אוף בנות צריכה תכן-עדכון - הריון ולידה

וואי אני מבינה אותך..
זה נורא לא להיות מוכנה להריון.
אבל יהיה בסדר..
תראי איזה אושר קטן ויפה יש לך.
הבטא ניראית דוקא בסדר.
לכי תבדקי אצל רופא.


דברו איתי בפייסבוק

אלה זה לא שאני לא רוצה..אני לא מסוגלת נפשית לעבור עוד הריון...הפחדים בגלל המחלה הגנטית שיש לי המצב הכלכלי..אני כבר שנתיים יושבת בבית התחרפנתי...

!?!?!?!?
איזו מחלה גנטית?!!?!?!?


דברו איתי בפייסבוק

שי-אל זה ההריון שני שלי. בהריון הראשון בחודש שישי גילו מחלה גנטית נדירה במערכת העצבים. ילדו אותי אחרי חודשיים של בדיקות עם תינוק מת. כל הריון יש סיכוי של 25% שזה יקרה. ורק אחרי דיקור יודעים שהכל בסדר. זאת אומרת שעד חודש 5 אני נמצאת בפחד...

ווווווווווווווואו מאמי אני בהלם
אין לי מושג - הבנות פה כבר יענו לך

שולחת לך מלא חיבוקים ואם זה הריון - אאחל לך שיהיה קל ותקין

עכשיו קראתי על הגנטיקה - אז אולי תתייעצי עם רופא? עדיף "להקדים תרופה למכה"
תעדכני אותנו

וואו מסכנה!!! זה באמת לחץ נפשי אדיר!
אני חושבת שקודם כל כדאי לך ללכת לרופא שיבדוק אותך
שאכן ההריון לא מחוץ לרחם ודבר שני - את חייבת להתייעץ עם בעלך ותחליטו ביחד!

בנות אני שונאת את עצמי שאני חושבת על זה אבל אני לא רוצה את זה...

לא מסוגלת לא נפשית לא פיזית.... איך כל הדברים האלה קורים לי!!!!?

וואו..
לא קל..
אבל 25% זה ממש לא הרבה.
עד כמה שזה ניראה..
75% שהכל בסדר!!!
ואז אחרי החודש החמישי כבר תהיי רגועה.
מה זה המחלה הזאת?


דברו איתי בפייסבוק

s.l.o

זה נשמע שזה כלום אבל 25% למי שכבר נפגע מהמחלה זה המון...כי זה כבר קרה לי למה שלא יקרה שוב?

אני מבינה את ההרגשה..
אבל אומרים ברק לא פוגע באותו מקום פעמיים
את חייבת להאמין בזה
אחרת זה סתם לחצים על העובר ועל עצמך


דברו איתי בפייסבוק

אני מסכימה עם אלה...נכון ש"קל להגיד", אבל כבר עכשיו את מודעת
לכך שיש רק סיכוי (קטן) שתהיה בעיה עם העובר...
אני מאמינה שהכל מלמעלה..
ואם זאת הייתי אני במקומך - לא הייתי מסוגלת לעבור הפלה. אבל שוב,
רק את ובעלך מחליטים בסופו של דבר...ואף אחד אחר לא!

מאמי הכל יהיה בסדר

לי, אני מנסה לנסח את עצמי בצורה הכי עדינה שיכולה להיות. אבל אני חושבת שלכתוב "איזה מזל נאחס יש לי" בפייסבוק זה פשוט זלזול במתנה מדהימה שקיבלת.
אני לא שופטת אותך על כך שאת לא רוצה הריון כרגע ועל החרדה שברור לחלוטין שאת חווה, אני רק חושבת שלהתבטא בצורה כל כך קיצונית ("מזל נאחס") זה ממש לא לעניין.

אני יודעת שעברת חויה לא קלה ושכל הסיפור לא פשוט וכמובן שגורל ההריון ובריאות העובר מונח בידייך (ובידי אלוהים) ואני מאחלת שתגיעו להחלטה הנכונה עבורכם ושאם תחליטו להמשיך העובר יהיה בריא אמן ואמן.

קצת צורמת לי ההצהרה שזה שנכנסת להריון לא מתוכנן זה "מזל נאחס".

תעריכי כל מה שיש לך. כי יש אחרות שהיו מתות להיות במקומך, גם עם סיכון של 25% לעובר חולה, זה עדיין 75% סיכוי שהעובר יהיה בריא.

בכל מקרה, מאחלת לך המון בריאות ואושר בכל החלטה שתקבלי

גם אני לא מסוגלת לחשוב על הפלה... אבל איזה ברירה יש לי? להביא ילד ללנישואים במשבר? למצב כלכלי לא משהו? משכורת אחת? לאימא בת 21 שבמשך שנתיים לא עשתה עם עצמה כלום? אנימרגישה שאם אני יביא עוד ילד אני דוחה בעוד שנה את היציאה שלי לחיים....

ומה יקרה אם אני שוב יפרד מהבעל? הפעם זה יהיה עם שניי תינוקות איך אני ישרוד?

אני רוצה עוד ילדים אבל עוד כמה שנים שיהיה לי בסיס כלכלי,בית,עבודה,תואר,נישואים תקינים....
עכשיו אין לנו כלום חוץ מחובות וריבים...כמובן שאת שי-אל הנסיכה שלי.....

אוי שמרית אני יודעת שזאת מתנה והנאחס זה לא רק על זה.

אני לא מממש יפרט פה כי יש דברים שאמורים להשאר בחדרי חדרים.
אבל אם השתמשתי בקונדום ולקחתי פוסטינור ואני עדיין בהריון זה ניראה לך כמו מזל?

וחוץ מיזה שמרית אני הייתי במקום שלך לפני שנה וחצי..עברתי אובדן ורציתי כל כך ילד משלי שכל אחד שדיבר לידי על הריון הייתי מגיבה בדיוק כמוך זה כל כך מובן....
אני מאחלת לכל בנות ישראל להכנס להריון ללדת ולגדל ילדים בריאים....
אבל לפעמים יש מצבים שההיגיון גם צריך לפעול כשביאים ילד. ו25% זה ממוצא אחרי הריון שעבר מחלה אחרי הריון תקין זה עולה פשוט אני לא יודעת בכמה אחוזים.

מאמי, אני מבינה את הקושי, תאמיני לי שאני רואה ילדים עם מחלות גנטיות כאלה ואחרות וברור לי הפחד.
ברור לי גם שיש עוד דברים בחייך, אני יודעת שעברת תקופה קשה עם בעלך ובקיצור לא זה מה שגרם לי להגיב לך.

אני יודעת שגם את חוית אבדן, ומשם נובעים חלק מהפחדים פשוט צרם לי הביטוי "מזל נאחס".

אבל אולי אני באמת אובר רגישה לזה

וואי לילוש,מחזיקה לך אצבעות שתגיעו להחלטה הנכונה בשבילכם!!!
אין לי הרבה מה להגיד..מבינה את המצב הלא קל שלך..
מקווה שתהיי שלמה עם כל החלטה שתקבלו ..וחץ מזה מקווה שהנישואים שלכם יתבססו קצת יותר ולא יהיו במצב לא מובן..הרבה מזה בא בגלל ההספקט הכלכלי..
אצלינו גם יש הרבה ריבים בגלל זה.
מקווה שהכל יגיע למקומו.
והרבה הרבה חיבוקים.
דברו איתי בפייסבוק

שמריתי
יש לי רק חיבוקים בשבילך!
אבל הרבה!!!!
דברו איתי בפייסבוק

אני בהלם מאמי לא יודעת איך להגיב

יקירתי,

קודם כל אני רוצה להגיד לך שאני איתך ושולחת לך מלאאא

רק שלא יסכלו אותי על העצה הזאת... אבל בכל זאת

ג'ן ג'ן, יש בפורום השכן דוגמא חיה לעובר שנולד בריא וסבבה למרות פוסטינור.

לילוש- אני אחזק כל דבר שאת תיהיי שלמה איתו.
ולגבי ה"טיעונים" שהבאת עד כה, בלי קשר, אני חושבת שאת צודקת.
ולמה? בגלל ההלכה היהודית.

מאמי, קודם כל תלכי לרופא ליעוץ והכוונה, תשללי את כל הלחץ בנוגע למחלה הגנטית.

בקשר למצב הכללי וכו' יש לך את אגודת אפרת - עוזרת לנשים הרות כלכלית ונפשית
www.efrat.org

ובקשר לנישואין - לדעתי את צריכה לדבר עם בעלך, לחשוב ביחד מה עושים מפה והלאה...

מקווה שיהיה הכי טוב שאפשר

אם את מרגישה ככה כנראה יש לך סיבות לזה אא לשפוט אותך. הכל מלמעלה ומקרה שלך רןאים את זה אם קרה מה שקרה ועדיין יש הריון!יש נשמות שצריכות לרדת לעולם ומחפשות את הכלי המתאים,וכנראה את הכלי כרגע! נכון שעברת משו לא קל ואת פחדת לעבור שוב,אבל גם בעתיד שתכננת להביא ילדים אז יש את הסיכוי הזה אז זה פשוט קרה מוקדם יותר מהתכנון!תהיי חזקה ותחליטי עם עצמך שאם יש הריון את זורמת, נסי לקבל את המצב כנתון ואולי יהיה קצת יותר קל.
ותאחזי ב75% הטובים! שולחת לך חיבוקים וכוח<3

אם את מרגישה ככה כנראה יש לך סיבות לזה אא לשפוט אותך. הכל מלמעלה ומקרה שלך רןאים את זה אם קרה מה שקרה ועדיין יש הריון!יש נשמות שצריכות לרדת לעולם ומחפשות את הכלי המתאים,וכנראה את הכלי כרגע! נכון שעברת משו לא קל ואת פחדת לעבור שוב,אבל גם בעתיד שתכננת להביא ילדים אז יש את הסיכוי הזה אז זה פשוט קרה מוקדם יותר מהתכנון!תהיי חזקה ותחליטי עם עצמך שאם יש הריון את זורמת, נסי לקבל את המצב כנתון ואולי יהיה קצת יותר קל.
ותאחזי ב75% הטובים! שולחת לך חיבוקים וכוח<3

אם את מרגישה ככה כנראה יש לך סיבות לזה אא לשפוט אותך. הכל מלמעלה ומקרה שלך רןאים את זה אם קרה מה שקרה ועדיין יש הריון!יש נשמות שצריכות לרדת לעולם ומחפשות את הכלי המתאים,וכנראה את הכלי כרגע! נכון שעברת משו לא קל ואת פחדת לעבור שוב,אבל גם בעתיד שתכננת להביא ילדים אז יש את הסיכוי הזה אז זה פשוט קרה מוקדם יותר מהתכנון!תהיי חזקה ותחליטי עם עצמך שאם יש הריון את זורמת, נסי לקבל את המצב כנתון ואולי יהיה קצת יותר קל.
ותאחזי ב75% הטובים! שולחת לך חיבוקים וכוח<3

אם את מרגישה ככה כנראה יש לך סיבות לזה אא לשפוט אותך. הכל מלמעלה ומקרה שלך רןאים את זה אם קרה מה שקרה ועדיין יש הריון!יש נשמות שצריכות לרדת לעולם ומחפשות את הכלי המתאים,וכנראה את הכלי כרגע! נכון שעברת משו לא קל ואת פחדת לעבור שוב,אבל גם בעתיד שתכננת להביא ילדים אז יש את הסיכוי הזה אז זה פשוט קרה מוקדם יותר מהתכנון!תהיי חזקה ותחליטי עם עצמך שאם יש הריון את זורמת, נסי לקבל את המצב כנתון ואולי יהיה קצת יותר קל.
ותאחזי ב75% הטובים! שולחת לך חיבוקים וכוח<3

