משמעות המילה "אימא" - הריון ולידה

תסלחו לי אבל זה לא יהיה סיפור לידה רגיל, זה יהיה ארוך ואני אבין את זאת שתפרוש באמצע...

הסיפור שלי מתחיל ביום ראשון ה-19/8/07 בערך בשעה 17:00. צעדים מהוססים וכאובים במחלקת יולדות, סחרחורת קלה של אפידורל שחולף (ולא בפעם הראשונה) ומנגינה אחת ברורה וחזקה שמתנגנת בלב. בכל צעד הדופק מתחזק, אני הולכת לראות אותה, את הבת שלי, את זו שנתנה לי את התואר "אימא"!

הנשימה נעתקת בכניסה לפגייה, העיניים סורקות הכל מסביב ונעצרות עליה, קטנה מתוקה, מחוברת לעירוי, כל כך חסרת אונים ואני עפה אליה... לא מרגישה תפרים, לא מרגישה כאב, כמו מגנט חייתי שמושך אותי אל האור החזק הזה, האור של נועה שלי...

אני מתיישבת ליידה, עוטה עליי חלוק כחול, והאחות מניחה אותה בידיי.
אני מחייכת אליה, והיא מסתכלת עליי, בוחנת את מנת חלקה, את אימא שלה.
ואז בלי שום הקדמה זה פורץ-שצף דמעות, דמעות של שמחה, דמעות של הבנה, דמעות של הוקרה לאל, לבריאה, ולבעלי על המתנה הכי יפה שיכולתי לקבל-הבת שלי-נועה.

אני חושבת שלאור החוויה הזאת, כל לידה, גרועה וקשה שתהיה, מתגמדת, נעלמת ומתפוגגת אל האויר, כי באותו הרגע הראש שלי קלט את המשמעות הגדולה ביותר- משמעות המילה "אימא".
לגבי הלידה עצמה, אני רק יכולה לומר- קל לא היה... אבל זה בכלל לא משנה, כי כל עוד אוכל להסתכל בעינייה של הקטנה,אדע- זה היה שווה את הכל!!

זהו, זה סיפור הלידה שלי, ואני חושבת שהוא יתרום הרבה יותר מאשר לדעת כמה תפרים או כמה שעות, כי בסך הכל, תפרים עוברים, זמן חולף, אבל זאת תמיד תהיה נועה שנתנה לי להבין את משמעות המילה "אימא".

תודה לכן בנות על הריון קסום, על שיחות מתעניינות, על ברכות שאחריי.
אני אוהבת אתכן אמיתי ומהלב, מוזר ככל שזה ישמע, מצאתי פה משפחה נוספת, וקשה לי לתאר איך זה יכול היה להיות בלעדייכן...

שלכן תמיד,
שחר מלי ונועה גני.
http://img124.imageshack.us/my.php?image=10612116gt8.jpg
http://img385.imageshack.us/my.php?image=p8200163ma5.jpg
פיצקי שלנו, אימא ואבא מחכים לך!
21/8/2007-הנס של חיינו מגיע...