רוצה דעה של כולן: כמה ילדים להביא לעולם? - הריון ולידה

השאיפה/חלום או שזה לא יהיה שלי הוא שלושה ילדים בעזרת השםםםםםםםםםםםםםםם... כרגע אני עם לולי...מנסה לתת לה את כל העולם לרגליה, מה שצריך, גן, בגדים, משחקים הכל מהכל... המון דברים נשמרים...
אני לא מהמרווחות המון וכנ"ל בעלי... אבל כן מתה לילד נוסף, לא עכשיו עכשיו אבל בקרוב....לא אגיד לך "נסתדר" אבל... למה לחשוב על גירושין או מוות חס וחלילה... בגישה כזאת אי אפשר ללכת רחוק...
כמובן שלא להביא ילדים לעולם אם אין מה לאכול בבית או איך להעביר ולסיים את החודש בקושי אבל הכל צריך לקחת בפרופורציה... אני קצת מתקשה לתת תשובה החלטתי וחד משמעית... אבל לא מסכימה איתך לגמרייייייייי ומצד שני לא חולקת אותך לגמרי...
כזאת היא דעתי...

יש לי משכנתא לעוד 7.5-8 שנים.
אפשר כבר להבין שאצלי המחשבה על ילד שני בהחלט תלויה באפשרות כלכלית שלנו.. אני הייתי רוצה עוד 2 ילדים ממינים שונים..
אבל אני לא יודעת איך נסתדר ובין רצון ליכולת יש הבדל גדול.
גם אני מעדיפה שלילדה שלי לא יחסר.. להביא ילד שני לדעתי זה חובה.. כדי שלילדה שלי יהיה מישהו קרוב בעולם..
אבל אני לא חושבת שזה יקרה בשנים הקרובות..
ההספקט הכלכלי הוא מאוד חשוב.. אנחנו בקושי מתקיימים גם ככה עם המשכנתא וההלוואות והחשבונות..ומה אם מישהו מאיתנו יפוטר?( בתיאוריה..כי אני כרגע לא עובדת אפילו)
צריך לחשוב על הכל..
אם הייתה לנו אפשרות כלכלית אז יש מצב שהייתי מנסה להיכנס להריון אפילו כבר עכשיו.


להוסיף לפייסבוק

לגביי ילד שלישי- אם הייתה לי את האפשרות הכלכלית בהחלט הייתי מביאה.
היום זה מאוד קשה לגדל ילד בארץ שלנו.
התשלום לגנים יוצא יותר גבוה מהמשכנתא.
שלשום נסעתי הביתה במונית והנהג מונית התחיל לשאול אותי אם אני
נשואה וכמה ילדים יש לי ואז הוא אמר לי: זהו?? שני ילדים? תביאי עוד

גם אני חושבת שצריך לפחות 2 ילדים , כי הורים זה לא לנצח . ילד צריך מישהו קרוב!
55555

אני מסכימה לגמרי עם הדעה של סאנשיין.
אני חושבת שלא צריך להביא ילד בכל מחיר (תרתי משמע).
בגלל זה קצת קשה לי להבין את המשפחות החרדיות שחיות בבית קטן ומביאות 10 ילדים, כי "יסתדרו".
בתור מישהי שגדלה בבית "דל", לא הייתי רוצה שלילדים שלי תהיה ילדות כזאת שמשאירה חותם לא קטן על שאר החיים כבן אדם בוגר.
מה שכן, אני אסייג קצת את עצמי ואומר שלהיות ילד יחיד זה לא קל ולא כיף בכלל.
אז אולי על 2 ילדים לא הייתי מוותרת, אבל אחרי זה, אני אחשוב 10 פעמים...

