"פחדים לקראת לידה"- ההערכה היא כי סביב 10% מהנשים מתמודדת עם פחד עז מלידה (tocophobia) ומומחים אומרים כי מספר זה במגמת עלייה כבר כמה שנים.
למה אנחנו מפחדות מהתהליך ומהלידה עצמה?
קיימת אמונה נפוצה ומושרשת כי הלידה היא "מסוכנת" ואנחנו "ברות מזל" שבזמנינו יש לנו גישה לטיפול רפואי, כי בעבר "נשים היו מתות בלידה".
וכן, נשים רבות מתו במהלך הלידה, אבל זה לא היה בגלל הגוף שלהן!!! מצב בריאותי לא טוב בשל תזונה והיגיינה לקויות וירודות היו בדרך כלל הגורמים. זיהומים היו גם מאוד נפוצים .בסוף המאה התשע עשרה הוכח כי מקרי זיהום תוך בית החולים הלכו והתגברו מכיוון שהרופאים לא נהגו לשטוף את ידיהם בין חולים (אפילו גופות!).
בכל מקרה, לפני שנים רבות (בין 1940 ו 1960), הלידה הוכנסה לכותלי בתי החולים והפכה "ממוּסדת" והתערבויות הפכו לשגרה, אפילו בהריונות בריאים ולידות ללא סיבוכים.
אילו עוד גורמים יש לפחד הזה?
התקשורת
בהרבה סרטים ותכניות ריאליטי למשל, מציגים את הלידה בדרך דרמטית מאוד: נשים צורחות מכאבים, שוכבות על הגב עם רגליים מורמות, לוחצות עד שפניהן הופכות סגולות, הרופא מגיע לעזור, מטפס על הבטן, מבצע את כל ההתערבויות הקיימות ואז שומעים "תודה לרופא שלי שהציל את חיי!" ובזאת הצופים משוכנעים שככה זה, נשארים המומים וחשים פחד גדול ממה שהם ראו. כי אם זה לא היה מזעזע ודרמטי, לא היה לזה רייטינג.
משפחה וחברות
אם למשל אמא, סבתא או מישהי קרובה אלינו חוותה לידה כמשהו טראומטי, אנחנו צפויות לגדול באמונה שזה מה שנורמלי.
סיפורי הזוועה של חברות, או אפילו אלו שמסופרים בפורומים או קבוצות ברשתות חברתיות עלולים להגביר את הפחד כי הם מדגישים יותר מדי את הכאב, את ההתערבויות, את השעות הארוכות כמעט אינסופיות, ואת התחושות הקשות הנובעות מכך. אך מבלי לדבר על ההקשר האישי, על הנסיבות הפרטיות, ההכנה שקדמה אם בכלל הייתה.
חוויה קודמת
לידה שהסתיימה בהתערבויות רבות או בניתוח קיסרי מיותר או הכרחי בדחיפות קיצונית. שלא לדבר על חוסר תמיכה, סביבה עוינת או אלימות מילדותית. כל אלו ישאירו חותם והלידה תחשב כטראומתית.
זה לא מפתיע אז בכלל שכל כך הרבה נשים חוששות ללדת – בתרבות שבה הלידה עדיין נחשבת כאירוע הכי כואב ומסוכן ולא כתהליך הפיזיולוגי שניתן לחוות עם הנאה שהיא.
מחקר שנערך בשוודיה (2012) מצא כי פחדים בקשר ללידה אצל נשים שמוצפות בהם, מהווים גורם סיכון גבוה לבקשת ניתוח קיסרי, אם נשים אלו לא יקבלו מידע, או הפניה לפסיכולוגים פרינטליים לקבלת ייעוץ ותמיכה.
איך הפחד משפיע?
הפחד מגביר ומדגיש את תפיסת ותחושת הכאב שלנו. אותו מחקר שוודי הראה כי נשים שסבלו מחרדות בקשר ללידה חשו כאב עז יותר, אפילו עם שימוש באפידורל.
כאשר אנו נמצאים במצב של פחד נוטים לתגובת "קרב" – בהקשר של לידה היא תגרום לעלייה ברמת הכאב ובנוסף ל"עבודת לידה" ממושכת יותר. הגוף שלנו ישחרר הורמוני לחץ (כגון אדרנלין וקורטיזול), שישפיעו וישנו את האופן שבו תהליך הלידה יתקדם, כי הם מפחיתים ואף עוצרים את הפרשת האוקסיטוצין שאחראי על צירים יעילים, מכווצים יתר על המידה את השרירים ומשבשים את הנשימה.
הפחד (כפי שקורה במישורים אחרים בחיים) מוביל אותנו לקבל החלטות לא מתוך מודעות, אלא כ"פתרון לבעיה ", אשר לאחר מכן תישאר חבויה כי לא עבדנו עליה ועיבדנו אותה כראוי.
נשים עוברות ניתוחים קיסריים מיותרים מבחינה קלינית, חוות ניתוק מהתהליך, משתמשות בעודף משככי כאבים שמפריעים לבונדינג עם התינוק ולהערכת והבנת המצב שלהן. זה הוכח גם כי פחד מוגבר קשור לסיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון לאחר לידה.
איך לעבד נכון את הפחד והחרדה?
ארגון הבריאות העולמי כבר הצהיר כי תמיכה רגשית מתמשכת ורציפה במהלך ההריון, התהליך והלידה עצמה תורמת לנשים לעבור חווית לידה יותר חיובית ומוצלחת, ועם פחות התערבויות.
