אי פריון מוגדר בדרך כלל לאחר שהתקיימו 12 חודשים של יחסי מין קבועים ללא שימוש באמצעי מניעה. ההערכות הכלליות גורסות כי בין 8% ל -15% מהזוגות בעולם המערבי יתמודדו עם קשיי פוריות בשלב כלשהו במהלך חיי הפוריות שלהם. בשנים האחרונות אפשר להבחין בעלייה חדה בגרף המצביע על היקף תופעת אי הפריון, בעיקר בעולם המערבי המושפע מאורח חיים הכולל עישון, רעלים סביבתיים, חשיפה לסיכונים תעסוקתיים ועוד.
פניה לפונדקאות
מגוון הסיבות בגינן מבקשים זוגות ויחידים להיעזר בשירותיה של פונדקאית הן מגוונות. לחלקם, הסיבה היא רפואית פיזית, לעיתים הסיבה היא נפשית ולעיתים בגלל סיכון בריאותי משמעותי שעלול להיות בעקבות הריון. ישנם מצבים שונים, למשל- כישלונות חוזרים בטיפולי פוריות, הפלות חוזרות ועוד, בהם נעזרים בפונדקאות על מנת להביא ילד לעולם ויתכנו סיבות אחרות בגללן פונים לעזרת פונדקאות כגון: היעדר בת זוג, כגון אצל זוגות גברים חד-מיניים.
פונדקאות היא מצב בו אישה נושאת ברחמה עובר אשר נוצר מביצית של אישה אחרת שהופרתה בטרם החזרתה לרחם, כאשר האם הפונדקאית מגדלת את העובר ברחמה במטרה להחזיר אותו להוריו הביולוגיים.
כאשת מקצוע אשר מלווה תהליכי פונדקאות באמצעות שיחות טיפוליות, אתייחס לנקודות מסוימות אשר עלולות לייצר מורכבות בתוך התהליך.
לרב בפונדקאות לפחות אחד מבני הזוג הוא הורה ביולוגי והיא אפשרות חילופית לאימוץ, אשר לא מאפשר להורה לגדל את הילד מיומו הראשון.
הקשר בין זוג ההורים לבין הפונדקאית
בעוד שישנם הסדרי פונדקאות בודדים בין חברים או בני משפחה, רוב הסדרי הפונדקאות הם בין אנשים שהינם זרים לחלוטין. בשל כך עולות הרבה פעמים סוגיות מהותיות הקשורות לציפיות ההדדיות של הזוג והפונדקאית.
אחד הנושאים הרגישים למשל הוא נושא הקשר בין האם הפונדקאית ובין הילד שעתיד להיוולד והוריו לאחר הלידה. ישנם מקרים לא מעטים בהם הפונדקאית חפצה להמשיך את הקשר בצורה כזאת או אחרת לאחר הלידה, אך הזוג לא חפץ בכך. ייתכנו מקרים בהם הפונדקאית וזוג ההורים יפתחו מערכת יחסים קרובה לפני לידתו של התינוק, אך זוג ההורים יסיים את הקשר מייד לאחר הלידה, מה שעלול לעורר תסכול וכאב אצל הפונדקאית, אשר פעמים רבות הקשר הקרוב מעורר בה ציפיות להמשכיות לאחר הלידה, גם אם סוכמו דברים שונים בינה ובין ההורים.
ישנם מקרים בהם ההורים והפונדקאית בוחרים להמשיך את הקשר לאחר הלידה. בצד חוויה חיובית ובעלת היבטים מעצימים, עלולות לעלות סוגיות מורכבות גם בבחירה זאת, למשל כתוצאה מכך שהאם הפונדקאית זוכרת תמיד שמדובר בילד שהיא נשאה ברחמה, ההורים עלולים לחשוש מהתערבות בחינוך ילדם ועוד.
החזרת התינוק בסוף התהליך להוריו
התקשרות טרום לידתית לעובר מושפעת ממספר משתנים, כולל גיל הפונדקאית וגישתה כלפי ההריון. גורמים אלה עשויים להיות בעלי חשיבות ביחס ליכולתה של הפונדקאית להיפרד מהתינוק לאחר לידתו.
אין זה מפתיע שנקודת הפרידה מהתינוק והחזרת הילד להוריו היא סוגיה מרכזית בתהליך הפונדקאות. הורים עלולים להיות מודאגים באופן טבעי כי שלב מסירת התינוק לידיהם ע"י הפונדקאית עלול להיות קשה עבורה מבחינה רגשית. גם הפונדקאית עצמה עלולה לחשוש מפרידה זו והשלכתה על מצבה הנפשי.
בצד החששות, ישנם גם היבטים רגשיים אחרים להחזרת התינוק לידי הוריו,למשל, של אושר גדול, ציפייה והתרגשות מצד ההורים והרגשה של סיפוק גדול ואף תחושת שליחות אצל הפונדקאית.
הנקודות אליהן התייחסתי הינן חלק מההתמודדות הנפשית עם תהליך הפונדקאות, הן אצל ההורים והן אצל הפונדקאית.
ייעוץ נפשי
החשיבות המיוחסת לתמיכה נפשית וייעוץ הן עבור הפונדקאיות והן עבור זוגות ההורים המצפים לילד אשר הפונדקאית נושאת ברחמה, גדלה בשני העשורים האחרונים. במדינת ישראל מחוייבת כל פונדקאית לקבל טיפול נפשי על ידי אשת מקצוע.
נקודות ספציפיות אליהן לרוב מתייחסים במהלך הליווי הטיפולי של הפונדקאית כוללות למשל את המוטיבציה של הפונדקאית, היחסים העתידיים הצפויים בין זוג ההורים והפונדקאית, ההתמודדות עם טיפולי פוריות והריון שבסופם התינוק מוחזר להוריו ועוד. המטרה של הטיפול הינה לתמוך, להקל על חרדות ספציפיות, לסייע בקבלת החלטות ולעבד את כל חלקי החוויה המעצימה אך מורכבת הזאת.
