיכנסי להיריון! ועוד חודשיים בעז"ה תכתבי פה על תסמיני ההריון שלך.
תרימי את עצמך! תחייכי! תאמיני מכל הלב שאוטוטו את נפקדת!.
תעשי דברים שיגרמו לך להרגיש יותר טווב - תאכלי בריא- תשתי הרבה מים, תעשי ספורט קצת.
תקראי ספרים שאת אוהבת, תשמעי מוזיקה שאת אוהבת, תרקדי.
תעסיקי את עצמך בדברים שטובים לך.
רק אל אל תתני לליאוש להישתלט עליך, תהיי חזקה ותנצחי אותו!