רוצה לשתף במשהו אישי. בבקשה אל תשפטו אותי... - הריון ולידה

יש לי שכנה בת 25 נשואה+ 2 היינו ביחד בהריון. אני קיבלתי את התשובה של החלבון והיא עשתה סקירה שיצאה לי תקינה עם ממצאים לת. דאון. כמו שאתן זוכרות לקחתי מאוד רציני את השיקלול הטיפשי הזה ועשיתי מי שפיר. היא לעומת זאת אמרה שהכל שטויות והרופאים לא יודעים ולא מבינים ושהכל בסדר עם העוברית ושהיא מרגישה שהכל בסדר וכו'. עשיתי את המי שפיר שיצא תקין. והיא בכלל התעודדה ואמרה שאני רואה שהרופאים לא מבינים כלום מהחיים שלהם ושהם סתם מלחיצים. כמה שניסיתי להסביר לה שהמקרים שלנו שונים זה לא עזר... היא החליטה שאם אצלי הכל בסדר אז הכל בסדר. השאירה את זה כך ולא עשתה בדיקות. ראיתי אותה ביום שישי האחרון עם עגלה. קראתי לה ואמרתי מזל טוב שאלתי נו איך הקטנה? ענתה בובה. שמחתי ואמרתי אז מה עם כל מה שאמרו הרופאים שיש בעיות ושמשהו לא תקין? הכל בסדר??? והיא ענתה לא.... לא.... יש לה.... תסמונת היא עם תסמונת... אני לא מאמינה שאני מוציאה את זה מהפה שלי שיש לבת שלי תסמונת.... הייתי בשוקקקק באותו רגע. עליתי אליה לראות את הקטנה באמת בובה! אבל עם תסמונת... יילדו אותה חודש לפני הזמן בבדיקה שיגרתית ראו שהיא במצוקה דופק לא סדיר וזרימת הדם לא סדירה. ישר נתנו זירוז ויילדו אותה. היא הייתה בטוחה שהילדה בריאה. שהיא יצאה שאלו אותה לגבי העיניין בעדינות ואמרו לה שנולדה לה תינוקת עם ת. דאון. הייתה בשוק מוחלט...
יסלח לי אלוהים שאני אומרת אבל כל כך שמחתי שעשיתי את הבדיקה. ולא הלכתי על תחושת בטן... לא יודעת מה הייתי עושה במצבה שהייצי בטוחה שהכל בסדר ואז לחטוף כזאת כאפה ילדה פגועה עם ת. דאון. זה נורא. אני מרחמת עליה. ילדה בת 25 שדי נהרסו לה החיים בגלל התעקשות טיפשית. אחרי מה שעברתי אני שמחה שאני לא במקומה... וזה לא בא מרוע חו"ח....
זה בא מקטע שאם זה היה קורה לי לא הייתי סולחת לעצמי בחיים על העקשנות שלי. אני כל כך שמחה שהבובית שלי בריאה ושלא נאלצתי להיות במצב הזה... אני מרגישה חרא עם עצמי שזה מה שאני מרגישה. שאני מרחמת עליה... אבל מצד שני אני מודה לאלוהים שזה לא קרה לי ושעשיתי את הבדיקה ולא הלכתי ללדת בלי ידיעה שהכל תקין עם התינוקת שלי. אני לא מקנאה בה אפילו לרגע איזה חיים עכשיו יהיו לה??? מה מחכה לך בהמשך.... כואב חי הלב עליה. למה היא הצעקשה לא לעשות את הבדיקה??? הכל היה אחרת אם הייתה עושה.... אוףףףףףףףף