לאחר גרידה שבוע 18 עזרה - הריון ולידה

שלום. שמי נטלי.
אני חזרתי היום הביתה אחרי יומיים של סיוט וקושי . עברתי גרידה בשבוע 18 בבית חולים הדסה הר הצופים. העדפתי גרידה מאשר לידה שקטה כי נפשית לא הייתי עומדת בזה.
אחרי כל כך הרבה שנים שחיכיתי להריון הזה ועוד הכל קרה טבעי בלי טיפולים בגיל 43 (שנים שעברתי הרבה טיפולי ivf). זה היה כאילו נס....
אבל אז הנס הפך להלם,כי מגיעה הבשורה שאין אפשרות להמשיך את ההריון יותר וכל האושר נזרק לפח ובמקום בא עצב וסבל נפשי.
אני כמה שעות בבית ולא מצליחה להפסיק את הדמעות.
אני רוצה להיות לבד...לא מצליחה לשתף את הקרובים. מעין הרגשה שלא באמת מבינים ועדיף לבד ככה אני יכולה לבכות.
יש לי 2 ילדות גדולות שעוד מעט יחזרו הביתה ואצטרך לספר להן מה קרה...שאמא מפורקת ועצובה ורוצה רק לבכות.
איך עוברים את זה ?
איך מתמודדים?
זקוקה לעזרה, לעצה למשהו....

תודה מראש