בן זוגי הכניס את אמא שלו לחדר לידה - הריון ולידה

הי
רוצה לפרוק קצת ולשתף בחוויית הלידה האישית שלי....
ביקשתי שבחדר לידה תלווה אותנו אחותי. אני הייתי שם בשבילה, היא החברה הכי טובה שלי, עברה 2 לידות ורציתי שיהיה עוד מישהו שלא אשאר לבד אם בן זוגי ירצה להתאוורר או משהו.
היתה לידה קשה מעל 24 שעות עם זירוז פיטוצין - כאבי תופת, התגברתי גם על התקררות, כמעט לידת ואקום. בקיצור לידה קשה...
סופסוף, נולד הקטנצ'יק ובזמן שתופרים-מנקים אותי, בן זוגי החליט להכניס את אמא שלו, שחיכתה בחוץ, לתמונה - בלי לשאול אותי.
כעסתי עליו מאד ומה שהכי מאכזב אותי, זה שהוא עדיין לא מבין מה לא בסדר... לא מתנצל. לא מביע חרטה.
טוען שמבין ובאותה נשימה סותר את עצמו.
ההצדקה שלו היא שאמא שלו חיכתה לנכד ממנו 40 שנה.. נו אז...? היא יכלה לראות אותו אחר כך או למחרת.. אמא שלי ראתה אותו למחרת... ולא קרה כלום... 
נוצר מצב שהחזקתי אותו אולי דקה כי תפרו אותי והוא היה אצל אמא שלו מלא ואז כבר לקחו אותי למחלקה ואותו לתינוקיה ופתאום בגלל דימום חריג הכניסו אותי לניתוח חירום וראיתי אותו בסוף רק למחרת בצהריים. הייתי אמורה להיות איתו יותר זמן בחדר לידה.. להניק..
הוא הרס את כל חוויית הלידה.
הוא הכניס אותה ברגע שהייתי הכי פגיעה, חשופה... אחרי למעלה מ-24 שעות של כאבים.. עייפות ואפילו לא חשב לרגע לשאול אותי אם היא יכולה להיכנס כשאני במצב הזה. לא חשב שאני רוצה פרטיות.
עם כל הכבוד, אני חיכיתי לו 40 שנה.. אני הזרקתי הורמונים לבטן.. אני רצתי לבדיקות בלי סוף.. אני נשאתי אותו ברחמי 9 חודשים.
אני כל כך מאוכזבת ממנו.
הוא לא ראה אותי, לא שמע שביקשתי שתצא כי צריכים את החדר.
לאמא שלו יש איזה 20 תמונות עם הילד עטוף ונקי (כשבאחת נתנה לו למצוץ את האצבע שלה שזה הכי לא הגייני לתינוק בן כמה דקות...) ולי אין אפילו תמונה אחת כזו.
קשה לי להתנער מזה...