טוב. אז נתחיל, לא משנה מה שמי או מה הסיפור שלי, יש לי חברה טובה שנמצאת כאן בפורום כבר הרבה זמן עוד מהתקופה של ההריון שלה וסיפרה לי הרבה עליכן בנות. יש לי בעיה רצינית ורציתי לשאול אתכן, היא לא יודעת על זה כך שאין מצב השיא עולה עליי כי היא בטוח תקרא את זה כאן...
יש לי הרפס באברי המין כבר שנים רבות, מתנה שהשאיר לי החבר הקודם שלי...מבלי לעדכן אותי. יש לי בבית תינוק קטנטן ומאז שהוא נולד התחלתי להתחרפן.
אני יודעת שזה נפוץ נורא נורא גם באברי המין וגם בשפתיים, וכל אדם שני ברחוב יש לו הרפס...ותמיד חייתי עם זה בשלום, יש התקף פעם בכמה זמן לכמה ימים ועובר.
מי שלא יודעת אז זה בדיוק אותו וירוס רק שמקום ההתפרצות שונה.
בכל מקרה, נכון שבהגדרה זה עובר רק ביחסי מין או במגע של עור בעור כמו בשפתיים, אבל אני נכנסתי להילוך גבוה ונראה לי שאני במצב אובססיבי.
אני מתנגבת במגבת אחת לכל הגוף ובמגבת אחרת למקום עם השלפוחיות (כשיש התקף) אם אני מורידה מים בשירותים שכמובן זה לפני שטיפת ידיים אז אני בלחץ שזיהמתי את הידית של האסלה...כל היום אני בסטרס איפה נגעתי כמה ולמה...
זה הרי נורא מדבק במגע בלבד, ככה אומרים, אבל נכנסתי בכל זאת קצת לאטרף.
אנא בנות צריכה את עזרתכן!! אני ממש בדיכאון!! זה גוזל לי שעות מהיום!! אני לא רוצה להיות ככה לפחות למען התינוק שלי. בסה"כ זה "כאילו" למענו...הפחד להדביק אותו...
מי שיש לה הרפס ולא משנה אם בשפתיים או באזור המפשעה, איך אתן מתמודדות עם זה??
באזור השפתיים נראה לי יותר מלחיץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה כל הזמן חשוף, ואם אתן בטעות מעבירות שם יד ולא ממש זוכרות ואז נוגעות בתינוק...אם היה לי בשפתיים הייתי רוחצת ידיים כל היום. למרות שגם זה מוגזם...או שלא?!
הרי לכל העולם יש בשפתיים (לרבים) ומגדלים תינוקות בריאים.
אנא ספרו לי איך אתן מתמודדות עם השלפוחית כשהיא יוצאת, כמובן בהקשר של התינוקות...
תודה תודה. ואנא, אם יש מישהי שמתביישת אז אני מאוד אשמח אם היא תפתח שם משתמש חדש רק בשביל לענות לי...אני ממש ממש במצוקה ואין לי את מי לשתף...