הריון

הפלה טבעית

הפסקת הריון ספונטנית

יש רק הזדמנות אחת לשמר דם טבורי. קופות החולים מחזירות עד 75% מעלות השירות

לברור הזכאות מול קופות החולים אנא מלאו את פרטיכם:

שם:
דוא"ל:
טלפון:
תאריך לידה צפוי:

באמצעות שירות תא לחיים - דם טבורי בהדסה
>> בואו ללמוד מהטעויות של גלית גוטמן






הפלה טבעית
הפלה טבעית (Miscarriage ) או ספונטנית (Spontaneous Abortion ) היא אירוע של אובדן הריון במהלך 20 השבועות הראשונים להריון, כאשר הדופק העוברי מפסיק ו/או כאשר העובר בשלמותו או בחלקו נפלט מחלל הרחם באופן ספונטני. יש להבדיל זאת מאובדן הריון לאחר 20 שבועות שאינו מוגדר כהפלה טבעית אלא כתמותה עוברית תוך רחמית, ההתייחסות לכך מבחינת הסיבות ואופן הטיפול היא שונה.

מהי השכיחות של הפלות טבעיות? למעשה, מדובר באירוע שכיח ביותר, המתרחש אצל נשים רבות בעיקר בשלבים המוקדמים של ההריון. הסטטיסטיקה מלמדת כי בערך 15% מכלל ההריונות יסתיימו בהפלה טבעית ספונטנית. שכיחות ההפלות יורדת ככל שההיריון מתקדם והחל משבוע 7 להריון, לאחר שנצפה דופק עוברי, שכיחות ההפלות יורדת לכ – 5-10% , ועוד יותר אחרי שבוע 12, אז השכיחות של הפלה טבעית היא נמוכה באופן משמעותי ועמודת על 1-3% בלבד.

מהן הסיבות להפלה טבעית? הסיבות להפלות הן רבות ושונות, אך ברור כי מתרחשת כתוצאה מגורמים שעליהם אין לבני הזוג שליטה, ולא מדובר במשהו שנעשה או לא נעשה כשורה  - משום כך, כל ניסיון "להאשים את עצמך" הוא לא במקום וחסר כל ביסוס. הסיבה השכיחה ביותר, עד מחצית-שני שליש מההפלות טבעיות, היא בשל פגמים גנטיים אקראיים בעובר, אשר מונעים את המשך התפתחותו. הסיבה להפלה נשארת בדרך כלל בלתי ידועה, ולרוב  אין מקום לברור מעמיק של הסיבה להפלה, אלא במקרים של הפלות טבעיות חוזרות. גם במקרים שבהם יש דפוס של הפלות חוזרות, נשארים רוב המקרים של הפלות כבלתי מוסברים.

כיצד מאבחנים הפלה? יש מספר דרכים לגלות ולאבחן כי התרחשה הפלה. ברוב המקרים הסימן המדאיג והשכיח ביותר דימום נרתיקי. אולם, חשוב לציין כי דימום נרתיקי הוא ממצא שכיח בחלק ניכר מן ההריונות, ולמרות שהוא סימן להפלה הרי שברוב המקרים הדימום הנרתיקי מתרחש גם בהריון תקין, וזה לא מבשר הפלה. הדרך השנייה בשכיחותה לאבחן הפלה הוא בבדיקת אולטרה-סאונד שגרתית שבה נצפה הריון לא תקין שבו נראה עובר שלא מתפתח על פי הצפוי לגיל ההריון - למשל, העדר שק הריון, העדר דופק או העדר עובר. דרך נוספת לאבחן הפלה היא על ידי בדיקות דם, בשלבים מוקדמים בהם עוד לא ניתן לראות עובר או שק הריון ברחם, מפאת גודלם הקטן, מסתמכים על קצב עליית הורמון ה - BetaHCG  (הורמון ההריון) כאשר ירידה או קצב עלייה לא מספק של BetaHCG יכול אף הוא ללמד על התפתחות לא תקינה של ההריון והפלה. חשוב לציין כי נשים רבות חוות הפסקה של סימפטומים אופייניים להריון - חולשה, עייפות גודש בשדיים, בחילות והקאות - אך יש לכך קשר חלש להריון לא תקין. ברוב המקרים זו דרך לא טובה ולא אמינה לאבחן הריון לא תקין, משום שיש להסתמך בכל מקרה על בדיקות דם ובעיקר על בדיקת אולטרה-סאונד ולא על העדרם או קיומם של הסימפטומים הללו.
יש סוגים שונים של הפלות אשר ניתן לאבחן על ידי בדיקות דם ובדיקות אולטרה-סאונד:

  • Threatened Abortion - הפלה מאיימת היא מצב של הריון עם דופק בנוכחות דימום לדני, כאשר ברוב המקרים ההריון ימשיך להתפתח באופן תקין ורק בחלק קטן מהמקרים מדובר בסימן מקדים להפלה של ממש שתתרחש בהמשך.
  • Early fetal demise / Missed Abortion - זו למעשה הפלה שבה נראה שק הריון ועובר ללא דופק, שאינו מתפתח ואינו מתאים לגיל ההריון.
  • Blighted Ovum - מצב בו שק ההריון מתפתח ללא עובר בתוכו. זהו כמובן הריון לא תקין ולרוב נדרשת התערבות כירורגית או תרופתית לריקון חלל הרחם.
  • Incomplete Abortion - הפלה חלקית, שבה חלק מהעובר ותוכן ההריון כבר יצא מחלל הרחם, אך חלל הרחם לא התרוקן בשלמותו. במידה וחלל הרחם אינו מתרוקן במלואו, אז נדרשת התערבות כירורגית או תרופתית בכדי להשלים את ריקון חלל הרחם.
  • Complete Abortion - הפלה שלמה, שבה ללא כל התערבות העובר הפסיק להתפתח ונפלט בשלמותו מחלל הרחם שהתרוקן לחלוטין. יש לוודא זאת באולטרה-סאונד, אך אין כל צורך התערבות כלשהי בכדי להשלים את ריקון חלל הרחם.

 
מה עושים כאשר מתחרשת הפלה טבעית? על פי סוג ההפלה, לעיתים תידרש התערבות בכדי להשלים את ריקון חלל הרחם. בשליש עד מחצית מן המקרים, ההפלה הטבעית יכולה להסתיים באופן טבעי ללא כל התערבות, אך לעיתים זה לא קורה כלל או שלוקח זמן רב עד שזה קורה. במקרים אלו נדרשת התערבות לריקון חלל הרחם. התערבות שכזו, כפי שתואר עבור הפלה יזומה, יכולה להיות תרופתית (בעזרת ציטוטק) או כירורגית (בעזרת שאיבה/גרידה) בכדי להשלים את ריקון חלל הרחם.

 

שירותים מקצועיים

קהילת הריון ולידה

פוריות

לקראת הריון

הריון

לידה

אחרי הלידה

השנה הראשונה

העלאת מאמר

  • העלאת מאמר

העלאת סיפור אישי

כללי

 

המידע המופיע בדף זה הוא כללי בלבד, ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת, או ייעוץ מוסמך. על הקורא לפנות לקבלת חוות דעת או ייעוץ מקצועיים לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. אין המידע מהווה תחליף לייעוץ מקצועי של הרופא המטפל. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.