להורים שלי לא היה כסף- אבל בחיים לא חסר לנו דבר
מחוגים ועד בילויים
אז נכון לא לבשנו ונעלנו את המותגים הכי הכי
ונכון שהיה גם הרבה פעמים בכי ואף קנאה כלפי החברים שיש להם
נכון שהיו דברים כמו בית בובות מפואר שלאמא שלי כאב כשלא יכלה לקנות לי
או נעלי פקקים יוקרתיים לאחי
אבל בסופו של דבר ובסופו של יום כשאני מסתכלת אחורה אני זוכרת דבר אחד ענק שבחיים בחיים בחיים לא חסר לנו בבית - צחוק ואהבה

סאנשיין, אני מסכימה איתך במיליון אחוז. גם לדעתי האישית ילד מביאים לא רק כשמרגישים מוכנים נפשית אלא כשהמצב הכלכלי מאפשר את זה וכרגע, כשאין לנו אפילו דירה משלנו, אין מצב שנביא עוד ילד ואנחנו גם רוצים שניים.
ממש לא אכפת לי שכבר שוב נכנסים לי לרחם (נו, את לא חושבת להביא לנופר אח קטן?) ואין לי שום סנטימנט כשאני עונה את האמת: אם נחליט להביא ילד נוסף זה יהיה כשנרגיש מוכנים כלכלית.
אני לא רוצה להחסיר שום דבר מנופר, רוצה להעניק לה הכל - ואם זה אומר שהיא תחכה כמה שנים עד שיהיה לה אח/תהיה לה אחות - כך יהיה.

סאני,
העלת כאן שאלה טובה.. ממש שאלת מיליון הדולר..

אני רוצה שלושה ילדים וגם בעלי רוצה שלושה ילדים.
בכאן נובע - שיהיו לי ב"ה שני ילדים משל עצמי + הבן של בעלי.

אומנם, 555 אני ובעלי מרוויחים לא רע, אבל עדיין אנחנו מגדילים את המינוס בכל חודש. אין לנו דירה ואנחנו אפילו לא בכיוון של לקנות אחת (לא אישרו לנו משכנתא) אבל עם המזונות, הגן של דור ושכר הדירה הגבוה - אנחנו מתחילים כל חודש עניים ב-8000 ש"ח.
[URL=http://www.glittergraphictext.com]

טוב אז אני שואפת ל3 ילדים ב״ה

חחחחחחחחחח

וגם אני מסתקלת על העניין הכלכלי איך אפשר לשלם על 2 גנים ולשלם את כל ההוצאות מסביב???????

כנראה שאצטרך לעשות הפרשים די גדולים

מזל שהתחלתי מוקדם חח (23)

אני מאוד אשמח ל-4 ילדים.
הלוואי, ב"ה, ויהיה לי את הכוח, ככה בעוד 3-4 שנים כשהתאומים יגדלו.
ומסכימה עם מה שנאמר, לא צריך להביא ילדים בכל מחיר, צריך גם לדאוג שיהיה במה להאכיל/להלביש/לחנך ולא לסמוך על "נסתדר".

אני חושבת שמינימום 2.
מעצבן אותי שיש בגן הורים שלא יכולים לשלם דמי שיכלול או מבקשים הנחות אבל הן בהריון שלישי ורביעי...
עצוב לי שיש לי דודה עם 8 ילדים ואין להם כסף לחתונה אז הם הודיעו שהילדים לא מוזמנים והגישו אוכל בחד פעמי ולא הייתה מנה ראשונה ואחרונה...וכל הזמן זאת שיחת היום, כל ארוע שואלים אם הילדים מוזמנים ואם זה חד פעמי...
לאבא שלי יש 6 אחים והם רבים על הירושה ואי אפשר לקבל החלטות ובסוף ישאירו ל30 נכדים לריב על זה.
ואנשים לא חושבים שתינוקות עכשיו הם חמודים ומריחים מתוק אבל הם גדלים והדרישות שלהם גדלות וההוצאות גדלות...כן, אין מעון וחיתולים ומטרנה אבל יש קייטנות וחוגים והצגות ובגדים ונעליים וספרים ומכשירי כתיבה וילקוטים ו....
פה בפורום אין הרבה הורים לילדים מתבגרים ולכן כל הבעיות נראות קטנות...

