שקועה בבאסה...כבר מרימה ידיים - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • שלום. בת 30. מנסה כבר 10 חודשים.
    מחזור סדיר מדוייק על היום. בודקת ביוץ לפי חום גוף..מצליחה למצוא ביוץ ומנסה בזמן הביוץ כבר 8 חודשים בערך. (בהתחלה ניסיתי בלי בדיקה, עוד שהייתי אופטימית שזה יקרה צ'יק צ'ק).

    מה אני אגיד....כבר ממש מיואשת. לא מצליחה לשמוע על הריון אצל אחרות ובטח שלא על לידות. מרגישה אגואיסטית אבל ממש לא אכפת לי. התרחקתי מאוד משתי חברות הכי טובות שלי אחת ילדה לא מזמן והשנייה צריכה ללדת בימים הקרובים...והאמת? לא מרגישה שאכפת לי בכלל איך הן מרגישות ומה איתן. העיקר לא לדעת, לא לשמוע, לא להתעניין. לא מצליחה לשמוח בשביל אף אחת. לא רוצה בכלל לדבר איתן ובטח שלא לדעת מה שלום הילד שלהן. מרגישה בתוך בור שחור ומגעיל אבל לא יוצאת מההרגשה הזו.

    בעלי אופטימי שמח מאמין שזה קרב ובא....אני לא. אין לי עם מי לדבר כי אף אחד בסביבה שלי לא במצבי וממש לא לי לדבר עם מי שכן הולך לה. צריכה תמיכה נפשית...סיפורים אופטימיים. נמאס......
3 תגובות
עמוד 1
  • קחי את הדברים פחות קשה, על תחשבי על זה כל היום.
    ברגע שתשחררי הכל ילך טוב יותר
  • היי. אני גם במצבך ואנחנו בערך באותו גיל.
    אני יודעת שזה נשמע קלישאה וגם אני מנסה לומר לעצמי כל הזמן שזה לא, אבל לחץ ומצב נפשי באמת מאוד משפיעים על הסיכויים שלנו. אני באופן אישי עובדת מאוד חזק על לא לנסות לקשר כל מיני דברים להיריון בזמן שבין הביוץ לתחילת המחזור ואומרת לעצמי שכשזה צריך לקרות, זה יקרה. מקווה עבור שתינו שזה יקרה בקרוב :-)
  • היי לך! אני אישית דתייה, ויש את הרבנית ימימה שאומרת, שכדי לקבל "ניסים" צריך קרקע שמחה . מסופר על רב שראה אישה במשך עשר שנים בוכה, ועצובה- שאל אותה למה את עצובה? אמרה כי אין לה ילדים. הוא ענה לה - אין לך ילדים כי את עצובה.
    כמובן שיש מסר לסיפור וזה לא סתם סיפור קשה.
    דבר ראשון, את רק בת 30 :) יש לך לפחות עוד 12 שנים מלאות להביא ילדים בעז"ה :)
    אני גם מנסה להיכנס להיריון, לקבל כל חודש זה קשה, כי זה כל כך לא בשליטה שלנו.
    מתוך 3 מיליון זרעים רק 100 מצליחים להגיע לאזור הביצית. זה ממש נס אמיתי כניסה להיריון.
    נכון- יכול להיות שאת רואה מסביבך דווקא את כולן היריונות או יולדות.
    אבל מתוך הקושי שלך- את חייבת לגדול!. דווקא במקום שקשה לך, שהקב"ה רואה שאת כלכך מנסה להיכנס להיריון- ועוזרת לחברה שלך שילדה \(תנסי להסביר לה את הקושי שלך - היא חברה שלך, היא גם צריכה אותך.) וכנ"ל על השאר. את לא אגואיסטית- את בן אדם.
    יכול להיות שמתוך זה שתעזרי לחבברות שלך וכ'ו תצא לך תפילה אמיתית מהלב.
    את חייבת להאמין את שומעת? אני לא יודעת אם דתיה או לא, ואין קשר, אבל את באמת חייבת להרים את עצמך לתפוס את עצמך ביידים ולהגיד שזה יקרה. אם זה דורש ממך כל יום לעמוד מול המראה ולהגיד אני בהירון, אני נכנסת להיריון!. אל תישברי, בשבילך אני אומרת! אל תישברי, לא עכשיו! אל תוותרי על החלום שלך! תאמיני תאמיני תאמיני.
    בעז"ה יהיה לך ילדים וגם להם יהו קשיים בחיים- ואת בתור אמא שלהם תצטרכי ללמד אותם לא ליפול! ולא להישבר!.
    כי זה הכי קל ליפול ליצר הרע שאומר לנו שלנו זה לא יקרה, שכולם נכנסות להריון ורק את לא.
    זה פשוט לא נכון! את תיכנסי להיריון! ועוד חודשיים בעז"ה תכתבי פה על תסמיני ההריון שלך.
    תרימי את עצמך! תחייכי! תאמיני מכל הלב שאוטוטו את נפקדת!.
    תעשי דברים שיגרמו לך להרגיש יותר טווב - תאכלי בריא- תשתי הרבה מים, תעשי ספורט קצת.
    תקראי ספרים שאת אוהבת, תשמעי מוזיקה שאת אוהבת, תרקדי.
    תעסיקי את עצמך בדברים שטובים לך.
    רק אל אל תתני לליאוש להישתלט עליך, תהיי חזקה ותנצחי אותו!
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה