הטיפול בתינוק לאחר הברית

חלק א' – 24 השעות הראשונות

הורים רבים חוששים מאוד מהטיפול בתינוק לאחר הברית, ובפרט כאשר מדובר בילד הראשון כאשר גם אמבטיה רחצה באמבטיה הינה פעולה "מפחידה".. בשורות הבאות נלמד כיצד לטפל בתינוק ברוגע ובבטחה.

דימום:
הדבר שממנו ההורים חוששים ביותר הוא דימום מפצע הברית. ובכן, תפקידו של המוהל לעצור את הדימום בעת ביצוע הברית. הדבר נעשה בין היתר באמצעות הנחת חבישה שיושבת טוב על הפצע. אם מערכת קרישת הדם של התינוק פועלת כהלכה וכך זה ברוב מוחלט של המקרים, לא אמור להתפתח דימום חדש לאחר זמן.
ישנם מקרים בהם כן יתפתח דימום לאחר זמן, כאשר מערכת קרישת הדם אינה מתפקדת כהלכה, ואז יש לצפות לדימום חדש כמה שעות לאחר הברית.
כמו כן, אם מסיבה כל שהיא החבישה זזה ואינה "יושבת" על הפצע כמו שהונחה ע"י המוהל יתכן דימום כל שהוא.

ולכן, מומלץ מאוד לאחר הברית להחליף טיטול בתדירות גבוהה יותר וכך גם לעקוב אם מתפתח דימום.
במשך כמה ימים יתכן שימצאו על הטיטול כמה כתמי דם , זו תופעה רגילה לחלוטין.
במקרה של דימום, יש ליצור קשר מיידי עם מוהל. במקרה חירום, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי.

מתן שתן:
מתן שתן לאחר הברית אמנם מהווה הוכחה שהכל בסדר ושהחבישה אינה לוחצת וחוסמת כלי דם. אולם לא כל התינוקות נותנים שתן מיד לאחר הברית, לעתים חולפות כמה שעות, הטראומה של הברית גורמת להם לעתים להתאפק ולאגור את השתן. האינדיקציה הטובה ביותר לכך שהחבישה אינה לוחצת מדי, היא צבע העטרה (הכיפה). היא אמורה להיות בצבע בשר בריא אדמדם, לא בהירה מדי ולא כהה מדי. כמו כן, כשאתם מבחינים שהוא נותן שתן, צריך לשים לב שהשתן יוצא בקלות ולא בקושי. אם הוא יוצא בקושי, כדאי לקרוא למוהל שישחרר מעט את החבישה בכדי שלא תיוצר שום אגירת שתן.
באופן כללי, מוהל מנוסה יודע כיצד לחבוש בצורה טובה ולא מהודקת מדי ואין לחשוד ולחשוש לחינם אא"כ נראים הסימנים שהזכרתי.

סמן משנה צבע על הטיטול- חברות הטיטולים פיתחו סמן חיצוני המשנה צבע (בדרך כלל מצהוב לירוק טורקיז) כשיש שתן בטיטול. מומלץ לרכוש את הטיטולים עם הסמן, וכך לעקוב בנוחיות וברוגע אחר מתן שתן.

החלפת טיטולים:
החבישה יושבת על הפצע והוא אינו חשוף. אין מה לחשוש מהחלפת הטיטול! פשוט להחליף כמו שמחליפים תמיד, רק בתדירות גבוהה יותר. צריך לזכור שאמנם השתן סטרילי אולם בצואה קיימים חיידקים רבים ולא כדאי להשאיר צואה באזור הפצע שאמור להיות נקי.

הטיפול בחבישה:
החבישה אמורה להיות לחה, ולכן מומלץ בכל החתלה לשפוך עליה שמן פרפין, את שמן הפרפין ניתן לקנות בכל בית מרקחת. הסיבה שכדאי להשתמש דווקה בשמן פרפין ולא בשמנים אחרים היא, שהוא שמן נקי ללא שום תוספות ריח וכימיקלים וכן שיש לו תכונות מרככות לעומת שמנים אחרים שהם בעלי משקעים ואינם מרככים את החבישה.