היי תמיד רציתי 2-3 ילדים אבל עקב הנסיבות ובחירה העדפתי להישאר רווקה ולהביא ילד לבד.
אז כמו שרובכן יודעות ,אם חד הורית להזכירכם אני את אביאור הבאתי מהפריה ,
בהפריה האחרונה שעשיתי היו לי 12 עוברים, מצב נתון נכון להיום יש לי 8 מוקפאים .
ואחותי כל הזמן אומרת תביא עוד אחד בזמן הקרוב (חודשיים) אח/ות לאביאור .

מצד אחד אני מאוד רוצה (מפאת גילי אין לי הרבה זמן )
מצד שני דיי קשה לי אז מה אני אגיד לכם ,זו דילמה

חחחח שכחתי שמעל 3 ילדים צריך אוטו גדול

איזו שאלה ....

בתור בת יחידה יותר נכון יחידה לאם חד הורית
לא היה חסר לי שום דבר אף על פי שהמצב הכלכלי היה בכי רע
מה שהיה הכיייייי חסר לי זה אח/ות
אני זוכרת שבכל ערב הייתי אומרת לסבתא שלי שמשעמם לי
והיא היתה אומרת לי שהיא מזמינה לי להקה ורקדנית
הייתי ממש מאמינה לזה ומחכה להם עד השעה שהייתי נרדמת
אני זוכרת שהייתי מזמינה חברים אליי וכל כך פחדתי שילכו הביתה
הייתי קונה המון ממתקים כי החברה שלהם היתה ממש
חשובה לי .

וכמה רציתי ביקשתי אח/ות אבל לצערי זה לא התממש ...

2 ילדים לפחות ואם המצב הכלכלי טוב אז שלושה
ילד צריך המוןןןן דברים , זה לא כמו התקופה בה אנחנו גדלנו
משחקי רחוב ( חבל, קלאס, אבנים , קוביות )
היום צריך מחשב , אינטרנט , חוגים וכו...

הלוואי ואביא תאומים על הפעם הראשונה

אם את שואלת אותי כמה ילדים הייתי רוצה בלי קשר לכל הגורמים מסביב, אז התשובה היא 5-6
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"

אם הייתי יכולה הייתי מביאה 6 ילדים
אני כל כך אוהבת את היצורים האלה שאין לתאר

אבל מבחינה ראלית אני ככל הנראה אביא רק 3-4 ב"ה

דרך אגב למען הסר ספק אני הבן אדם האחרון שיאמר את המילה "נסתדר"
אני שונאת את המילה הזאת וחושבת שהיא פשוט חסרת אחריות!!!
אבל צריך גם לזכור שילד זה לא רק כסף - זה גם אהבה, והמשכיות, ומשפחה

אותי למשל נורא ריגש מה שאחוה כתבה

ל״מזלנו״ דווקא בגירושים יש לנשים יתרון כלכלי.
ואני חושבת שילד אחד זה הכרחי (למי שרוצה) ומי שלא יכול לעמוד בהוצאה כזו, דווקא כאן המדינה צריכה לעזור ולא למי שיש 5-6 ומעלה...

סיון צודקת . ונכון הכי חשוב אהבה ומשפחתיות, בגלל זה אני רוצה לפחות עוד אחד. אבל כשאין כסף לצרכים של הילד בין אם הם בסיסיים או לא משפחתיות זו לא תשובה לכל בעיה.
אם לנסות ולהציץ לעתיד (שזה בלתי אפשרי ולא ידוע לאף אחד ), אף פעם אי אפשר לדעת. בין אם מדובר בגירושין או משהו אחר.... אבל בחיים יש הפתעות ולא כולן נעימות
55555

חח..בדיוק היום בעלי שאל מתי אנחנו עושים את השלישי........
אמרתי לו שיחכה עם זה כי אני לא מוכנה לגדל אותם לבד, מה שהיה בעצם עד עכשיו........

לגבי הנושא הכלכלי,

שנינו עובדים, הילדים שלנו במעונות התמ"ת ואנחנו לא קונים להם ללא הפסקה, עם הילד השני לא קניתי כלום מלבד בקבוקים ומוצצים כי שמרתי הכל מאליה, אנחנו לא קונים מותגים ( גם לא לעצמנו), ומאד חוסכים בהוצאות הבית, עושים קניות מחושבות, לא מבזבזים חשמל ומזגנים וכו', כל זה מאפשר לנו לחיות ברמת חיים טובה ובע"ה לחשוב על ילד נוסף.