אז איך תוכלי להשיג כזו תמיכה?
תבחרי ותיקחי דולה – אשת מקצוע שמשרה בך אמון, עם מי שיש לך חיבור. כדולות, בנוסף לתמיכה באישה, אנחנו גם עובדות יחד עם בני הזוג או מי שילווה אותך במהלך לידת התינוק שלך. דולות יכולות לעבוד על הפחדים שלך, לעבד אותם ולעבוד על איך לטפל בהם ועל הדרך בה את יכולה להחזיר לעצמך את השליטה על הלידה שלך.
חפשי בית חולים שמכוּון ומסונכרן עם הרצונות והבקשות שלך לתהליך לידה מכבד והומני. זה יאפשר לך לתת אמון בהצעות שעלולים להציע לך ולבטוח בכך שהחלטות שיצטרכו לעשות תמיד יהיו נחוצות.
הכירי את חדר הלידה – במהלך הלידה את תגיעי לבית החולים ולא תכירי את הצוות שהוקצה לסייע לך (מיילדות, רופאים, אחיות מחלקת יולדות, צוות תינוקיה, וכו'), כיום, רוב המוסדות נותנים את האפשרות של סיור מודרך, להכיר את חדרי הלידה ולפגוש את הצוות. זה יהיה המפתח כדי שלא תרגישי במקום זר ולא ידוע.
תחושי חיבור למקום – בעיקר, זה יאפשר לך לחוש ולבדוק איך את מרגישה בו ולשאול את הצוות את כל השאלות שמעסיקות אותך.
הכנה מוקדמת ללידה – מסייעת לפתור או לפחות להפחית את החששות והחרדות מפני הלא נודע. חיוני שתבחרי קורס שתואם את הרצונות, את האמונות ואת הצרכים שלך. רוב הקורסים שמאורגנים על ידי מוסדות (קופ"ח ובתי חולים) נוטים להתמקד במה שהם "מאפשרים או לא", או שהם נותנים הנחיות מיושנות ותואמות לראיית הלידה כאירוע פתולוגי ורפואי. הם מעניקים תשומת לב מועטה אם בכלל להכנה ללידה פיזיולוגית ככל האפשר. נהפוך הוא, המידע מבוסס על כל מה שיכול להשתבש ואיך ניתן "לתקן". במובן זה, שיעורי הכנה ואימון ללידה לא מוסדיים הם בעלי גישה שתומכת ומסעית לנשים להתמודד עם הפחדים שלהן מפני הלידה, מעניקים מידע אובייקטיבי, מתמקדים באמא-תינוק כגיבורי הלידה ומעודדים את הנשים להכיר, להקשיב ולהתחבר אל הגוף שלהן.
מידע, מידע, מידע – לקרוא, לחקור וללמוד ממקורות אמינים. יש הרבה ביבליוגרפיה וחומר קריאה מעולים זמינים. ושיעזור לך לעשות סדר מול ים המידע, לרוב מבלבל ומלחיץ, שמנדבים לנו ברשתות. אם קראת או שמעת מידע שאת לא בטוחה לגביו, תפני לאשת מקצוע (דולה, מדריכה ללידה) שתעזור לך לסנן ולנבין מה רלוונטי.
שימי את הפחדים שלך במילים – תשתפי אותם עם האנשים במעגל התמיכה שלך ותבקשי מהם עזרה, תפרקי אותם לגורמים ותנסי לפשט אותם ככל הניתן. כך תוכלי להבחין באלו שיש להם פתרון, שהם בשליטתך. לאלו שלא, הסתכלי להם בעיניים ושחררי אותם.
הרהרי ותהפכי לתמונות ואישרורים את כל הרצונות ומשאלות שלך לגבי הלידה, חזרי על זה ודמייני את סיפור הלידה בדיוק כפי שאת מאחלת לעצמך שהיא תהייה.
התייעצי עם אשת מקצוע בתחום הסבלידתי אם את מאמינה כי את זקוקה לעזרה מקצועית כדי לעבד ולעבוד על הפחדים, או אם את מרגישה שאינך כבר יכולה להתמודד עם זה בעצמך.
דעי כי הניסיון של מישהי אחרת לא צריך להיות ה"מדריך" שלך: אם לאמא שלך, בת דודה, חברה או כל אחת אחרת היה ניסיון רע זה כלל לא אומר שזה הנורמה!!!
לדעת ולהפנים – מעל הכל יעזור לך לדעת, להבין ולהפנים כי הלידה היא אירוע טבעי, פיזילוגי ואינסטינקטיבי, ואנחנו בנויות פיזית בצורה מדויקת ונפלאה בשביל לעבור אותו.
האמיני בגופך, בתינוקך, בתהליך.
לסיכום, כפי שנאמר בהתחלה, עבור רוב הנשים ההתרגשות וההתלהבות מההריון מהולה בתחושות של פחד, חרדה ואי ודאות לגבי הלידה. זה חלק נורמלי ובלתי נפרד מחוויית הלידה. עם זאת, יש לנו הזדמנות לחוות את הרגע המכונן הזה בצורה בריאה, חיובית ורכה. וזה יקרה כאשר נהפוך את הפחד להעצמה. כשניקח את החרדה כהזדמנות וזמן למידה. כאשר נחליף את חוסר הוודאות בידיעה המוחלטת שאנחנו יודעות איך ללדת והתינוקות שלנו יודעים איך להיוולד.