מתן משכך כאבים:
אם התינוק אינו רגוע, ניתן לתת לו סירופ נובימול (אקמול מאוד מרוכז) בכמות של 0.15 מ"ל לק"ג. לדוגמא, תינוק השוקל 3 ק"ג יקבל נובימול בכמות של 0.45 מ"ל. ניתן לתת מנה כזאת כל 5 שעות.
צריך לזכור שמדובר בתרופה האמורה להתפרק בכבד ולכן לא מומלץ לתת "סתם בכדי שלא יבכה"… אלא רק אם יש צורך אמתי.
בכל מקרה חירום כדוגמת דימום רציני, או חום גוף מעל 38 מעלות יש לפנות לטיפול רפואי!! (מומלץ להתייעץ קודם עם המוהל)

חלק ב' – לאחר 24 שעות מהברית / לאחר הורדת החבישה
ביום שלמחרת הברית, מגיע המוהל להסיר את החבישה, צורת הפין החתוך, עלולה להרתיע אתכם ההורים שכן אינכם רגילים למראה זה.

בשביל להבין מה בעצם קורה כאן, נחלק את אורך הפין ל-3 חלקים.

חלק 1- העטרה (הכיפה)- המוהל לא נגע בה כלל במהלך הברית אלא רק הסיר את העור החופה אותה, גם אנחנו לא אמורים לטפל בה כלל.
חלק 2- העור התחתון שעולה מתחתית הפין בחיבור עם הבטן/ האשכים- שם מקום החתך, ישנה סבירות גבוהה שהוא יראה נפוח אדום בצקתי ואי סימטרי.
חלק 3 – הקטע האמצעי שבין העטרה לגוף, בו הבשר חשוף וזה אזור הפצע שאנו אמורים לטפל בו.

הסרת החבישה
רוב המוהלים מגיעים ומסירים בעצמם את החבישה, זו גם הנחיית משרד הבריאות למוהלים! למרות זאת, יש שאינם מגיעים ומבקשים מהמשפחה להוריד את החבישה.
בכדי שהחבישה תרד בקלות מומלץ להשרות את הילד באמבטיה למשך מספר דקות.
יתכנו כמה טיפות דם בעת הסרת החבישה. אם לא מדובר בדם פורץ אלא רק בכמה טיפות שיצאו והדימום פסק, אין צורך לעשות כלום, רק לשטוף ולנקות וזהו. אם מדובר בדימום שהתחדש (יתכן לעתים רחוקות כתוצאה מעורקיק שנפתח) יש לחבוש שוב את הפצע.

הטיפול בפצע
הטיפול המומלץ ביותר במשך הגלדת הפצע הוא- שטיפות במים וסבון! בנוסף, מומלץ למרוח על אזור הפצע משחת בפאנטן פלוס פעמים ביום למשך 5 ימים.
למחרת הורדת החבישה, יתמלא הפצע בהפרשה צהובה שנראית כמו שעווה, זהו חומר שנקרא פיברין והוא הבסיס שעליו יבנה העור החדש. אין לקלף ואין לשפשף אותו. הוא ישהה בפצע עד כשבועיים ויעלם מאליו.

החלפת טיטולים
השתן הינו סטרילי אולם הצואה מלאה בחיידקים. בתינוקייה שבבית החולים לא משתמשים במגבונים, בכל עשיית צרכים, שוטפים בברז במים וסבון. מומלץ מאוד לעשות כך גם בבית למשך שבוע.

הליך ריפוי הפצע
הליך הריפוי הינו מהיר מאוד, בכל יום נראה יותר טוב, כמובן שכל ילד הוא עולם מלא בפני עצמו, כך שאין להשוות בין הילדים. באזור הפצע תיתכן נפיחות, אדמומיות, מראה אי סימטרי ועוד.. התופעות הללו תקינות לחלוטין ויעברו עם הזמן. במקום הפצע תישאר צלקת שהולכת ונבנית עד גיל שנה.