ממי הבסיס זה אוכל וצרכים בסיסיים - אם לזה אין כסף אז...

וסליחה כן אם יש משהו שמחליא אותי זה לראות את אלו שבוכות בטלויזיה עם גוונים בשיער, פן, סיגריה ביד ובנית ציפורניים יפייפיה - זה מביא לי עצבים שאני מסוגלת לזרוק שלט על הטלויזיה באותו הרגע.

תיראי,אצלי הת.ז מדברת

רבע שעה כתבתי לכן את דעתי,‏ ובלחיצה קטנה של יד קטנה ‏-‏ נמחק הכל...התעייפתי....‏ אז סוריי במילה אחת אני יגיד לכן את החלום שלי ‏-‏ ‏6‏ !!!‏

שאלה באמת חשובה!
גם אני מוצאת את עצמי חושבת על זה הרבה לאחרונה...
תראי בתור בת יחידה וילדה יחידה להורים שהתגרשו כשהיתי קטנה
אגיד לך שאעשה הכל בישביל להביא לליאל שלי לפחות עוד אח אחד.
כל הילדות שלי רציתי אח או אחות ותמיד הרגשתי תחושה של בדידות
והחמצה

אני היתי רוצה ב"ה 3 ילדודס...

אה ושכחתי להוסיף....

מי חושב על גירושים?

על התאלמנות חס וחלילה?

רק מלכתוב אתזה נהיה לי רע..

אני שומרת את כל הביגוד של איילי ואת הרהיטים , בקיצור הכל. אבל: יש דברים שאולי לא יתאימו מכמה סיבות : יכולה להיוולד ילדה או ילד אבל בחורף. אז כל המידות יהיו לא אקטואליות כי איילי קייצי
55555

מיטל אני ממש לא חושבת שבמקרה כזה מחשבה יוצרת מציאות

אה רק עוד משהו קטן וסליחה סליחה סליחה על החפירה
מי שיבוא אלי הביתה יראה שללהב לא חסר כלום, יש פה משחקים שלא ייביישו ג'ימבורי של הרצליה פיתוח
למזלי הרב יש לנו משפחות מדהימות משני הצדדים ומכל הכיוונים וכולם פשוט קונים וקונים וקונים - לי נשאר רק לממן אוכל חוגים ומעון

סיון אהבתי מאוווד את התגובה האחרונה שלך.. אני גם בדעתך :)

אני תמיד רציתי שני ילדים.
כשתיכננו ילד, ישבנו וחישבנו הוצאות פלוס מינוס... בפועל, קיבלנו שניים במכה, רק שיהיו בריאים, וכן, זה המון הוצאות וזה מאוד יקר!
ואני מניחה שככל שהם יגדלו ההוצאות יגדלו ואין לי גם מה לשמור מילד אחר ולהעביר... אז גם אני לקחתי כל מה שנתנו קרובים וחברים. ועדיין טיטולים ומטרנה זה כמעט משכנתא.
אז עם כל הרצון שלי לבת, אני לא חושבת שזה יקרה בקרוב אם בכלל, כי אני חושבת על המצב הכלכלי, ואני רוצה לתת לבנים שלי את הדברים הטובים ביותר, ואני לא מדברת על מותגים, אלא על חוגים, השכלה וכד'.
ואני מסכימה שהדברים החשובים זה אהבה ומשפחה אבל גם צריך להתקיים ממשהו, וצריך גן, וציוד בי"ס אח"כ...
לצערי זאת המציאות העצובה שלנו.

סיפור אמיתי:

יש לי שכן שנולדה לו בת ואח״כ בת שניה.
הם נורא רצו בן ובסופו של דבר נולדת בת.
הם החליטו לנסות שוב ונולדה בת.
בסיפורת דבר, חשבו לעצמם .. אם הגענו עד לכאן , ננסה שוב.
ניסו שוב ומה אתם חושבות שנולד להם?
נולדה בת.

