למה בכלל צריך זריקת Anti-D?

לאחר בדיקות הדם הראשונות בהריון, ייתכן שהרופא או הרופאה יעדכנו אותך שסוג הדם שלך הוא Rh שלילי וימליצו על קבלת זריקת Anti-D בהמשך ההריון.

עבור נשים רבות זו הפעם הראשונה שהן שומעות את המושגים "Rh שלילי" או "Anti-D", ומיד עולות שאלות: למה דווקא אני? האם זה מסוכן? האם הזריקה בטוחה לעובר? והאם אצטרך לקבל אותה בכל הריון?

החדשות הטובות הן שמדובר בטיפול ותיק, בטוח ויעיל, שנמצא בשימוש כבר עשרות שנים והפך את אחד הסיבוכים המשמעותיים של אי־התאמת Rh לנדיר מאוד כאשר הוא ניתן בהתאם להנחיות הרפואיות.

במאמר הזה נסביר מהו גורם Rh, למי מיועדת זריקת Anti-D, מתי היא ניתנת, באילו מצבים נוספים ייתכן שתזדקקי לה, ונענה על השאלות הנפוצות ביותר בנושא.

לכל אדם יש סוג דם – A, B, AB או O. בנוסף, לכל סוג דם יש מאפיין נוסף שנקרא Rh (או Rh factor).

מהו Rh?

לכל אדם יש סוג דם – A, B, AB או O. בנוסף, לכל סוג דם יש מאפיין נוסף שנקרא Rh (או Rh factor).

• Rh חיובי (Rh+) – על פני כדוריות הדם האדומות קיים חלבון בשם D.
• Rh שלילי (Rh-) – החלבון הזה אינו קיים.

כ-85% מהאוכלוסייה הם בעלי Rh חיובי, וכ-15% הם בעלי Rh שלילי.

מתי ייתכן שתזדקקי לזריקת Anti-D?

סוג הדם של האם	סוג הדם של האב	האם בדרך כלל יומלץ על זריקת Anti-D?
Rh חיובי (+)	Rh חיובי או Rh שלילי	❌ בדרך כלל לא
Rh שלילי (−)	Rh שלילי (−)	❌ בדרך כלל לא*
Rh שלילי (−)	Rh חיובי (+)	✅ בדרך כלל כן
Rh שלילי (−)	סוג הדם של האב אינו ידוע	✅ בדרך כלל כן

*גם כאשר ידוע ששני ההורים הם Rh שלילי, ההחלטה הסופית מתקבלת על ידי הרופא או הרופאה בהתאם למהלך ההריון ולהנחיות הרפואיות.

מתי עלולה להיווצר אי־התאמה בין האם לעובר?

ברוב ההריונות אין כל בעיה, גם אם לאם יש Rh שלילי.

המצב שמצריך מעקב הוא כאשר:

• האם היא Rh שלילי.
• העובר הוא Rh חיובי (מצב שיכול להתרחש אם האב Rh חיובי או שסוג הדם שלו אינו ידוע).

במהלך ההריון, מערכות הדם של האם והעובר מופרדות באמצעות השליה. עם זאת, לעיתים כמות קטנה של כדוריות דם עובריות עלולה לעבור למחזור הדם של האם. הדבר יכול להתרחש, למשל, במהלך הלידה, בעקבות דימום בהריון, לאחר בדיקת מי שפיר או סיסי שליה, בעקבות חבלה משמעותית בבטן או במצבים רפואיים נוספים.

כאשר הדבר קורה, מערכת החיסון של האם עלולה לזהות את כדוריות הדם של העובר כגוף זר ולהתחיל לייצר נגדן נוגדנים. תהליך זה נקרא ריגוש חיסוני (Sensitization או Alloimmunization).

למה חשוב למנוע יצירת נוגדנים?

ברוב המקרים יצירת הנוגדנים מתרחשת לקראת סוף ההריון או במהלך הלידה, ולכן ההריון הראשון בדרך כלל אינו מושפע.

עם זאת, לאחר שנוצרו נוגדנים, הם נשארים בגוף גם בהריונות הבאים. אם בהריון עתידי העובר יהיה שוב Rh חיובי, הנוגדנים עלולים לעבור דרך השליה ולפגוע בכדוריות הדם האדומות שלו. מצב זה נקרא מחלה המוליטית של העובר והיילוד (Hemolytic Disease of the Fetus and Newborn – HDFN), והוא עלול לגרום לאנמיה עוברית ובמקרים חמורים גם לסיבוכים משמעותיים.

מטרתה של זריקת Anti-D היא למנוע מראש את יצירת הנוגדנים ובכך להפחית משמעותית את הסיכון לסיבוך זה.

מהי זריקת Anti-D?

