
אכתוב משהו ושאף אחת לא תבין לא נכון את הכוונה וחלילה תיפגע:
בתור דתיה, יש הרבה דברים שלי נראים מהצד כ"לא טובים" ולא אבין בחיי איך עושים או מרשים אותם.
וגם להיפך.
בתור חילוניה, יש דברים שבלי להיוולד לתוכם או להכיר מבפנים, קשה להבין איך ולמה. וזה נראה מהצד הרבה יותר קשה ממה שזה באמת.
.(זה מה שקורה כנראה גם לך, לינבר

)
זה לא שלא אוהבים אחד את השני. פשוט- אורח החיים כל כך שונה, כולל נקודת המבט, שמאוד קשה עד בלתי אפשרי להבין אחד את השני בדיוק.
לדעתי- כל אחד אמור, וחייב, להיות מרוצה מהצורה שהוא חי בה, ורק לשאוף להיות אדם יותר טוב, יותר אנושי, ויותר ערכי ומוסרי.
אין חובה להבין בדיוק את כל הניואנסים, כי זה מאוד קשה. אם לא בלתי אפשרי. ול-2 הכיוונים.
מה שכן צריך זה לכבד האחד את השני, למרות ההבדלים והשוני. ולאהוב.....
אני אישית עובדת במקום חילוני לגמרי. דתיות בודדות ממש סביבי, ואני רוצה לומר לכולן שקשה למצוא כזו אחווה כמו שיש בינינו.
כשיש שאלות- לא מתביישים לשאול. אני אותן והן אותי. לא מתים משאלות.
אבל.... גם לא מתים מלא להבין..
פשוט מכבדים ואוהבים למרות ההבדלים.
כולנו בסה"כ בני אדם.
ונקודה אישית: בתור דתיה מלידה, לעולם לא הרגשתי קושי בללבוש ארוך בקיץ, או להפריד בשר וחלב.. פשוט זאת המציאות לתוכה גדלתי, ואני מאמינה שלכן אני לא מרגישה את הקושי כי לא התנסיתי אחרת.
ולכן אני מסירה את הכובע בפני אלו שהתחזקו ובחרו להתחזק בפרט מסוים למרות הקושי העצום כנראה, לאחר שהורגלו אחרת.
ולינבר- העלית נקודה נכונה מאודדדדדדדדדדדדדדדד!!!!
אני כדתיה (קיצונית!!

ככה הגדרת..) אוהבת את כולם, ובדעה נחרצת מאוד שאם מקיימים מצוות- חובה רק מאהבת השם, וחלילה לא מהפחד! אין צורך לפחד מאבא. הוא אוהב אותנו!
בהערה שלך נכנסת לנושא של פלגים דתיים שדוגלים בקיום מצוות מיראה. אני לא מסכימה איתם בכלל. והם לא רבים. אבל שוב- לא נולדתי למציאות שלהם אז אין לי זכות לשפוט את נקודת המבט.