אז הם אמרו שאם יש להם כבר 5 בנות, אין מצב שתולד להם שוב בת...
ניחשתם נכון, נולדה להם בת!

ובהריון השביעי סוף סוף קיבלו את מה שכל כך רצו בן!!!!

הם לא דתיים, הם לא עשירים, אבל יש להם עכשיו משני המינים.

יש להם משפחה גדולה ואני מקווה שמאושרת.
לילה טוב
ולא סליחה על החפירה

אם הייתי יכולה כלכלית לא ליפול (אנחנו כבר לקחנו הלוואה שניה תוך חודשיים..כדי שהחשבונות של האשראי לא יחזרו) הייתי מולידה כל שנה יצור מתוק..ולא עוצרת ב שני המינים.. הייתי עושה 3-4 בטוח...
אבל כרגע אין אפשרות..בתקווה אולי בעוד כמה שנים תהיה אפשרות כלכלית וגם פיזית ללדת (אני כבר בת 27..התחלתי מאוחר) אני אשמח מאוד להביא לקטנה שלי אח או אחות..
או אולי אפילו אח ואחות..חחח
חוץ מלשים לחם..יש באמת את הסימילאק.. שהוא עולה כמו 5 כיכרות של לחם בריאות..
אני לא גדלתי עם כל טוב.. לא היה לי את כל מה שרציתי אבל היה לי כל מה שהייתי צריכה..כמו שאומרים..וגם הרבה פינוקים על הדרך.
אני רוצה שהילדים שלי יגדלו לפחות ככה..ואולי קצת יותר.. בשביל זה צריך פרנסה טובה..ולא כמו אצל חברה שלי שיש לה 2 והיא אם חד הורית שהילד שלה מבקש ממנה לחגוג יום הולדת ואין לה איך להאכיל 10 ילדים בביסלי ובמבה ולנפח בלונים..
אז עם כל האהבה אליהם..ויש לה המון.. וכמובן שהיא לא מצטערת ולא מתחרטת חלילה..אני רואה כמה זה קשה להם לקטנים וכמה קשה לה..לקרוע את עצמה בעבודה ולדאוג למרות הצרחות וההעלבות בעבודה שלא תפוטר כי אם כן לא יהיה לה לשלם גן ובית ספר.. זה לא פתרון..וכל ילד לא מביא פרנסה.


להוסיף לפייסבוק

את כ"כ צודקת!
55555

אלה

צריך להיות מחושבים, מבחינה כלכלית כמה ילדים אפשר לפרנס? מה גיל ההורים?? כמה כוחות נפשיים יש? עד כמה הקשר של בני הזוג טוב? מה המצב הפיזי?
אם הכל אפשרי וטוב אז כמה שיותר

מאז ומתמיד רציתי בין 3 ל-5 ילדים. לצערי יש פער עצום בין מה שרוצים למה שיכולים (או למה שה' נותן).
בקצרה אספר שהתינוקת הראשונה שלי נפטרה לפני הלידה בשבוע 41.
הבן שנולד לי אובחן לפני כשנה ב- PDD (הוא בן שלוש).
ההריון שהיה אחריו הסתיים בגרידה בשבוע 13 בגלל מומים מרובים.
וכיום- אני מנסה כבר שנה להרות ולא מצליחה.

כל זה מוריד קצת את הרוח מהמפרשים, בעיקר הקושי לגדל ילד עם PDD.
אז לא הכל מסתכם כמובן במצב כלכלי (למרות שאנחנו רחוקים מלהיות עשירים).
במצב של היום אני אשמח ל-3 ילדים. כמובן שרוצה את שני המינים, אבל הכי חשוב שיהיו בריאים
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

צודקת מילנה... הסיפור שלך ממש לא קל..וזה בהחלט שם את הדברים בפרספקטיבה אחרת..
כמובן שלא הכל קשור בכסף.. וגם יש עוד פרמטרים מאוד חשובים..
הלוואי שהיינו יכולים לחיות בעולם הפנטזיה של "הייתי רוצה"
לצערינו כמובן זה כמעט ולא קיים.
בכל מקרה לא אצלי.