מאמוש אני עם כל מילה של מיטל

אני אדבר תכלס
עד שבוע 8 אם אני זוכרת נכון יש כדור שאפשר לקחת
בחיים צריך לשכלל מספר משתנים כדי לפתור את המשוואה הסופית
ועם כל הכבוד כשכל כך הרבה משתנים נמצאים בצד השלילי של המשוואה אני בספק אם הפתרון צריך להיות חיובי.
ילד צריך בסיס כמה שיותר חזק שאפשר - להורים במשבר ומתוסכלים יהיה קצת קשה לספק את זה.
כיום יש לכם את שי אל שאני בטוחההה שהיא עולם ומלואו ואתם נותנים לה הכל!
אבל להביא עוד תינוק במצב שאת מתארת זה לא רק פגיעה בעצמכם או בתינוק - זאת פגיעה גם בשי אל
אם למישהו אין את היכולת הכלכלית זה עוד מילא - אבל אם למישהו אין את המשפחה היציבה והיכולת הנפשית להביא עוד ילד - אז הוא פשוט לא צריך לעשות את זה
יש לך חלומות לעתיד שלך תנסי לחשוב מה יקרה לנפש שלך אם תדחי אותם
ואגיד את זה הכי תכלס שיש - נכון לכרגע מה שיש לך בבטן זה מקבץ של תאים שאפילו הלב עוד לא פועם בהם אז גם מבחינה מוסרית אני ממש לא רואה פה התלבטות

בכל אופן מקווה שכל החלטה שתקבלו תהיה הנכונה ביותר עבורך בעלך ושי אל ובלי שום התחשבות באנשים חיצוניים. בהצלחה

אני דווקא חושבת שלא הייתי ממשיכה, אני אבין אותך לגמרי אפילו! זה אפילו סוג של חוסר אחריות להמשיך, את מאוד בוגרת ומאוד מודעת לסיבות למה לא להמשיך. כולן יודעות שהריון זה מתנה ויש בנות שלא יכולות בקלות ועוד כהנה וכהנה. ואפילו פעם ראשונה אני שומעת שעברת חוויה מטלטלת וכואבת לגלות על המחלה, לאבד הריון בשלב מתקדם ובאופן לא רצוי. כל אלה, מעצימים את הידיעה שאת יודעת טוב טוב למה את נכנסת ושכרגע, זאת לא דלת טובה להיכנס בה. זאת דעתי. בנתיים

אבל אלו החיים שלך!! הנישואים שלך, המינוס בבנק שלך, המצב הנפשי שלך, הפחדים שלך, הגוף שלך.

את צריכה לחשוב רק על מה שטוב לך!

סיון אני לא חושבת שיסקלו לך את עצורה.בהחלט לדרך אל הפתרון צריך להכניס למשוואה את כל המשתנים.וחיי משפחה בלתי יציבים הם כמובן משתנה חזק מאוד.


דברו איתי בפייסבוק

אדר שלי היא תוצאת פוסטינור...

[
[

לילוש - יקירתי.
את במצב מאד לא פשוט
את צריכה קודם כל לשבת עם עצמך ועם בעלך ולחשוב מה אתם עושים.
אני מאד מצדיקה את סיון וחושבת בדיוק כמוהה.
אבל ההחלטה היא רק שלך
תהיה חזקה ואמיצה.
יש לך כאן המון תמיכה
[

אוי, לילוש מתוקתי, מצטערת לשמוע עד כמה את מתייסרת

מתוקה
בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.

יש בידייך החלטה לא פשוטה...