למרות שנהוג לכנות אותה לעיתים "חיסון Anti-D", מבחינה רפואית מדובר באימונוגלובולין Anti-D – תכשיר המכיל נוגדנים מוכנים.

הנוגדנים שבתכשיר מזהים ומנטרלים במהירות כדוריות דם עובריות שעברו למחזור הדם של האם, עוד לפני שמערכת החיסון שלה מספיקה להגיב ולייצר נוגדנים משלה.

במילים פשוטות, הזריקה אינה מטפלת בעובר ואינה משנה את סוג הדם שלו. היא פועלת בגוף האם בלבד ומונעת את התגובה החיסונית שעלולה להשפיע על הריונות עתידיים.

בדיקת Coombs – למה היא חשובה?

אם סוג הדם שלך הוא Rh שלילי, במהלך ההריון תבוצע גם בדיקת Coombs עקיף (Indirect Coombs Test).

מטרת הבדיקה היא לבדוק האם כבר קיימים בדם שלך נוגדנים נגד Rh.

• אם הבדיקה שלילית – המשמעות היא שלא נוצרו נוגדנים, ובמידת הצורך ניתן לתת זריקת Anti-D כדי למנוע את היווצרותם.
• אם הבדיקה חיובית – המשמעות היא שכבר קיימים נוגדנים, ולכן זריקת Anti-D אינה יעילה בשלב זה. במצב כזה ההריון ילווה במעקב רפואי בהתאם להמלצת הרופא או הרופאה.

חשוב לדעת שלאחר קבלת זריקת Anti-D ייתכן שבדיקת Coombs תהיה חיובית במשך מספר שבועות. מדובר בנוגדנים שמקורם בזריקה עצמה, ולא בכך שמערכת החיסון שלך ייצרה נוגדנים חדשים.

למי מיועדת זריקת Anti-D?

זריקת Anti-D מיועדת לנשים בהריון שסוג הדם שלהן הוא Rh שלילי, ושבדיקת Coombs עקיף (בדיקת סקר נוגדנים) שלהן שלילית – כלומר, שעדיין לא פיתחו נוגדנים כנגד Rh.

ברוב המקרים, אם גם סוג הדם של האב הוא Rh שלילי, אין צורך במתן Anti-D, משום שגם העובר צפוי להיות Rh שלילי. לעומת זאת, אם האב הוא Rh חיובי, או שסוג הדם שלו אינו ידוע, ייתכן שהעובר יהיה Rh חיובי ולכן נהוג לתת את הזריקה בהתאם להנחיות הרפואיות.

חשוב לדעת שההחלטה על מתן Anti-D אינה מתבססת רק על סוג הדם של ההורים, אלא גם על תוצאות הבדיקות ועל מהלך ההריון. לכן תמיד חשוב לפעול לפי הנחיית הרופא או הרופאה המטפלים.

מתי מקבלים זריקת Anti-D?

ברוב המקרים, נשים עם Rh שלילי יקבלו מנה שגרתית של Anti-D סביב שבוע 28 להריון. הסיבה לכך היא שגם כאשר ההריון מתנהל באופן תקין, ייתכן מעבר מזערי של כדוריות דם עובריות למחזור הדם של האם במהלך השליש השלישי או לקראת הלידה.

בנוסף למנה השגרתית, ישנם מצבים שבהם ייתכן שיהיה צורך במנה נוספת של Anti-D.

מתי נהוג לתת זריקת Anti-D?

מצב	האם נהוג לתת Anti-D?
סביב שבוע 28 להריון	✅ כן
לאחר לידה של תינוק עם Rh חיובי	✅ כן, בדרך כלל בתוך 72 שעות מהלידה
לאחר בדיקת מי שפיר	✅ בהתאם להמלצת הרופא
לאחר בדיקת סיסי שליה (CVS)	✅ בהתאם להמלצת הרופא
לאחר דימום במהלך ההריון	✅ בהתאם לשבוע ההריון ולמצב הרפואי
לאחר הפלה או הריון חוץ־רחמי	✅ במקרים המתאימים
לאחר חבלה משמעותית בבטן	✅ בהתאם להערכת הצוות הרפואי
לאחר היפוך חיצוני של עובר במצג עכוז	✅ במקרים המתאימים

חשוב לדעת: ההחלטה על מתן זריקת Anti-D מתקבלת תמיד על ידי הרופא או הרופאה בהתאם לשבוע ההריון, לתוצאות הבדיקות ולנסיבות הרפואיות.

איך ניתנת זריקת Anti-D?

זריקת Anti-D ניתנת בהזרקה לשריר, בדרך כלל בזרוע. מדובר בפעולה קצרה שאינה דורשת הכנה מיוחדת, וברוב המקרים ניתן לחזור לשגרה מיד לאחריה.

ייתכן שתחושי כאב קל או רגישות באזור ההזרקה למשך יום-יומיים, אך בדרך כלל אין צורך בטיפול מיוחד.