להוסיף לפייסבוק

אני ובעלי תמיד רצינו 3 ילדים יותר מזה הוא לא מוכן לשמוע כי כבר אי אפשר לנסוע במשפחתית רגילה

רוצים לקרוא על החיתולים החדשים של פמפרס אקטיב בייבי וגם לעזור לי לזכות בחיתולים, אשמח אם תלחצו על הלינק
http://www.tapuz.co.il/forums/apps/spCount.asp?spid=5234

להורים שלי נולד בן ולאחריו רצו בת.. בא עוד בן ולבסוף לאחר 6 בנים אני הגעתי לעולם.
אני באה ממשפחה גדולה ב״ה וההנאה הכי גדולה שלי היא להיות עם כל המשפחה בשבתות וחגים ולמרות שלא היה לנו כל מה שרצינו כי ביננו אף אחד כמעט לא מקבל כ-ל מה שרוצה כי ברגע שיש- רוצים הכל. אבל היה לנו כל מה שהיינו צריכים ובשפע,באהבה ובצחוק.
ברגע שגדלנו- בערך אחרי צבא, כל אחד התחיל לעבוד כדי לחיות את חייו ולממן לעצמו דברים שהוא רוצה. תמיד שמעתי מסביבי- נסתדר, כל ילד מביא איתו את האור והפרנסה נפתחת וכך האמנתי ותמיד רציתי 5-6 ילדים.
היום אני מבינה שהזמנים השתנו ובעבר הביאו ילדים והדאגה הייתה לאוכל וצרכים בסיסיים כמו בית ספר- מקסימום עד תיכון, היום מי שרוצה להעניק לילדיו התחלה טובה בחיים חייב לחשוב על השכלה אקדמאית ועזרה בקניית בית ומי יודע מה עוד יהיה כשהילדים שלנו יגדלו.
ניסינו 4 שנים להביא ילדים וברוך ה׳ התברכנו ואנו מצפים לתאומים משני המינים- אני מאחלת לעצמי שנוכל לדאוג לכל רצונם ורצוננו עבורם בלי מחאות אוהלים :)

{ילדים זה שמחה אך איזו שמחה יש בלב אם חלילה נראה שהם זקוקים למשהו שלא נוכל לתת להם?}
זהו- סיימתי לחפור.

מסכימה עם הגישה שלך , לנו בנתיים יש ילד אחד ורוצים עוד אחד/ת גג . במקרה שלנו זה עניין גם של הגיל (התחתנו ובני נולד אחרי גיל 30 ) וגם סגנון החיים והאופי . זה גם מתאים לנו מבחינה כללילת , מי אמר שכאר ילד נולד צריכים לרדת ברמת החיים ? לא מאמינה במשפתים על כל ילד ומזל משלו ונסתדר . חיים למדו שאני יכולים לסמוך רק על אצמינו ... אותי תמיד הורגון הכתבות " א' גרושה כבר 4 שנים , הם ל3 וממתינה לילד נוסף ".......
http://www.holdthatpic.com/

השאלה שלך די מורכבת....
כאילו למה מראש להסתכל על אם נמות או נתגרש? כי אם אני חושבת על זה, אז זהו סיימתי, לא מביאה יותר
אבל מכיוון שאף אחד לא באמת יכול לצפות את העתיד, ונכון שמה שכתבת הוא בהחלט ריאלי, אני חושבת שכל מה שאפשר לעשות זה לצפות ולכוון לטוב.
ואחרי ההקדמה