מניעת הדבקות
העור שבצלקת הברית, הינו רך ועדין. בחודשים הראשונים מצטבר שומן רב באזור הבטן התחתונה, דבר הגורם לעתים לפין להתכנס פנימה אל תוך השומן וליצירת מראה כאילו יש עודף עור או שאינו מהול.. בנוסף מתחת לעטרה (הכיפה) מצטבר לכלוך ויש חשש להדבקות העורות. מומלץ לפחות פעם בשבוע בזמן הרחצה באמבטיה, לשלוף את הפין בלחיצה עם 2 האצבעות על כרית השומן שסביבו, לשטוף את הלכלוך שהצטבר ולמרוח משחה שומנית כדוגמת וזלין.

כאשר הילד יתחיל ללכת והשומן באזור ירד, גם הפין "ישלף" ויראה יותר נורמלי.

צבע העטרה
מצוי מאוד שבחודשים שאחרי הברית (ובפרט בחודשי החורף) צבע העטרה יראה כחלחל/סגלגל, זו תופעה מוכרת ורגילה. אם בכל זאת משהו נראה לכם ההורים חריג ביותר, מומלץ לפנות לבדיקת רופא אורולוג.

היצרות פי השופכה
תופעה המוכרת בעיקר בתינוקות שעברו ברית מילה, הסיבה ככל הנראה, חיכוך של הטיטול בפתח השופכה הגורם להצטלקות מקומית. אם אתם מבחינים במתן שתן בזרם שפונה לכיוון מסוים או זרם מפוצל, מומלץ לפנות לרופא אורולוג ילדים, שיבדוק אם מדובר בהיצרות.

הטיפול בתופעה נעשה באמצעות הרחבה של פתח השופכה. מדובר בפעולה כירורגית קלה, המבוצעת בהליך של אשפוז יום.

בשורות הבאות נלמד כיצד עושים לתינוק אמבטיה וכיצד שוטפים בברז
צריך לזכור שהתינוקות אינם שבירים כפי שהם נראים והם אוהבים מאוד שמחזיקים אותם חזק ובבטחה..

אמבטיה
יש להכין מראש את האמבטיה עם מים וסבון אל דמע. טמפרטורת המים צריכה להיות כזו שכשאנו המבוגרים מכניסים את גב היד או המרפק, הם יהיו לנו נעימים. יש להכין מראש מגבת גדולה רכה ובגדים להלבשה. בחורף, יש לחמם את החדר לפני האמבטיה.

לאחר ההפשטה (ובמידת הצורך ניקוי צרכים) נתפוס את התינוק כך- אמת יד שמאל שלנו מתחת לעורפו וכף ידנו אוחזת את זרוע שמאל שלו מתחת לכתף. את יד ימין שלנו נכניס בין רגליו מתחת לישבן. כך שראשו נח על אמת היד והוא אחוז בידנו.

כשהוא בתוך האמבטיה, נשחרר את אחיזת הישבן ועם יד ימין הפנויה נרחץ אותו במים וסבון כולל את הראש והפנים.

לאחר האמבטיה שוב נתפוס אותו כמו בהכנסה, נניח אותו על המגבת הפרוסה ונעטוף אותו לגמרי בה.

שטיפה בברז
האחיזה תהיה הפוך מאשר באמבטיה, פניו ובטנו כלפי מטה, החזה יהיה מונח על אמת יד שמאל שלנו, ידנו תעבור תחת בית שחי שמאל שלו ותאחז בזרוע ימין שלו, יש לכוון מראש את טמפרטורת המים ולשים לב שהיא לא משתנה תוך כדי רחיצה. ניקח ביד ימין שלנו סבון נוזלי ונסבן בקלילות את הישבן ואת אזור הברית.

*המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ ולטיפול רפואי!

נכתב במיוחד עבור פורטל יולדת ע”י הרב שמואל אבידן
מוהל מוסמך משרד הבריאות מ.ר. 895, איש מקצוע ותיק וחובש במד”א ירושלים שנים רבות.

טל: 052-8899227
פייסבוק – שמואל אבידן
דף פייסבוק – ברית מילה בשמחה