אל תכעסי, אבל אני מקנאה
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"

[]

אני מסכימה עם כל מילה של מיטל וסיון.
אני לא חושבת שצריך להביא ילד בכל מחיר. וממה שאת מתארת, המצב אצלכם ממש לאפשוט.
כל הכבוד לך על הבגרות והשיקול דעת ושיהיה לך המון בהצלחה בכל מה שתחליטי

לא אגיד לך מה לעשות... רק אתן לך מליון

ווואי מאמי אין לי מושג מה להגיד לך

אני בטוחה שתחליטי את ההחלטה הטובה בשבילך

שולחת לך מלאאא

איפה בעלך בתמונה? מה הוא חושב?

אני אגיד לך את האמת- פגשתי מכרה בהיריון-מתקדם והיא אמרה לי: ההיריון השני הזה, המהיר מייד אחרי-הראשונה הוא מהראש ולא מהרגש..כי חלון-ההזדמנויות בגילנו (35++), לא בדיוק מאפשר לנו לבחור...אנחנו באונס רוצות עוד היריונות עם כל הקשיים שמסביב (חוסר-עזרה מסביב,מצב-כלכלי וכו' שקיים גם בגילנו,מה לעשות), בשביל הילד שלנו,שיהיו לו אחים.

אם היינו יותר צעירות,זה היה יותר שפוי,יכולת-הבחירה לרווח בין כל ילד,באמת לפי הרצון-הפנימי ואז הכל יותר קל בעיני.
כי ת'כלס,כשהילד בן שנתיים+ מתחילים לרצות עוד אחד בטיבעי, כבר לומדים לכלכל את ההוצאות בצורה יותר מעשית (לא-קונים כבר בהתלהבות כל בגד-מקסים שרואים או כל צעצוע).

אני מייד לאחר-הלידה ניקלטתי 3 פעמים והגוף דחה את ההיריון-הצעיר..
לבד,ללא-עזרה כמעט, בעל שחוזר מאוחר,טיפלתי בנעמה בבית עד גיל שנה וחצי, השמשתי ציוד יד 2 וזה לוקח זמן.
מה חשבתי לעצמי בדיוק?! שההיריונות יצליחו לי??? פשוט טמטום שלי,מודה.

אימי ילדה אותנו בהפרש של שנה וחצי ואח"כ מייד נקלטה ועשתה הפלה..(הועדה אישרה לה,כך שזה היה כנראה לגיטימי).
את אחותי הקטנה כבר עשתה בהפרש של 7 שנים מאיתנו..

הייתי רוצה לייעץ שעדיף שלשי-אל,יהיה אח/אחות מאותו האב. הכוונה שבוודאות יהיה לה עוד אח/אחות ומה שיהיה בעתיד,שיהיה.
אבל אולי מצד-שני ילד נוסף כעת יעצים את המתחים שמסביב?!
ועדיף בזוגיות כעת להתבסס עם ילד-אחד ולעבוד ורק אז לחשוב על ילד נוסף?!

ולגבי מזל-נאחס,אני מבינה אותך לאללה,גם אני חשתי כך בשנה שעברה,בהיריונות,שלא-ידעתי איך אוכל ללכת לביקורת-רופא,כשנעמה איתי ולהתחיל למצוא בייביסיטר זה סיפור כלכלי+זמן (פתאום כולן לא-זמינות כשצריך).
רק מי שמטפל בתינוק כמעט לבד,ללא תמיכה ועזרה מסביב יכול להבין אותי!!!!!!!
טיפלתי בנעמה כמעט לבד והיא לא ממש אכלה,הייתי מותשת...

כעת נעמה בגן,אז זה סיפור-אחר,הרבה יותר קל!
כעת גם חמותי חזרה מחו"ל,אימי יותר זמינה לעזרה (אבי עבר ניתוח בשנה שעברה והיא היתה צמודה אליו), שנה אחרת משנה שעברה,חמסה.

תעשי מה שליבך אומר לך ומה שאת מרגישה.
אל תקשיבי לאיש..

בהצלחה בכל מה שתבחרי

אויי בובה אני כל כך מבינה אותך

רק את מחליטה מה טוב בשבילכן ממי ,.....