היי אני שואפת ל 2 ילדים.. עם לא הייתי צריכה לעבור בכול ילד הפריה וזריקות וים ריצות וכסף הייתי חושבת על 3 ילדים אבל בנתיים אנחנו בריצות לילד שני ..אני גדלתי במשפחה חד הורית שחייה על הבטחת הכנסה ולי יש עוד 2 אחים..אני הבכורה ואכן היה קשה מאוד ואני זוכרת שלא היו לי בגדים כימעט הייתי לובשת שבוע את אותו המכנס והייתה לי חברה שהיא בת יחידה והייתה מפונקת ואפילו שהיית אומרת שהיא נוסעת לים בשבת הייתי אוכלת את הלב כי לי לא הייתה אפשרות מגיל 10(גיל העלייה שלי לארץ) עד גיל 16 להיות בים..היא הייתה הולכת להחלקה על הקרח בקניון והכניסה עלתה 25 שח ולי לא היה את הכסף הזה אז כן כאב לי..אז אני לא חושבת שצריך להביא ילדים ולהגיד "נסתדר" כי ילד זה בן אדם קטן עם אותם הרגשות כמו של מבוגרים רק שילדים נוטים להיפגע יותר..יש לי חברה יש לה 5 ילדים והיא עקרת בית בעלה עובד בעבודות מזדמנות חיים בבית מעמידר ואני ראיתי איך ילדים מביאים מבית ספר שקית ענקית של סנדוויצ'ים עם גבינה צהובה זה כול המורים מתאספים ומכינים להם שיהיה להם מה לכחת לגן ובית ספר..זה מצב נורמלי? לא..עם אני מרגישה שכן אני יוכל לתת הכול מהכול לילד שני אז אני יביא (צעצועים ובגדים יש לנו כבר בשפע) עם אין לי אני לא יסמוך על קדוש ברוך הוא ויגיד הוא "הוא יעזור" ואז ילך לבקש מבית ספר שיאכילו את הילדים שלי..מצטערת זו דעתי..עם אין לא מביאים ילדים..

[url=http://imikimi01.com/link/link_through/1ui5X-102]

אנחנו עדיין לא סגורים אם נישאר עם שתי המופלאות או נוסיף עוד אחד/ת.
יחד עם זאת - אני בעד שכל עוד אפשר להתממן עצמאית, והכוונה היא כמובן דרך הכנסה אישית ולא דרך קיצבאות - להביא כמה ילדים שרוצים.
יש מי שאצלם בעיקר הכסף מדבר, יש מי שמאמינים שצריך כי זו מצווה גדולה (ובקשר לאחרונים - משפחות רבות במגזר מתפרנסות עצמאית, ללא קיצבאות, הערים שלהם זולות משמעותית מערים חילוניות , נעזרים בגמ"חים למיניהם ובחיי קהילה, החינוך זול יותר, שעות הלימודים ארוכות יותר וכוללות גם ארוחת צהריים, הילדים עוזרים יותר אחד לשני ולהורים כך שגם למשפחות ברוכות ילדים יש את הפלוסים שלהם).
כל אחד עושה החלטותיו בחיים, מה הגישה הנכונה לו, מה המסוגלות שלו, ושוב - כל עוד המימון לא בא מהמדינה - אין לי שום בעיה עם זה.
בקשר לגירושים - אי אפשר כל הזמן לחשוב מה יהיה אם.... זו בדיוק הדרך לשבת בבית ולא לזוז מילימטר....
בקשר לחו"ח התאלמנות - יש ביטוחי חיים, ומי שלא עושה ביטוחי בריאות וביטוח חיים - לא אחראי דיו.

סתם 2 נקודות למחשבה:
1. אם חס וחלילה נתגרש - למה שאני אשא בכל העול לפרנסה? בשביל מה יש מזונות?
אז מהמקרה הזה (לא שאני חושבת שיקרה) אני לא דואגת.

2. במקרה של מוות (שוב חס וחלילה, מקווה שאף אחת מאיתנו לא תצטרך להתמודד) - אין ביטוח חיים? ביטוח משכנתא, פנסיה וכו'?

ובלי קשר אנחנו לא בטוחים אם אנחנו רוצים עוד ילדים - גם מבחינה כלכלית אבל גם מבחינת לתת את כל התשומת לב הדרושה לכל ילד.

יעל, אמא של 2 אפרוחים

בוקר טוב...

החלום שלי היה תמיד ארבעה ילדים...
הלוואי ויתגשם..

