מצטערת מראש על הסודיות עניתי בסוף - הריון ולידה

שלום לכל הקוראות,

לפני הכל אני רוצה להתנצל שאני חסויה.

אני יודעת שזה מרגיז/ משגע חלק מהבנות,
אבל אני לא יכולה לכתוב בגלוי. כל כך הרבה מכירות אותי כאן, בשם ובאופן אישי, ואני לא יכולה להרשות לעצמי להיחשף. לא עכשיו בכל אופן..
ומצד שני- אני כבר משתגעת, ממש חייבת רק להגיד את זה למישהו, אולי לשמוע מה שיש לכן להגיד לי.

אני מתה להתגרש.
פשוט חלום חיי.
אני נמצאת עם בעל, שבנות יכולות לחשוב שהוא מציאה. הוא מבוסס כלכלית, כביכול עושה את מטלות הבית איתי ולוקח חלק מהנטל, אבל....

אין לי חבר. אין לי פרטנר. אין לי בעל. אין לי עם מי לדבר. אני לא מעניינת אותו כהוא זה. כל פעם שהוא מגיע הביתה הוא פשוט נרקב על הספה מול הטלוויזיה ונרדם. רק כשהוא נפגש עם חברים יש לו מצב רוח. לא מעניין אותו מה קורה לי, מה עובר עלי, מה אני מרגישה.. הוא יכול לשאול, בשביל לצאת ידי חובה, אבל לפי ההקשבה שלו אני כבר מאבדת את החשק לדבר.. (מסתכל באמצע לטלוויזיה, מעביר נושא וכד)
אני לא זוכרת מתי יצאנו בפעם האחרונה.
אני מתוסכלת, ממורמרת, מרגישה לבד... כל כך לבד!! זה לא קריזה של הרגע, זה כבר שנים ככה... פשוט רק עכשיו אני פותחת את זה כאן, אז שלא תחשבו שאני "מתפוצצת" ממשהו קטן ואימפולסיבית..
בסוף השבוע הזה יחול יום הולדתי, ובו "אחגוג" שנה ללא סקס. כן. שנה. וגם לפני שנה כמעט "אנסתי" אותו. (אני רק רוצה שתבינו- ולא בגלל שאני שחצנית- אלא כדי שלא תחשבו שמסיבות מסויימות הוא לא שוכב איתי- אני בחורה שנראית טוב מאד. רזה, מטופחת, מתחילים איתי ברחוב וכד'). לפני חודשיים היתה לי שיחה איתו, אמרתי לו שלדעתי הוא בוגד. הוא טוען שלא. הוא אומר שהוא לא נמשך אלי בגלל מערכת היחסים הדפוקה שלנו. אני חייבת לציין שגם קודם הוא לא היה טיפוס מיני במיוחד, והתדירות היתה פעם בשלושה שבועות- חודש... ייבוש.. (אגב- ההפך הגמור ממני.. אני טיפוס מיני ביותר) אבל עכשיו?? אני כבר פשוט מאבדת כל יכולת, חשק ורצון להיות במערכת היחסים הזאת.
הבוקר אמרתי לו שאני לא רוצה להיות איתו ביום הולדת (כי כדי "לסתום לי את הפה" הוא מתכנן איזו יציאה אומללה ומזוייפת ליום הולדת שלי, וממש לא בא לי על הצביעות הזאת. בא לי לשם שינוי ליהנות קצת), והוא התחיל להרים את הקול, ליד הקטנה.. וגם הקטנטן שמע.. איך שהוא הצלחתי לנוע סצינה וסוף סוף הוא יצא מהבית.
אני מרגישה כבולה בסיוט הזה של להיות איתו
אבל אין לי אומץ להתגרש בגלל הקטע הכלכלי, אין סיכוי שאצליח לשרוד את זה לבד ולכלכל את כולנו.. ומזונות הוא ישלם כמו שיורד כאן שלג עכשיו.. אני פשוט מרגישה אומללה ולא רואה דרך לצאת מזה.. אווווווווף...
אני חייבת גם להגיד, שפעם- כל כך גיניתי כל מעשה של בגידה.. אני עדיין מגנה בגידות בשביל הסקס, כשיש לך הכל בבית, אבל אני חייבת להגיד, שבתור אחת שנמנע ממנה במשך שנה סקס, ועזבו את הסקס- שנה אני לא מרגישה שמישהו אוהב אותי, רוצה אותי, רואה בי אישה.. אולי שלוש שנים לא התנשקתי... אני בכלל לא רוצה לבגוד בקטע של סקס, אני רוצה לדבר עם גבר ולהרגיש שוב מושכת, פשוט אישה.. ורק בגלל שהערכים שלי עוד מושכים אותי לכיוון שאני מאמינה שהוא הנכון, אני לא עושה את זה..
בנות- נמאס לי. פשוט ככה.
מצטערת על הנאום, אבל כתבתי בשטף ובכיתי, וזה מה שיצא..
תודה לכל מי שקראה וכל מי שתענה