האם זריקת Anti-D בטוחה?

כן. זריקת Anti-D נמצאת בשימוש רפואי כבר עשרות שנים ונחשבת לטיפול בטוח ויעיל. היא מומלצת על ידי משרד הבריאות וקופות החולים לנשים המתאימות לכך.

התכשיר אינו מכיל חיידקים או נגיפים חיים, והוא אינו יכול לגרום למחלה. בנוסף, הוא אינו משפיע על התפתחות העובר ואינו משנה את סוג הדם שלו.

מטרת הזריקה היא לפעול בגוף האם בלבד ולמנוע יצירת נוגדנים שעלולים להשפיע על הריונות עתידיים.

האם יש לזריקה תופעות לוואי?

רוב הנשים אינן חוות תופעות לוואי משמעותיות לאחר קבלת Anti-D.

אם מופיעות תופעות לוואי, הן בדרך כלל קלות וחולפות בתוך זמן קצר, ויכולות לכלול:

• כאב, אודם או רגישות באזור ההזרקה.
• תחושת עייפות.
• חום נמוך.
• לעיתים רחוקות – כאבי שרירים או כאב ראש.

תגובות אלרגיות משמעותיות נדירות מאוד. אם לאחר קבלת הזריקה מופיעים קוצר נשימה, נפיחות בפנים, פריחה מפושטת או כל תגובה חריגה אחרת, יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי.

💜 חשוב לדעת

לאחר קבלת זריקת Anti-D, ייתכן שבבדיקת הדם הקרובה יופיעו נוגדני Anti-D. מדובר בנוגדנים שמקורם בזריקה עצמה, ולכן אין פירוש הדבר שמערכת החיסון שלך פיתחה נוגדנים באופן עצמאי.

מה קורה אם לא מקבלים את זריקת Anti-D?

כאשר יש המלצה רפואית לקבל זריקת Anti-D והיא אינה ניתנת, קיים סיכון שמערכת החיסון של האם תייצר נוגדנים כנגד כדוריות דם מסוג Rh חיובי.

לא כל אישה שלא קיבלה את הזריקה תפתח נוגדנים, אך אם הדבר קורה, לא ניתן "למחוק" את הנוגדנים שכבר נוצרו.

ברוב המקרים ההריון הראשון אינו מושפע, אך בהריונות הבאים, אם העובר יהיה שוב Rh חיובי, הנוגדנים עלולים לעבור דרך השליה ולפגוע בכדוריות הדם האדומות שלו. מצב זה נקרא מחלה המוליטית של העובר והיילוד (HDFN), ועלול לגרום לאנמיה עוברית ובמקרים מסוימים גם לסיבוכים משמעותיים.

לכן, כאשר קיימת המלצה רפואית לקבל Anti-D, חשוב להגיע לקבלת הזריקה במועד שנקבע.

💜 חשוב לדעת

גם אם פספסת את מועד קבלת הזריקה, אל תחליטי לבד לוותר עליה. במקרים מסוימים עדיין ניתן לתת את הזריקה בהתאם לשבוע ההריון, לנסיבות ולשיקול דעתו של הצוות הרפואי. אם אינך בטוחה כיצד לפעול, פני לרופא או למרפאת המעקב בהקדם.

מתי חשוב לפנות לבדיקה רפואית?

פני לרופא או למוקד רפואי אם:

• הופיע דימום במהלך ההריון.
• לא קיבלת את זריקת Anti-D במועד שנקבע לך.
• עברת בדיקת מי שפיר, סיסי שליה או היפוך חיצוני של העובר.
• קיבלת מכה משמעותית בבטן.
• לאחר קבלת הזריקה הופיעה תגובה חריגה כמו קוצר נשימה, נפיחות בפנים, פריחה מפושטת או כל תסמין שמדאיג אותך.

המידע במאמר זה מבוסס על הנחיות משרד הבריאות, קופות החולים והספרות הרפואית המקצועית העדכנית. הוא נכתב כדי להעניק לך מידע אמין, ברור ועדכני, שיעזור לך להבין את הנושא ולקבל החלטות מושכלות במהלך ההריון.

עם זאת, כל הריון הוא ייחודי. המידע במאמר אינו מחליף ייעוץ רפואי אישי, ובכל שאלה או התלבטות מומלץ להתייעץ עם הרופא או הרופאה המלווים את ההריון.

מומלץ לקרוא גם

חיסון שעלת בהריון – למה מומלץ להתחסן בכל הריון ומתי הזמן הטוב ביותר?

שבוע 28 להריון – כל מה שחשוב לדעת בתחילת השליש השלישי, כולל בדיקות, חיסונים וההכנות לקראת הלידה.

שבוע 29 להריון – ממשיכים לשבוע הבא ומגלים אילו שינויים צפויים לך ולעובר.