לא סובלת את "נסתדר", אני טיפוס מאד מחושב,
לכן מאד נלחצתי כשגילינו שיש לנו תאומים, אחרי שישבתי לבעלי על הראש עם תכנונים כלכליים לפני ההריון...
אצלי זה לא עניין של "להסתדר", זה עניין של לתמרן, למצוא חלופות..
לומדים לוותר על דברים שפחות חשובים כרגע (יציאות וכד')
לומדים לקבל עזרה בכיף
לומדים לקנות דברים גם שהם לא הטופ של הטופ
ולומדים לחיות בכיף...

כי זה ממש שווה את זה
לילדי ב"ה, ת-ו-ד-ה ל-א-ל לא חסר כלום, קיבלו הכל חדש וארוז, הכל בעזרת שיטת ה"תמרונים"

ואסיים בבדיחה:
כל ילד מביא פרנסה.....לחברת חיתולים ותמלים

אני רוצה חמישה ילדים. אם אהיה ממש עשירה ויהיו לי כוחות אולי שישה..
אבל זה רק בתנאי שיהיו לי עוד תאומים.. כי אין לי כוחות לעבור ניתוחים יותר, האחרון השאיר חוויה לא משהו.. בחיי שזה שיקול.
אם היה לי אמצעים כרגע ובית יותר גדול הייתי כבר מביאה עוד, אולי עוד כמה חודשים.
זה באמת לא חוכמה להביא ואחר כך לא להצליח לגדל כמו שצריך. ואני לא מדברת רק על העניין הכלכלי, צריך הרבה כוחות נפשיים וסבלנות.
לפני הילד השני תכננו כל כך הרבה תכנונים.. חישבתי משכנתא\הוצאות.. גנים לשני ילדים, כמה זמן אוכל לשבת בבית ללא משכורת וכו'.. פתאום הגיעו שניים.. צחרנו לעצמנו.. מי אנחנו בכלל...
אז אני כן מאמינה שאם שלחו לי, כנראה אני אסתדר.. אבל זה כבר משהו אחר, זוהי תפיסת עולמי. וזה לא קשור לחוסר אחריות. אני מתכננת ילדים..!
אני גדלתי לשני הורים שכירים, עם משכורות ממצועות לחלוטין.. אמא שלי מעולם לא חסכה בחוגים\אוכל\השכלה\צעצועים וגירויים.. קבלנו הכל!, עד גיל 18 כל אחד קיבל שני נסיעות לחו"ל לפחות (פולין עם ביה"ס ועוד טיול..), הייתי בכמה חוגים במקביל. באמת שלא הרגשתי חוסר. תמיד שאלתי את אמא שלי איך היא עשתה את זה, כי באמת הם הרוויחו נמוך יחסית. אז זה לא היה מותגים כל החיים.. מה שהיא יכלה לקבל היא קבלה, הסתכלה על עיתונים (מבצעים) והיתה רצה מסופר לסופר כדי להשיג דברים בזול. מאמא שלי למדתי על בשרי "דין פרוטה כדין מאה"..
אבל בחיים לא הרגשתי במחסור..!
באשר למותגים ולהכי הכי לילד שלי.. ברור שכולנו נרצה לקנות הכל חדש והכי טוב, אבל לדעתי יש פה גם משהו חינוכי. לפוצץ את הילדים במותגים..? למה?
יש סדר עדיפויות. אני אקפיד שהילידים שלי יהיו נקיים ויצאו מהבית נעולים ובושים בצורה מכובדת.. אבל לא צריך להשתגע. במיוחד בגיל שהם לא מבינים כלום..! בגיל ההתבגרות זה כבר משהו אחר - שלכולם יש.. ואז גם אני אעשה מאמץ לקנות מותג כדי שזה לא יפגע בחוסר ביטחון וכו'..
ובאשר לגרושים\התאלמנות ושות'.. אני ממש לא חושבת.. החיים מפתיעים..

עכשיו אני מבינה למה ביקשת מאיתנו שניכנס לפה....

כל השרשור הזה עושה לי חשק לילד...



]