למיה,
גם אני לא משתפת אף אחד, רק חברה אחת טובה שהיתה מעורבת גם בפעם הראשונה
בטח ובטח לא את אמא שלי (שממנה קיבלתי פעם תגובה - את רק צריכה להירגע, כן, נכון...)
מאד מזדהה עם התחושה של לא להיות כמו כולם, שעושים סקס ובא תינוק... תמיד אני חושבת על ההודים והסינים

ד"א, תמיכה נפשית בעיני היא מאד מומלצת וזה לא חייב להיות פסיכולוג, זה יכול להיות גם טיפול אלטרנטיבי שתומך בפוריות (וגם משוחחים תוך כדי על התהליך והקשיים) אני עשיתי את זה בפעם הראשונה והיה מוצלח.
nana
את צודקת לגבי אנשים שלא יודעים להעריך מה שיש להם בבית (לא כולם כמובן, אבל יש כאלה). ואכן הדרך (הארוכה) לתינוק מחזקת את הזוגיות. היו רגעים בהריון הראשון שבעלי ואני נזכרנו במה שעברנו ולא האמנו לעצמנו... (ועוד אנחנו הצלחנו בקלות יחסית, לקח שנה).
בקיצור חפרתי... שולחת לשתיכן
