כשילדתי את איתמר היה לי מאוד חשוב להניק ! ברמה כזו שהייתי היסטרית לגבי ההנקה כל ההריון , חקרתי בלי סוף , פשוט קראתי בערך כל מאמר אפשרי . נכנסתי למלא פורומים על הנקה קראתי דפים על גבי דפים. זה עזר לי להוריד את החרדה שלי וכמובן בדרך עקיפה גם עזר לי להצליח להניק .
לא הייתה אצלי בכלל אופציה שאני לא מניקה , תמ"ל לא היה קיים בלקסיקון שלי . ספויילר קטן איתמר נולד עם לשון קשורה מהסוג הקשה . אמרו לי בבית חולים ממש במילה אחת שאולי ,ממש אולי יש לו לשון קשורה ,אבל אם הוא יונק אז הכל בסדר... מידע שגוי לחלוטין, כי אחרי לידה יש עודף חלב בציצי בעצם (אחרי בערך 72 שעות כשהוא מתחלף מקולוסטרום לחלב) לשמחתי ולמזלי היה לי המוווון חלב,הגוף שלי לא נכנס לאיזון והמשיך לי עודף חלב וזרם חזק עוד בערך 3 חודשים , בזמן הזה איתמר עלה מעולה במשקל , אבל כל הזמן הרגשתי שמשהו לא בסדר בהנקה , יש משהו שמרגיש לי לא תקין, לא ידעתי בדיוק להצביע מה זה , בגיל 4 חודשים הגוף שלי סוף סוף הבין שהיונק שלי יונק לא אפקטיבי כל כך וצריכים להוריד את הכמות וגם את הזרם , יצא מצב שאיתמר היה יושב על ציצי שעה ויותר בגיל 4 חודשים שקודם לכן הוא היה מסיים את הארוחה ב10 דקות. זה הדליק לי נורה אדומה מאוד ... היה לי קשה , המון הנקות , חוסר הבנה מה קרה ... הרגשה שמשהו לא תקין , אבל הייתי לביאה ! פשוט הסתערתי , לא הקשבתי לאף אחד , הרגשתי שהנקה זה חלק ממני חלק מאמהות שלי , שבלי זה אני לא מספיק טובה , שאם אני לא אניק אני ארגיש כל החיים שנכשלתי (כמובן שהיום אני מבינה שזה ממש לא ככה ופשוט הייתי באטרף ובאובססיה) . התחלתי לחקור , לקרוא שוב , הלכתי לרופא ילדים שפשוט אמר שאני טועה שאין לאיתמר כלום ובטח לא לשון קשורה ( עוד ספויילר קטן ,רופאי ילדים לא מבינים כל כך בלשון קשורה , רופא של הפה והלסת מבינים הכי טוב) . לא עצרתי שם ! ממש לא ... אין לי מושג איך בעלי הסכים לכל הדברים שעשיתי , אבל כנראה שהייתי ממש בעמוק ! אי אפשר היה לדבר איתי , ובטח בחיים לא הייתי מקבלת שאני אוותר על הנקה לפני שניסיתי להציל אותה , בעצם לפני שניסיתי הכללללל, קראתי אפילו על האכלה מצינורית קטנה שמחוברת לציצי עם חלב שאוב , כדי שתינוק לא יתרגל לבקבוק , במקום לתת בקבוק מחברים לציצי ואת הצינורית מדביקים ליד הפיטמה וככה החלב זורם לפה של התינוק והוא מרגיש את הפיטמה ומנסה לינוק ... בקיצר . הלכתי לטיפת חלב, הייתה שם אחות מדהימה שאמרה לנו בזמנו שיש ד"ר פורר בירושלים שהוא מומחה ללשון קשורה , לקחתי את הילד ,קבעתי טור , קבעתי עובדה לבעלי שנוסעים לירושלים ! פשוט עובדה ! נסענו בגיל 5 חודשים , נכנסנו לרופא , הוא הסתכל על הפה שלו ואמר בחיוך , יש לך ילד עקשן! הוא כל הזמן הזה ינק עם השפתיים , הוא בכלל לא מסוגל להפעיל את הלשון שלו מרוב שהיא קשורה ! חתך בשניה , אני החזקתי לאיתמר את הגוף אחות החזיקה את הידיים ,ראיתי כל מה שהוא עושה , פעולה ממש פשוטה! הנקתי , מיד הרגשתי את ההבדל , הוא הפעיל את הלשון שלו , פתאום הרגשתי לשון על הפיטמה. זה היה ממש מוזר . אחרי שבועיים הרגשתי שהמצב לא כמו שהייתי רוצה וקבעתי עוד עובדה , נוסעים שוב , לירושלים, חיתוך נוסף! הפעם גיל חצי שנה , חתכו לו והשיפור היה מספק , עדיין לא מה שרציתי , אך בזה התפשרתי , לא סחבתי את הילד עוד פעם , ראיתי שהוא יונק ועולה במשקל מוציא את הלשון שלו , שמח ורגוע , מסיים ציצי ב3 דקות ... מה שאני מנסה לכתוב לך זה שלשון קשורה אפשר לתקן , הילדה תלמד לינוק נכון . מה שנשאר זה את ובעלך .... כאן קטונתי להגיד לך משהו בקשר לזוגיות . מה שכן את אמא של הילדה , את בחיים לא תעשי משהו שיפגע בה , זה המסר שהוא צריך לקלוט ! ודחוף. תנסי לא להיות מותק עם כולם ! מותר לך גם לא להיות מותק , מותר לך גם לטעות , מותר לך גם לבכות , מותר לך גם לעמוד על שלך , מותר לך גם למצוא את הזהות שלך כאם , מותר לך לא לציית לבעלך (עברו הזמנים האלו ובטח שאנחנו גם לא באירן ) . תשתפי כאן כמה שאת יכולה , אל תפחדי מאף ביקורת ! אנשים לא מכירים אותך באמת , לא יודעים מה ומי את ומה עבר עליך בחיים האלו . תהיי חזקה ! אם את צריכה תמיכה אני אשמח לצרף אותך לפייסבוק שלי . אם תרצי תגידי לי .